שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, רם וינוגרד, דחה אתמול תביעת נזיקין נגד מדינת ישראל שהגישו שישה תובעים בגין מותו של עקל סרור שנהרג במהלך עימות בין משתתפי תהלוכת יום השישי נגד גדר ההפרדה ובין כוחות מג"ב בסמוך לכפר נעלין.
בפסק הדין אומצה במלואה גרסת המדינה והתובעים חויבו בהוצאות משפט בסך 55,000 ₪.
בתאריך 5/6/09 נהרג עקל סרור ביישוב נעלין הסמוך לרמאללה, עת שהיו במקום עימותים על רקע בניית הגדר הביטחונית. מותו של סרור נגרם כתוצאה מפגיעת קליע "רוגר" שנורה על-ידי לוחם מג"ב. התובעים טענו כי המנוח נורה ללא כל סיבה נראית לעין וכי האחריות על מותו מוטלת על מדינת ישראל. המדינה טענה מנגד כי לאחר העימותים נותר כוח של שלושה חיילי מג"ב על מנת לחפות על יציאת הכוחות משטח הכפר, אותו כוח הותקף באמצעות זריקת אבנים ובעימות זה מצא סרור את מותו.
פסק הדין שניתן אתמול דוחה מכל וכל את גרסת התביעה ומאמץ במלואה את גרסת המדינה, אודות סכנת החיים הברורה במסגרתה נורה המנוח. עוד קובע בית המשפט כי לאוחזים בגרסת "רצח" כנגד לוחמי צה"ל ומג"ב, בעיה מובנית כפולה – גרסה זו אינה מתקבלת על ההיגיון וניסיון החיים. גם לו הייתה מתקבלת טענה זו דין התביעה להידחות עקב העדר אחריות שילוחית למדינה.
נוסף לכך נכתב בפסק הדין כי עדי התביעה נמנעו מלמסור את האמת בנוגע לאירועים, הן בהודעתם במשטרה, הן בתצהיריהם והן בחקירתם הנגדית, אך עם זאת מאחר והאלמנה והעזבון אינם יודעים כיצד התרחש האירוע אין לזקוף לחובתם את העובדה שאימצו את גרסת עדי הראייה מטעמם.
לעניין ההתרשלות קבע בית המשפט כי "לנוכח קבלת גרסת עדי ההגנה ועל רקע הקביעה לפיה לא היה כל פסול בפרשנותו של עומרי (אחד החיילים) למצב ובתחושתו לפיה הוא מצוי בסכנת חיים, הרי רשאי היה עומרי לנקוט כל פעולה סבירה, ובכלל זה אף שימוש בירי חי כדי לעצור את המבקשים לפגוע בחייו... לפיכך דין התביעה להידחות גם בשל העובדה שפעולתו של עומרי היתה סבירה בנסיבות העניין".
כמו כן ציין בית המשפט שיש לקבל גם טענתה של המדינה לפיה חלה בנסיבות העניין ההגנה שעניינה ב"פעולה מלחמתית", לפיה שעה שכוח צבאי נתון בסכנה לחייו או לגופו מצוי הוא בפעולה מלחמתית, וכי "דיני הנזיקין אינם צריכים לעסוק באירוע מבצעי שבו כוח צבאי נתון לסכנה, והוא מפעיל את כוח האש שבידו כדי להגן על עצמו".