הסתה סלקטיבית / חני לוז
הכנס הסתיים בקריאה להעמיד לדין את הרבנים שחתמו על אותו מכתב וכינויָם "המסיתים ומתירי הדם למיניהם". וכך נאמר בהודעת הסיכום: "אנו מתריעים בזאת, כי סופה של הסתה זו היא רצח בדם קר! אנו מודיעים בזאת, כי דמם של החפים מפשע, אשר ייפגעו כתוצאה ישירה מהשיסוי הזה - דמים אלה הם על ראשה של מערכת אכיפת החוק בישראל". אחסוך מכם דברים קשים נוספים שנכתבו.
את הכנס הנחה לא אחר מאשר אסף ליברמן, שדרן גל"צ. עד היום, גלי צה"ל ולשכת הרמטכ"ל לא השיבו לתלונת תדמי"ת שנשלחה אליהם, על השתתפותו של חייל בכנס פוליטי כזה.
והנה, לפני כשבוע פרסמה כתבת 'הארץ' עמירה הס, תושבת רמאללה, מאמר המסית לאלימות ופותח בפסקה זו: "יידוי אבנים הוא זכות וחובה מולדת של מי שנמצא תחת שלטון זר". המאמר הכתוב בשפה פסיאודו-אינטלקטואלית, מסביר את הדרש והפשט על יידוי אבנים, בלי ללכלך את הידיים בדם הנפגעים וההרוגים מהן.
הפורום המשפטי הגיש תלונה ליועמ"ש בדרישה לחקור את הס על הסתה לאלימות, אך הקריאה לא הגיעה מקרב אותה קהילת עיתונאים שהקדישה ימי שידורים שלמים בדרישה להביא לדין את הרב אליהו בזמנו, ואת כותבי הספר 'ברוך הגבר'. הפעם העדר לא רדף ולא נהם, אלא נדם.
אותו אסף ליברמן, שכאמור הנחה את הכנס שקרא להעמיד לדין את הקריאה של הרבנים, ישב באולפן גל"צ עם ד"ר יועז הנדל, בתכנית 'מצד שני', אך הפעם הוא נשמע מרוכך בהרבה: "כמי שלא מסכים עם עמירה הס... ועם המעשה הטרוריסטי הזה של יידוי אבנים, אני רוצה להבין את הפלשתינים שמיידים אבנים. אם אתה אומר שזו הסתה וזה עלול לעודד את הפלשתינים למרד וזה עלול להוביל... מילא. אבל מה שאתה אומר שזה מביא לנזק תדמיתי לישראל בעולם. זה לא התפקיד של עיתון 'הארץ'".
שוויון? כשמדובר בהסתה לאלימות נגד יהודים – אין שוויון, אין הסתה, אין אלימות ואין רדיפה.
עיתונות מזרחיסטית / ישראל מידד
"עיתונות זו מעלימה עין מכל הידיעות הטובות... ומפריזה על כל ידיעה ושמועה רעה ומרעישה... עיתון זה אינו מדפיס כל ידיעה טובה מארץ ישראל על מעשה הציוניים או שיש בה כדי לעורר איזה רגש של תקווה להתגשמות הציונות, ונגד זה הוא מדפיס את כל ידיעה רעה ועוד מכריז עליה בקולי קולות, באותיות גדולות ובסגנון מפריז כאילו הוא קורא לקוראיו: ראו מה עולה לארץ ישראל והיזהרו".
השורות הללו אולי כוללות תיאור מדויק של כמה כלי תקשורת ישראליים כיום, אבל עליי להודות שהן קצת ישנות. הן מופיעות בעיתון 'המזרחי', גיליון 13 מיום ו' ניסן תר"ע (25 במרס 1920), ונכתבו בידי אדם שכינה את עצמו בן-אברהם. העיתון יצא לאור בוורשה ועורכו היה הרב יצחק ניסנבוים. ומכיוון ששם אביו היה אברהם, אני מניח שהמאמר היה פרי עטו. המאמר בא בתגובה לסיקור של נפילת תל-חי כשלושה שבועות קודם לכן על ידי העיתון 'דער יוד' (היהודי). עיתון זה היה ביטאונה הרשמי של 'אגודת שלומי אמוני ישראל', היא 'אגודת ישראל' של ימינו. וכמה מוזר ואפילו מטריד, שיותר מ?90 שנה אחרי כן, אותה גישה אנטי-ציונית ממשיכה בקרב כמה דוברים של המחנה החרדי, לצערנו, וגם מצאה מקום של כבוד בקרב אנשי תקשורת בישראל, ובמיוחד בעיתון שנושא את השם האירוני 'הארץ'.
פגישה בבית העלמין / עדי גרסיאל
חתונות, ולהבדיל הלוויות, הן לא אחת מכרה זהב לקבצנים. אבל לא רק להם. גם למי שמעוניין לכרות מידע, מהסוג שלא מתפרסם בדרך כלל בעיתונות. בהלווייתו של העיתונאי והסופר הוותיק אמנון דנקנר, למשל, נכחו ביו השאר אהוד אולמרט, אריה דרעי, רוני בר-און, יאיר לפיד, דליה איציק, עופר נמרודי וגם הח"כ הטרי אלעזר שטרן, לצד קולגות מכלי תקשורת רבים. במקרה הזה, היחסים בין המנוח לנ"ל מוכרים למדי. אבל למי שרוצה ללמוד על קשרים וחברויות הסמויים רוב הזמן מן העין בין עיתונאים, בעלי ממון, פוליטיקאים ובכירים נוספים, כדאי לעקוב אחרי סיקור האירועים הללו.
העיתונות הכלכלית - 'דה-מרקר', 'גלובס' ו'כלכליסט' - ספגה במשך השנים לא מעט ביקורת. היא הואשמה בהתרפסות בפני עשירים, בחוסר חמלה ואפילו בחומרנות. אבל ברוח חג העצמאות הבעל"ט מותר פעם אחת גם לפרגן לה.
יאיר לפיד אולי לא דייק עד הסוף בפוסט המפורסם על ריקי כהן, אבל הוא חשף תופעה מעניינת. יותר ויותר אנשים, גם כאלה שמאז הבגרות במתמטיקה מתנזרים מעיסוק במספרים, מדברים ומתווכחים על ממוצעים, חציונים, נתוני גירעון ואחוזי ריבית. גם נושאים כמו הטיפול בריכוזיות, 'תספורות' בעלי ההון, יוקר המחיה ואפילו הפרה הקדושה של תקציב הביטחון הגדול מוצאים את דרכם לא פעם לכותרות הראשיות ומעסיקים גם פוליטיקאים שלא מזוהים כאנשי כלכלה.
התהליך המבורך הזה קורה לא רק אבל גם בזכות העיתונות הכלכלית, שהשכילה להנגיש את התחום למקבלי ההחלטות וגם לשאר הקוראים ולא היססה מדי פעם לקדם אג'נדה. ויש לכך כבר השלכות על הכיס של כל אחד מאיתנו: ספק אם רפורמת הסלולר של השר לשעבר כחלון והמיסוי על תמלוגי הגז היו יוצאים לפועל, אלמלא הרוח הגבית שקיבלו מהתקשורת הכלכלית.
חדשות בחדשות
ועד עובדי 'מעריב' ו'מקור ראשון' שוקל להכריז על סכסוך עבודה בעיתון. זאת בעקבות החלטת ההנהלה לפצל לשניים את הענקת משכורות חודש מרץ לעובדים המשתכרים יותר מ?5,000 שקלים בחודש. בתוך כך החליט השבוע בית המשפט האזורי לעבודה כי לבעלי 'מעריב' אין חובה להחזיר לעבודה את חגי מטר, לשעבר יו"ר ועד העיתונאים בעיתון, שפוטר לפני מספר חודשים.
הרשות השנייה החליטה להוריד מהאוויר את התכנית 'כל בוקר עם אורנה דץ' של ערוץ 10. זאת בשל מכירת אייטמים לכאורה. הערוץ גם נקנס ב-88 אלף שקלים.
ערן טיפנברון מונה לתפקיד העורך הראשי של אתר ynet, במקומו של יון פדר, שצפוי להתמנות לתפקיד עורך 'ידיעות אינטרנט'. טיפנברון הוא המשנה לעורך האתר. לפני כן שימש ראש מערכת החדשות של 'ידיעות אחרונות' ורכז המערכת.
ביקורת הנקרא
"עידן עופר... מתכוון להעתיק את מגוריו ללונדון" (nrg?מעריב)
זה רק מקרי שהידיעה פורסמה ביום השואה, נכון?
"מתקפת הסייבר נמשכת: שיבושים באתר הארץ" (אתר 'הארץ')
מצאו להם את מי לתקוף
"האס של צה"ל" (כותרת ב'ידיעות' על החייל אייל אשכר, שהוא גם אלוף בינלאומי בפוקר)
לא בטוח שהחייל הוא באמת אס, אבל העורך שנתן את הכותרת הזו הוא בוודאי ג'וקר