מה משותף לסביון, כפר שמריהו ועומר? שלושת היישובים הללו חולקים מקום של כבוד באשכול הסוציו-אקונומי הגבוה ביותר בדירוג המעודכן של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אשכול 10.
במילים פשוטות יותר: אלו שלושת היישובים העשירים בישראל. סביר להניח שלא תיפלו מהכיסא כשתגלו אילו רשויות חולקות את הדירוג הנמוך ביותר, אשכול 1: לקיה, אל-בטוף, תל שבע, ג'סר א-זרקא, מודיעין עילית, ביתר עילית ואבו בסמה. שבע הרשויות הללו (אחת מהן מועצה אזורית בדואית בנגב) הן העניות ביותר בישראל. באופן בלתי מפתיע, באשכול הגבוה ביותר נמצאות רשויות מקומיות יהודיות, סמי-כפריות, ואילו את האשכול הנמוך חולקות רשויות מקומיות ערביות וחרדיות.
מפת האשכולות הסוציו-אקונומיים היא במידה רבה תמונת הפערים החברתיים של ישראל. היא מציירת באופן ברור את מפת השכבות הכלכליות ומבהירה היכן מתגוררת האוכלוסייה המבוססת של ישראל, איפה מתגורר מעמד הביניים והיכן השכבות החלשות. במידה רבה חופפת המפה הזו שסעים נוספים בחברה הישראלית. לצורך כך נחלק את המפה לשלוש קבוצות: השכבות החזקות: אשכולות 8?10, החלשות: אשכולות 1?3, ומעמד הביניים: אשכולות 4?7. ודאי לא תופתעו לשמוע שאף אחת מהרשויות המקומיות החרדיות איננה משתלבת אפילו בקטגוריית מעמד הביניים. בכל קטגוריית השכבות החלשות, הכוללת 83 רשויות, יש רק ארבע רשויות מקומיות יהודיות שאינן חרדיות באופיין, ארבעתן עיירות פיתוח וכולן בחלק הגבוה של הקטגוריה הזו.
לעומת זאת, בקטגוריה של השכבות המבוססות תוכלו למצוא כמעט אך ורק רשויות מקומיות הממוקמות באזור הגיאוגרפי שבין חדרה לגדרה. החריגים היחידים לכלל הזה הם יישובים שהוקמו אמנם בפריפריה, אולם יועדו באופן מובהק לאוכלוסייה מבוססת. מדובר ביישובים דוגמת עומר, מיתר ולהבים שבדרום, וכפר ורדים וכפר תבור (שאמנם לא הוקם כך, אך הפך לכזה באופן מכוון) שבצפון. רשויות אלו אמנם מצויות בפריפריה אבל אינן מהוות דוגמה למצב שם. די אם נציין את העיר באר שבע, אליה סמוכים עומר, מיתר ולהבים, הממוקמת הרחק מהם, בחלק הנמוך יותר של קטגוריית מעמד הביניים. כך גם בין עפולה שליד כפר תבור לכפר תבור ובין מעלות הסמוכה לכפר ורדים.
המתנחלים, אם תהיתם, משתייכים כמעט כולם לאשכולות מעמד הביניים. ההתנחלויות החריגות מתחלקות לשתי קבוצות. הראשונה היא ההתנחלויות החרדיות, המשתייכות כאמור לשכבות החלשות. השנייה היא ההתנחלויות המבוססות, כולן סמוכות מאוד לקו הירוק: אלקנה ואורנית שבמערב השומרון והר אדר שבעוטף ירושלים.
את חולשת הסיווג לאשכולות על פי רשויות מקומיות אפשר להבין כשמסתכלים על תל אביב. העיר כולה מסווגת באשכול 8, בקטגוריית השכבות המבוססות. אולם כשבודקים את הפערים בין אזורי העיר השונים, מגלים שחלקם שייכים לאשכולות נמוכים בהרבה, כאחרונות עיירות הפיתוח. חלקים אחרים של העיר מקבילים כמעט לסביון וכפר שמריהו. מדובר במסמך מעניין שניתן לדלות ממנו מידע רב. כדאי לכם לבדוק היכן אתם ממוקמים.
הסכנות שבמחזור חובות
אחד הדברים המעיקים ביותר על משק בית הוא עומס חובות, וליתר דיוק עומס החזרי חובות. ישנם מצבים בחיים שבהם לקיחת הלוואה היא מעש כמעט בלתי נמנע, אך הלוואות כידוע יש לשלם. כאשר נוצר מצב שבו אנו מוצאים את עצמנו מחזירים כמה הלוואות במקביל, העומס על התקציב השוטף עשוי להיות כבד, לעיתים עד גבול הבלתי אפשרי. העצה המתבקשת במקרה כזה, אותה נדמה שאין מי שאינו מכיר, היא למחזר את החובות תוך הקטנת העומס. במילים פשוטות יותר, לקיחת הלוואה גדולה אחת בתנאי החזר טובים כדי לפרוע את כל ההלוואות הפתוחות. מדובר במהלך כלכלי שאיננו מורכב למדי ואשר התוצאה המיידית שלו היא תחושת רווחה גדולה. פעמים רבות הוא מפחית בחצי ואף יותר את גובה ההחזרים החודשיים ומסיר את תחושת המחנק הכלכלי. מסיבה זו ממש קיימת נטייה בקרב אנשי המקצוע להמליץ על ביצוע מהלך כזה, ובמרבית המקרים העצה מתקבלת.
מה שפעמים רבות לא נלקח בחשבון הוא המחירים של המהלך, בטווח הבינוני ובטווח הארוך. המחיר הראשון הוא טכני. פעמים רבות ההלוואות החונקות, קצרות הטווח, ניתנו בתנאים משופרים יחסית ולכן גם היו מפתות כל כך. לקיחת הלוואה בנקאית משמעותית על מנת לכסות על מלוא החוב היא עסק לא זול, ואת המחיר משלמים בריבית. כאשר מבצעים מהלך כזה, כדאי לבדוק האם נכון לרכז את כל ההלוואות, והאם לא כדאי להחריג הלוואה אחת או יותר שניתנו בתנאים משופרים ולחסוך לא מעט כסף למרות המחנק הזמני. בנוסף לכך, יש לשים לב לאורך חיי ההלוואה ולא להאריך אותה לחינם. פעמים רבות ישנו פיתוי גדול לפרוס את ההחזרים כמה שיותר, על מנת להקטין את ההחזר החודשי. יש לשים לב לכך שבדרך כלל הריבית עולה ככל שתקופת פירעון ההלוואה מתארכת. עלייה מינורית בריבית עשויה להסתכם בסופו של דבר בסכום כסף לא קטן.
מחיר נוסף הוא דווקא במישור ההתנהגותי. ריכוז הלוואות עשוי לתת תחושה של פתרון הבעיה. במצב כזה קיימת נטייה להתיר את הרסן ולחזור להרגלים קלוקלים. לא פעם ניתן להיתקל באנשים שלקחו הלוואה על מנת לסגור את המינוס ומצאו את עצמם בדיוק באותו מינוס פעם נוספת. על מנת שמהלך של איחוד ההלוואות לא יהיה לשווא, יש לבנות מנגנונים עצמיים שיבטיחו שלפחות במשך תקופת ההחזר לא יילקחו הלוואות נוספות. מי שלא יעשה כך ימצא את עצמו בתוך תקופה לא ארוכה עם צבר הלוואות חדש בנוסף להלוואה הוותיקה. בשלב זה סכום ההלוואה שיידרש על מנת לפרוע את כל ההלוואות במאוחד יהיה גדול יותר וכדור השלג כבר יתגלגל במדרון.