בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את תביעת הנזיקין שהגישו האחים יגאל ויורם לסרי והוריהם כנגד משטרת ישראל בגין החקירה שנערכה נגדם במסגרת תיק רצח הצעיר אסף שטיירמן ז"ל.
כזכור, במהלך חקירת הרצח עלה חשד כי האחים לסרי מעורבים בביצוע הרצח. יגאל לסרי השאיר טביעות אצבעות על שקית ריקה של במבה שנמצאה בזירת פשע, אחר כך נחשד ברצח גם אחיו יורם. החקירה נגדם גרמה להם נזק נפשי וכלכלי.
בפתח פסק הדין, קבעה השופטת דליה גנות כי טענת התובעים להתרשלות המשטרה, לא רק שלא הוכחה- אלא שהוכח היפוכה. כמו כן, קבעה השופטת כי טענות התובעים בכתב התביעה מוגזמות וללא כל ביסוס עובדתי.
"לאחר פירוט השתלשלות העניינים אין מנוס מהמסקנה, כי אמירות אלו הועלו על דרך הסתם, ללא כל בסיס עובדתי, בניגוד לעובדות שהוכחו, וכנראה בניסיון להגזים בתיאור התנהלותה הנפסדת לכאורה של הנתבעת, אולם מדובר באמירות שהן חסרות כל קשר למציאות, כפי שהוכח במהלך המשפט, והנני מצרה על אמירתן, שכן אינם אלא הטלת דופי בפעילות משטרתית שקולה ורצינית, אשר לא ניתן לקבוע לגביה, כי חרגה ממתחם הסבירות, או שנעשתה ללא הפעלת שיקול דעת".
עוד כתבה השופטת בפסק הדין כי "טיעוני הנתבעת מקובלים עלי, והנני קובעת כי בנסיבות תיק זה חלה עליה החובה לחקור את התובעים 1 ו-2 ואם לא היתה עושה זאת היתה חוטאת לתפקידה... חקירה משטרתית אינה הליך "נעים" ואינה מתיימרת להיות כזו. מותר לה לחקירה המשטרתית ואף לעיתים הכרח שתהיה לוחצת. כל עוד החקירה התנהלה באופן הוגן וסביר ונעשתה על סמך הפעלת שיקולים ענייניים אין לקבוע כי הנתבעת התרשלה".
אסף שטיירמן נרצח בארבעה בדצמבר 1996 בחורשה המכונה "יער אוסישקין" על גבול כפר סבא - הוד השרון. הרצח נותר בלתי מפוענח במשך ארבע שנים, עד שבדצמבר 2000 פנתה אשתו של רעי חורב למשטרה וחשפה כי בעלה הוא הרוצח.
במשך ארבע השנים עד לחשיפת הרוצח האמיתי נחשדו האחים לסרי בביצוע המעשה לאחר שבמקום הרצח אותרה שקית במבה ועטיפות של מסטיק אורביט ועליהן טביעות אצבעות של יגאל לסרי לאחר שביקר שם באזור. האחים סבלו מחקירות וממעצרים עד תפיסת הרוצח האמיתי. לטענתם במשך שנים אלה נפגעו נפשית מהחשדות נגדם ונאלצו אף לשלם כספים רבים לצורך התמודדות עם החשדות נגדם.