'המלצות ועדת פרי – פצצה מתקתקת'

פרופ' שטרן, חבר לשעבר בועדת פלסנר, רואה בהמלצות ועדת פרי הקוראות להשלכה לכלא של מי שלא יגויס בעוד שלוש שנים פצצה חברתית מתקתקת.

שמעון כהן - ערוץ 7 , י"ז בסיון תשע"ג

תוקף. פרופ' שטרן
תוקף. פרופ' שטרן
פלאש 90

פרופ' ידידיה שטרן, סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה ולשעבר חבר בועדת פלסנר, מגדיר את המלצות ועדת פרי כפצצה מתקתקת.

בראיון ליומן ערוץ 7 קובע פרופ' שטרן כי בהצעת ועדת פרי יש כמה יסודות טובים אך גם כמה חסרונות עצומים, כהגדרתו. לדבריו היעדים השאפתניים שבהגדרת מספר המתגייסים החרדים בתוך שלוש שנים הם יעדים ריאליים שיש לברך עליהם. כמו כן הוא סבור שטוב עשתה ועדת פרי שנמלטה מסנקציות אישיות כלכליות מול הצעירים החרדיים והחליטה על מערכת להגברת האכיפה.

עם זאת סבור פרופ' שטרן כי הבעיה במתווה פרי היא הקביעה לפיה במידה ובתוך שלוש שנים לא תעמוד המערכת ביעדים שנקבעו הרי שכל בני אותו מחזור שלא יתגייסו יישלחו לכלא. לדבריו "מדובר באמירה לא אחראית. "אם הכוונה היא אכן שישלחו אותם לכלא הרי שאנחנו לפני קרע ושסע עמוק בחברה, כמעט מלחמת דת. אנחנו זוכרים את ההפגנות בפרשת עמנואל, הפגנות שהתרחשו למרות שמרבית הציבור החרדי חשב שלא צריך להפלות מזרחיים ובכל זאת עשרות אלפים יצאו לרחובות. אם לא נממש את האיום – מה יקרה לשלטון החוק בישראל?".

לטעמו מניסוח האמירה על שליחה לכלא נראה כי הדברים אינם אמיתיים והדברים נותנים לפתרון ריח של צביעות, כלשונו, "זה לא אמין וגורם לציבור החרדי להתגבש סביב הקיצוניים ביותר".

לדברי פרופ' שטרן ניתן להגיע לאותם יעדים מוצדקים וראויים בדרכים חלופיות, לא כאלה שיעוררו את הרחוב החרדי לקרע עמוק כל כך בעם. הוא מזכיר כדוגמא לכך את מיליארד השקלים שהמדינה מסבסדת את עולם התורה. לטעמו ניתן לשחק בסכומים אלה ובכך להוביל את הציבור החרדי להחליט לבדו באופן עצמאי מי ייצא לעולם השירות והעבודה ומיהו העילוי שיישאר במסגרת הישיבה.

לדבריו לא נכון יהיה להפריט את ההחלטה מי ייכלל ב-1800 העילויים ולהפקיד אותה בידי ועד הישיבות, שכן מדובר בהכרעה צבאית גרידא, ומנגד לא ניתן להציב קצין שיחליט מי עילוי ומי אינו עילוי. המסקנה היא לטעמו ש"כל המנגנון עקום".

על מנת לפתור את הסוגיה סבור שטרן כי יש לייצר מנגנון כלכלי שיגרום לכך שמי שלימוד התורה אינו בוער בעצמותיו ייצא באופן עצמאי לעולם המעשה. הוא מזכיר שההצעות שהעלתה ועדת פלסנר גובשו תוך כדי שיחה עם ראשי המחנה החרדי שגם אם לא אהבו את הכיוון הרי שהבינו שאין לו חלופה והוא הכרחי.

פרופ' שטרן סבור שמדיניות שבה תקציב הישיבות יוקטן על פי מספרם של הבחורים שאינם מתגייסים מעבר ליעד הממשלתי תוביל לאיחוד ישיבות ולהתייעלות המערכת.

להערכתו גם מדיניות זו תזכה ליחס זועם בציבור החרדי, אך עם זאת יחס זה לא יהיה 'הליכה על כל הקופה', כלומר מלחמת חורמה של הציבור החרדי שיחוש ש"הולכים על ראשו", אלא מחאה שנועדה להביע את הזעם ואי ההסכמה, מחאה שאיתה ניתן יהיה לחיות.