חמסינים באביב

פרופ' אפי ענבר מצליח לנתח בצורה אקדמית אך נגישה את ההשלכות העדכניות והלא מלבבות של האביב הערבי.

שפרה ריפקין , ט' באייר תשע"ג

חמסינים באביב       -ערוץ 7
'אביב ערבי? ישראל, העולם והשינויים האזוריים'
עטיפת הספר

'אביב ערבי? ישראל, העולם והשינויים האזוריים', עורך: אפרים ענבר, הוצאת ידיעות אחרונות-ספרי חמד, 245 עמ'

בשעות הבוקר המוקדמות של ה-17 בדצמבר 2010 למניינם עמד מוחמד בועזיזי, צעיר טוניסאי מובטל, מאחורי דוכן הירקות שלו וסידר את סחורתו הטרייה. לאחר דקות אחדות הגיעה פקידה עירונית, סטרה על לחיו והחרימה את כל רכושו. בועזיזי, שכל תחנוניו למושל העיר עלו בתוהו, החליט כצעד אחרון להצית את עצמו ושלושה שבועות מאוחר יותר מת מפצעיו. מעשה זה נתן את האות להתפרצות ספונטנית וחסרת תקדים בהיקפה נגד משטרים דיקטטוריים ברחבי העולם הערבי. מחאה שזכתה לתואר המחמיא והלא מדויק "האביב הערבי", על משקל "אביב העמים".

בספרו, המאגד שמונה מאמרים שנכתבו על ידי חוקרים כמו פרופ' גבריאל בן דור מאוניברסיטת חיפה ופרופ' הלל פריש מאוניברסיטת בר-אילן, מצליח פרופ' אפרים ענבר, העומד בראש מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, להציג בפני הקורא תמונה ברורה אודות המתרחש בעולם הערבי בין השלטונות לכוחות האופוזיציה הפועלים נגדם. ענבר מציין במאמרו כי ההתקוממות קראה תיגר על שיטות הדיכוי האכזריות ושלילת זכויות האדם שנהגו כלפי האזרחים. הכותבים, המגיעים מתחומי מחקר מגוונים, מנתחים ביסודיות את סיכויי ההצלחה של המרי האזרחי במדינות אלו, ומציעים דרך אלטרנטיבית ומפוכחת יותר להתבוננות במצב (בשונה מתחושת האופוריה שרווחה בעיתונות הכללית).

בהקדמה לספר מונה העורך את תוצאות המהפכה עד כה ותוהה, לאור הממצאים, האם יחול שינוי אמיתי בחיי האזרח הקטן. "כשנתיים לאחר תחילת האביב הערבי, הודחו מתפקידם, לאחר שנות עריצות רבות, ארבעה דיקטטורים ערבים. נשיא תוניסיה - זין אל עבידין בן עלי, נשיא מצרים - חוסני מובארק, שליט לוב - מועמר קדאפי (שנהרג על ידי המורדים) ונשיא תימן עבדאללה צאלח, שברגע האחרון ניצל מניסיון התנקשות בחייו".

לטענת הכותבים, הסיבות העיקריות שהביאו לתסיסה נגד המשטר הן שיעור האבטלה הגואה אצל צעירים, כמו גם תנאי מחיה קשים ושלילת חופש הפרט. נקודה חשובה, שלא סוקרה בהרחבה בספר, היא הקשר בין שנאת המערב ובראשו ארצות הברית וישראל, לבין אלימות ומעשי ונדליזם מקומיים. אותם מורדים, שביד אחת קיבלו סיוע שוטף מאמריקה שנואת נפשם, ניצבו ביום למחרת בכיכר העיר כדי לשרוף את דגליה. למרות סגנונם האקדמי של המאמרים, השפה פשוטה וקולחת ונראה כי בעבודת העריכה הושקע מאמץ כדי להנגיש את הנושא לכלל הקוראים ולא רק לאנשי האקדמיה.