ארדואן
ארדואןרויטרס

הכנסת תציין היום (שלישי) את יום השנה לטבח העם הארמני.

ח"כ ראובן ריבלין אמר לקראת הטקס כי הוא סבור ש"כבני אנוש וכיהודים, אסור לנו להתעלם מאסונות של עם אחר גם לא בגלל שיקולים דיפלומטיים, חשובים ככל שיהיו. אנחנו נשוב ונציין את יום השנה לטבח העם הארמני ללא קשר ליחסים עם טורקיה של היום כבעלת ברית".

בטורקיה לא יקבלו בברכה, בלשון המעטה, את ציון היום הזה דווקא בכנסת ישראל ועל רקע המתיחות בין שתי המדינות.

רצח העם הארמני (יש המכנים אותו שואת הארמנים) בוצע במהלך מלחמת העולם הראשונה וההערכה הרווחת היא כי בין מיליון למיליון וחצי ארמנים, כשליש מהעם הארמני, נספו בצעדות הטבח אז שביצעה האימפריה העות'מאנית.

שיטות ההרג של הממשל הטורקי אז היו קשות ומשונות. תחילה נורו למוות בפקודת הממשלה הטורקית כ-250 ממנהיגי הארמנים באיסטנבול . מאוחר יותר  צעירים, נשים, ילדים וזקנים נרצחו מדי יום במהלך מסעות ארוכים, רבים מהם מתו מתשישות, מרעב ומקור. נשים וילדים הועמסו על סירות והוטבעו בים. על פי העדויות, הממשל הטורקי הקים בבתי הספר מחנה מוות - לשם שלח ילדים שהומתו בגז רעיל.

הטורקים היום, מתנגדים בתוקף לציון היום והם אינם מכירים באחריותם למאות אלפי הרציחות אז. בשנים האחרונות גברו הקריאות בעולם להכרה בינלאומית ברצח העם הארמני ולהכרה של ממשלת טורקיה תוך נטילת אחריות.

טורקיה נקטה בסנקציות, לאורך כל השנים, מול מדינות שציינו את היום הזה. בעבר אף הופעל לחץ כבד על ישראל לאחר שנודע כי אוניברסיטת תל אביב מתכננת לקיים דיון בנושא. גם דיונים שונים בכנסת בוטלו בשנים האחרונות, בשל לחץ כבד מצד משרד החוץ הטורקי.

גם היום אין הרבה ספרים שעוסקים בנושא בשל הרגישות הרבה. אחד הספרים הבודדים והמרתקים שמספר על הזוועה הוא של פרופ' יאיר אורון - ג'נוסייד - רצח העם הארמני, השכחה והכחשה.