שר הביטחון, משה יעלון, אמר היום (שלישי) כי שימוש בכוח לא יועיל בסוגיית גיוס חרדים וערבים.
"לצערי, יש כאלה שלא בדיוק מבינים את הרגישות של שינוי מציאות אחרי 65 שנה, שלא ניתן לשנות אותה באבחת חרב, ולא בחוק, ולא באיום על שתי האוכלוסיות - גם החרדים וגם הערבים".
במהלך ביקור שערך בבסיס פיקוד העורף ברמלה אמר השר כי "יש הדברות, ואני מעריך שבסופו של דבר הניסוח ישתנה, כי הניסוח הראשוני לא היה ולא יהיה קביל עליי. זה עניין של ניסוח, כי במהות, בוועדה הגענו להסכמה, ואני מקווה שננסח משהו שניתן איתו להימנע ממשברים קואליציוניים".
על תרגיל נקודת מפנה אמר, "הגעתי לפיקוד העורף כדי להשתתף בהערכת המצב במסגרת התרגיל הארצי של העורף. שמחתי לראות שהפיקוד הטמיע לא מעט מהלקחים של האירועים שאירעו בשנים האחרונות, בין היתר בשיתוף פעולה של הפיקוד וכל ארגוני ההצלה למיניהם, משטרת ישראל, כיבוי אש והצלה, מגן דוד אדום, המערך הרפואי וכמובן הרשויות המקומיות. בסך הכל הפיקוד נותן מענה כדי לאפשר לאוכלוסייה במדינת ישראל לעמוד באירועים מלחמתיים. לצערנו אויבינו בחרו בשנים האחרונות לפגוע בכוונת מכוון באוכלוסייה האזרחית ולכן נדרש המענה הזה, עמדנו כבר במבחנים כאלה ולצערי נצטרך עוד לעמוד במבחנים כאלה, אבל הפיקוד בהחלט מפגין יכולת חשובה כדי לאפשר לאוכלוסייה לעמוד היטב גם מול האתגרים האלה".
שר הביטחון התייחס לקיצוץ בתקציב הביטחון ואמר, "היה לנו דיון על התקציב, אנחנו עומדים בפני שנה וחצי קשות. ב- 2013-2014 אנחנו צריכים לפעול תחת האילוצים התקציביים, לנוכח הגירעון שנצבר בשנים האחרונות. כפי שאמרתי בעבר, גם משרד הביטחון וצה"ל יצטרכו לקחת על עצמם את ההשתתפות בנטל הכלכלי ובתקציב, חלק מהמשמעויות יתחילו להיות בהירות גם לציבור ברמה של הפסקת אימונים מסוימים, פחות קריאה למילואים בשנה וחצי הקרובות ועוד משמעויות אחרות, כי קיצוץ זה קיצוץ וצריך לעמוד בו".
על גיוס חרדים אמר, "סבוכות דרכי הפוליטיקה. הנושא שאנחנו עוסקים בו, הוא באמת הרצון והבנה גם שלי אישית, גם של רה"מ, לשלב יותר ויותר אזרחים צעירים במדינת ישראל לנטילת האחריות, אני לא קורא לזה הנטל. חרדים בעיקר וערבים, כולנו רואים את זה כמשימה חשובה, לצערי יש כאלה שלא בדיוק מבינים את הרגישות של שינוי מציאות אחרי 65 שנה. לא ניתן לשנות אותה, לא באבחת חרב ולא בחוק, ודאי שלא באיום על האוכלוסיות, שתיהן, גם החרדים וגם הערבים. אנחנו בחרנו כבר בממשלה הקודמת בדרך של שיתוף האוכלוסיות הללו והובלתן לשינויים טובים ועשינו את זה בהצלחה. אם בשנת 2007 שירתו 300 חרדים בצה"ל, בשנה שעברה שירתו כבר 1,500 וזה רק בצה"ל, ללא שירות אזרחי. זאת אומרת שמהגמה הטבעית הזו קיימת וחשובה".
לדבריו, "ברגע שמשתלחים באוכלוסייה ומאיימים עליה שלומדי תורה ילכו לכלא, התהליך הוא בדיוק הפוך ולכן כולנו מסכימים שצריך לשלב גם את החרדים וגם את הערבים. התפתח איזה ויכוח פוליטי על הדרך, הוא ויכוח שאפשר להתגבר עליו ואני מקווה שנתגבר עליו כוויכוח פוליטי, אבל בעיקר צריך לדבוק במשימה של לשלב חרדים וערבים יותר ויותר בנשיאה באחריות, זה חשוב גם לביטחון, גם למשימות האזרחיות ואחר כך גם להשתתפות בתעסוקה ובנטל הכלכלה".
על העברת סמכויות ממשרד הביטחון למשרד להגנת העורף אמר, "המצב הקיים הוא שהשר להגנת העורף גוזר את אחריותו וסמכויותיו ממשרד הביטחון וזה מאפשר אחדות פיקוד כלפי צה"ל ופיקוד העורף, כך שאין שני שרים שמפקדים. המצב הזה הוא נכון ובהחלט. השר להגנת העורף, כאשר הוא גוזר את סמכויותיו ואחריותו ממשרד הביטחון, יש לו הרבה דברים שהוא צריך לעשות, אבל האחדות הזאת היא מאוד חשובה".
השר יעלון התייחס גם למהלך לקיצור השירות בצה"ל על ידי הארכת השירות לחיילי ההסדר "אמרתי שסבוכות דרכי הפוליטיקה והתכוונתי לכך. בהחלט צה"ל הולך להוביל מהלך שאני אישרתי, לקצר את שירות הגברים בצה"ל ל-32 חודש החל ממתגייסי יולי 2015. כדי לגשר על הפערים בכוח האדם יהיה צריך לתת מענה. חלק מזה יהיה בתקציב כדי לגייס את חלק מהלוחמים או תפקידים קריטיים אחרים לקבע, חלק מזה יהיה בהארכת שירות לבנות מ-24 חודש ל-28 חודש, חלק מזה חשבנו שניתן לעשות יהיה על ידי הארכת שירות למסגרות מיוחדות כמו הנח"ל וישיבות ההסדר. בהסכם הקואליציוני העניין של ישיבות ההסדר למעשה הוצא מחוץ לדיון, ולכן חשבתי שנכון להאריך את השירות. אני מחויב להסכם הקואליציוני ובשלב הזה אנחנו איננו מאריכים אותו, אני מקווה שראשי ישיבות ההסדר ימצאו את הדרך במהלך הזמן אכן גם להשתתף בעניין הזה ולהאריך את שירות בני ישיבות ההסדר".