"לא יתכן שגוף צבאי אחראי על חוסן אזרחי"

סגן ראש המטה לביטחון לאומי במשרד לביטחון פנים וחירום, זאב צוק רם: "חוסן לא נבנה בן לילה ע"י קצין שמגיע פעמיים בשנה למילואים".

ידידיה בן אור , א' באייר תשע"ג

תרגיל פיקוד העורף
תרגיל פיקוד העורף
צילום: פלאש 90

סגן ראש המטה לביטחון לאומי במשרד לביטחון פנים וחירום, תא"ל (במיל') זאב צוק רם, מביע ביקורת על חלוקת הסמכויות בין פיקוד העורף למערכת האזרחית בשעת חירום.

"על אף שפיקוד העורף טוען כי זו אחריותו, לדעתי לא יתכן כי גוף צבאי יהיה אחראי על חוסן של אזרחים, לא כך מתנהלות מדינות דמוקרטיות מתוקנות. האחריות על כך צריכה להיות באופן בלעדי בידיו של ראש העיר והרשות המקומית. חוסן לא נבנה בן לילה על ידי קצין שמגיע פעמיים בשנה למילואים", אמר אתמול (רביעי) צוק רם ב"פורום לניהול אסונות ומצבי חירום" שהתקיים זו השנה הרביעית באוניברסיטת חיפה.

הפורום מתקיים במסגרת התוכנית ל"התמודדות עם מצבי חירום" בחוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה באוניברסיטת חיפה.

תא"ל (במיל') צוק רם, שהשתתף בפאנל שכלל נציגים ממגוון מערכות החירום בישראל, דיבר על האחריות שמוטלת על הרשויות המקומיות לפקד על אירועי חירום ולא לחפש אחראיים בגופים אחרים כמו פיקוד העורף.

"צריך להבין שמערכת החירום במדינת ישראל צריכה להיות בנויה מכלל המדינה- החל ממשרדי הממשלה ועד לבתי האב, כשהרשויות המקומיות הן אלה שצריכות להוות את לבנת היסוד ולתפקד כמנהיגות בשטח פעולתן בטיפול במצבי חירום. אי אפשר להגיד 'זה לא באחריות שלי, זה תפקיד של פיקוד העורף'. הרשות המקומית היא זו שאחראית על האזרחים בשגרה ולכן היא זו שתדע, בסיוע מקצועי כמובן, לטפל בצורה המיטבית במצב חירום בתחומה", הוסיף צוק רם.

לטענתו, יש להצמיד את הגופים האופרטיביים השונים (מד"א, שירותי הכבאות וההצלה, משטרת ישראל וגם פיקוד העורף) תחת פיקודה של הרשות המקומית בשעת חירום, כדי שתוכל לשמש כ"לבנת יסוד" אמיתית בשטח. לדבריו של תא"ל (במיל') צוק רם, על כל בית אב לקחת אחריות על עצמו כתא משפחתי ולהיות ערוך למצב חירום: על ההורים לדאוג שהילדים מבינים מה קורה כשיש צפירה, איך מתנהגים ומה עושים.

"אי אפשר שמשפחה תעביר את האחריות על חלק מחייה למישהו אחר- גם היא שותפה בעניין ויש לה אחריות על עצמה בראש ובראשונה", אמר.

צוק רם הוסיף וציין כי על פי נקודת המבט הלאומית, עוד בתקופת שלטונו של יצחק רבין ז"ל, היו תוכניות להפריד את פיקוד העורף מצה"ל ולהכפיף אותו כמערכת אזרחית תחת המשרד לביטחון פנים. "זהו תהליך ארוך, שיש לו מתנגדים רבים, ווודאי שלא יקרה ביום אחד. עם זאת יש ביכולתו להביא גם לשינוי חברתי בכך שיאפשר גיוס של חרדים וערבים לתוך מערך שעד היום היה צבאי", אמר.