כך ישפיעו עלינו הגזירות הכלכליות

כיצד ישפיע התקציב מדי חודש על כיסו של כל אחד מאיתנו? עוני הוא מושג חמקמק, אך למרות זאת יש דרך להגדיר את קו העוני.

שלמה פיוטרקובסקי - ערוץ 7 , י"ד בסיון תשע"ג

חלוקת מצרכים
חלוקת מצרכים
פלאש 90

אחת השאלות שכל משפחה שואלת את עצמה בימים אלה היא כמה עמוקה תהיה הפגיעה בה, כתוצאה מהתקציב וחוק ההסדרים שאמורים להיות מאושרים בקרוב.

מדובר בשאלה בעלת משמעות, משום שרק היערכות מתאימה מבעוד מועד תאפשר למשק הבית הממוצע לצלוח בשלום את המהמורה. משק בית שלא ייערך במועד עלול למצוא את עצמו באוברדרפט של אלפי שקלים בתוך תקופת זמן קצרה יחסית. חשוב לזכור כי התאמה תקציבית ניתן לבצע בשתי דרכים: הדרך המיידית יותר של קיצוץ בהוצאות, והדרך ארוכת הטווח - הגדלת ההכנסות.

זה השלב שבו כדאי להוציא מחשבונים ולהתחיל לחשב. כל משפחה עם ילדים מתחת לגיל 18 תיפגע מהקיצוץ בקצבאות הילדים, וככל שמספר הילדים גדול יותר הקיצוץ יהיה חד יותר. משפחה עם ארבעה ילדים מתחת לגיל 18 תיפגע בסכום שבין 404 שקלים ל632 שקלים בחודש (תלוי מתי הם נולדו). משפחה עם שמונה ילדים מתחת לגיל 18 (ונניח שמחצית מהם נולדו לפני 2003) תפסיד 772 שקלים.

הכלל פשוט: בדקו כמה אתם מקבלים כיום, הפחיתו מסכום זה 140 שקלים כפול מספר הילדים מתחת גיל 18 וקבלו את סכום ההפסד. ההפסד ממס הכנסה הוא מעט מורכב לחישוב, אולם אם אתם משלמים כיום מס הכנסה הכפילו את סכום ההכנסה ברוטו ב0.015 ותקבלו בקירוב את סכום הפגיעה החודשי. במשכורת ברוטו של עשרת אלפים שקלים מדובר בכ150 שקלים בחודש. נשים עם ילדים תמשכנה לקבל את הטבות המס.

מי שהיה זכאי לנקודת זיכוי במס בזכות היותו בוגר תואר אקדמי יפסיד החל משנת 2014 את הפריווילגיה, אשר שווה כיום 218 שקלים בחודש (בשנה הבאה הסכום יעלה במעט). מכה קשה שתשפיע במיוחד על משפחות אברכים במגזר הדתי והחרדי היא התניה של ההטבות בארנונה במיצוי כושר ההשתכרות של שני בני הזוג. התוצאה תהיה שאברכים רבים עשויים לאבד הטבה ששווייה משתנה מאוד מעיר לעיר ומדירה לדירה, אך יכולה להסתכם במאות שקלים מדי חודש. התניה דומה מתוכננת גם בכל הנוגע למעונות, שם היא יכולה לפגוע בהורים בסדרי גודל של עד 1,000 שקלים לילד בחודש, פגיעה קשה מאוד לכל הדעות.

הפגיעה הקשה ביותר לכימות היא העלאת המע"מ. גזירה זו אמורה לכאורה לייקר את כל סל הצריכה באחוז אחד. משפחה שצורכת ב13 אלף שקלים בחודש אמורה להוציא 130 שקלים יותר. אולם בפועל יהיו עסקים שיעדיפו לספוג חלק מעליית המע"מ, ואילו לאחרים זה יהיה תירוץ להעלאת מחירים ביותר מאחוז אחד. בנוסף לכך, אם תכניות הממשלה לרפורמות יעשו את תפקידן ויגרמו להורדת מחירים, העלאת המע"מ תתקזז לפחות חלקית. כעת על כל משפחה לשבת עם עצמה, לחשב את החישובים ולהתחיל להיערך לבאות.

מי מצייר את הקו

במסכת אבות קבע בן זומא "איזהו עשיר - השמח בחלקו". במשנה זו באה לידי ביטוי ההבנה שהעושר והעוני הם מושגים חמקמקים מאוד, מורכבים ובלתי ניתנים למדידה כמותית פשוטה. עוני הוא מושג שמורכב מנתונים מטריאליים-חומריים כמו נכסים, שכר חודשי, קיומה של קורת גג וכדומה. אך העוני מורכב גם מנתונים שאינם חומריים כמו תחושת מצוקה ומלכוד, חוסר יכולת להגשים משאלות בסיסיות ועוד. אין דרך פשוטה וטובה למדוד זאת, ואולי עדיף לומר שאין בכלל דרך טובה למדוד עוני. כל מדידה תהיה בהכרח לוקה בחסר, מפספסת בקצוות ולעיתים אף יותר מכך. ולמרות כל זאת, אין ברירה אלא למדוד עוני.

למה בעצם למדוד, אם התשובה תהיה תמיד לא מדויקת? מפני שזהו כלי מדיניות חשוב שנועד להסביר למקבלי ההחלטות איזה חלק באוכלוסייה נדחק לשוליים מבחינה כלכלית. לאיזה חלק הפך הקיום למלחמת הישרדות שאיננה מאפשרת לו לעסוק כמעט בשום דבר אחר. אין כל צל של ספק שהמדידה איננה מדויקת, ישנם כאלו שהם מתחת לקו העוני ואינם עונים על ההגדרה ולהפך, אולם קו העוני בהחלט נותן מושג לא רע על גודל האוכלוסייה המדוברת, גם אם הוא איננו מסוגל לצבוע במדויק את הפרטים המשתייכים אליה.

כיום השיטה למדידת עוני בישראל היא יחסית. מה שהיא בודקת למעשה איננו עוני, כי זהו כאמור מושג קשה למדידה. במקום זאת היא בודקת מי נדחק לשוליים של החברה מבחינה כלכלית. קו העוני בישראל מסומן במחצית ההכנסה החציונית המתוקנת לנפש. המשפט האחרון בוודאי נשמע לרבים כמו סינית, אולם מדובר בשורה של מניפולציות סטטיסטיות שנועדו לסמן קו דמיוני, אשר מתחתיו מצויים השוליים הכלכליים. לא לחינם נבחר החציון ולא הממוצע, משום שהחציון, בניגוד לממוצע, כלל איננו מושפע ממשכורות עובדי ההייטק, משכר המנכ"לים ומכל יתר שועי ונגידי הארץ. גובה השכר החציוני נקבע על ידי העובדים קשי היום, שמרוויחים משכורות שלמטה מהממוצע. בדרך העולם מרבית האנשים המצויים מתחת לחציון היו צריכים להיות קרובים אליו, כלומר להרוויח יותר ממחצית ההכנסה החציונית (לפי גרף ההתפלגות הנורמלית הזכור לרע מהתיכון). ככל שישנם יותר אנשים שמרוויחים פחות ממחצית ההכנסה החציונית, משמעות הדבר הוא שאנשים אלו נדחקו לשוליים ובעצם הם עניים.

מעבר לכך, נדמה שברור לכול שעוני הוא מושג יחסי במהותו. קו העוני האוניברסלי של האו"ם עומד על הכנסה יומית של שני דולרים לנפש. בתרגום למונחים שקליים וחודשיים מדובר בהכנסה של כ219 שקלים לנפש. על פי הגדרה זו, משפחה ישראלית בת ארבע נפשות שמכניסה 880 שקלים בחודש איננה ענייה. אולם כל מי שעיניו בראשו יודע שבישראל משפחה כזו לא יכולה אפילו לגור במקום שאיננו רחובה של עיר. ברור אם כן שקו העוני בישראל ובזימבבואה איננו יכול לעמוד על אותו מספר, ועל כן השיטה היחידה למדידה היא השיטה היחסית.