לא פעם נמתחת ביקורת תקשורתית סביב חותמות ה'כשר לפסח' על מוצרים הרחוקים מלהיאכל בשלב כלשהו. לעיתים מדובר בסבון ולעיתים אפילו בנייר. את הביקורת מפנים גורמים שונים בעיקר כלפי מעניקי הכשרות. בבד"צ העדה החרדית מנסים להסביר.
לדברי אנשי הבד"צ בשנים האחרונות נדרשו אנשי הארגון לשאלות רבות הקשורות לנייר העלול להכיל חמץ בשל סיבות רבות. סיבה אפשרית אחת היא שבנייר ממוחזר לא ניתן לדעת לשם מה שימש הנייר בגלגולו הקודם ולו היה לו מגע עם חמץ הוא עדיין יכול לשאת שאריות שלו ועל כן הנייר לא יהיה כשר לפסח. סיבה נוספת היא שניירות רבים מכילים עמילן המופק מחמשת סוגי הדגנים או מקטניות וגם הוא כמובן יפסל לשימוש בחג הפסח. בעבר, יכלו הצרכנים לבדוק האם הנייר עשוי מעמילן דגנים על ידי טפטוף טיפת יוד על הנייר, ולו היה בנייר עמילן דגנים הוא היה משנה את צבעו. אך כיום, בשל שינויים טכנולוגיים, "מבחן היוד" אינו רלוונטי עוד כי גם אם יכיל הנייר עמילן מדגנים, היוד לא תמיד ישפיע על צבעו.
"היות והיום מוצרים רבים עשויים מנייר, החל מכלים חד פעמיים, כוסות, נייר אפייה, דבק מסקיינטייפ, הניירות המיוחדים שבשימוש מאפיות המצות ועוד, האתגר הוא גדול במיוחד", טוענים אנשי הבד"צ ומסבירים כי משום בעיות שכאלו משוגרים פקחי הארגון למפעלים בארץ ובעולם כדי לפקח על תהליך ייצור הנייר לקראת פסח.
בד"צ מציינים כי כבר מאמצע החורף מתחילים אנשי הארגון בפעילות להכשרת קווי ייצור וסביבת עבודה של מפעלים ובמקביל מפקחים על תהליך ייצור הנייר.