מלח
מלחפלאש 90

עדויות מבוססות לקשר שבין צריכה עודפת של נתרן ליתר לחץ דם והגברת הסיכון לשבץ ומחלות לב וכלי דם, עודדו את רשויות הבריאות בעולם להוביל תכניות להפחתת צריכת הנתרן.

אם אתם מסוג האנשים ששולחים יד למלחייה עוד בטרם טעמתם את המרק, אם לצד העיתון שאתם קוראים מצטברת ערימת קליפות של פיצוחים או חטיפים, כדאי שתכירו את התכנית הלאומית שהציג משרד הבריאות להפחתת צריכת המלח בישראל. יעד התכנית הוא להגיע לצריכה ממוצעת של 6 גרם מלח לאדם ליום, או פחות מכך, עד שנת 2020. על פי המחקרים שנעשו צריכת המלח כמעט כפולה מהרצוי.

במשרד הבריאות פועלים להטמעת הרגלי תזונה נבונה ולהפחתת רמות הנתרן במזון המתועש. כך תוכלו למצוא באתר המשרד שלל עצות להפחתת השימוש במלח, למשל על ידי הוספת תבלינים טריים כמו כמון וכורכום לתבשילים, או המלצה על מקלות גזר וסלרי במקום חטיפים.

כצפוי, יש מי שמתנגד להתערבות של גורמי בריאות בחייו ומעדיף שכל אחד ינהג כטוב בעיניו. דוברת משרד הבריאות אומרת במענה לפנייתנו: "מחובתו של המשרד להגן על בריאות הציבור. מצאנו לנכון לפעול עם תעשיית המזון להפחית את רמות הנתרן במזון במטרה למנוע את התחלואה והתמותה ממחלות לב, כמומלץ על ידי ארגון הבריאות העולמי. ההפחתה ברמות הנתרן מבוצעת בהדרגה, כך שלא ייפגעו בטיחות המזון והתעשייה".

דוברת המשרד מקווה לשיתוף פעולה של יצרניות המזון: "בתכנית הלאומית יש שיתוף פעולה ודיאלוג עם תעשיית המזון, במטרה להפחית את הנתרן במזון המתועש. התעשייה מפחיתה את הרמות באופן וולונטרי. בשלב ראשון אנו פועלים בקטגוריות המזון אשר מהוות את התורמות העיקריות לצריכה הנתרן של הציבור כמו לחם, מוצרי חלב, בשרים ומוצרי יסוד נוספים. בשלבים הבאים תהיה גם פעילות בקטגוריות מזון נוספים. במקביל נפעל לעודד את הציבור לבחירה מודעת של מזון, לקריאת הסימון התזונתי ולבחירה של מזונות על פי רמת נתרן נמוכה יותר".

כמה נציגים של יצרניות מזון שעמם שוחחנו עדיין לא שמעו על התכנית, ואמרו שעליהם לבדוק את הנושא. נראה שגם הפעם שינוי מהותי יתרחש אם וכאשר הציבור ידרוש זאת.