חוות דעת פנימית שגובשה בפרקליטות קובעת שההכרזה על מבצעי תג מחיר כארגון טרור לא תביא תועלת ממשית במאבק בפעולות אלה, כך מדווח 'הארץ'.
על פי חוות הדעת, הפקודה למניעת טרור מעניקה את הכלים להתמודדות עם ארגונים קיימים בעלי מבנה היררכי ותשתית ארגונית, אך לא עם רעיונות.
מאז 1994, אז הוכרזו תנועות כך כארגוני טרור בעקבות הטבח במערכת המכפלה, לא הוכרזה אף קבוצה יהודית כארגון טרור. היוזמה להכריז על מבצעי תג מחיר כארגון טרור עלתה לראשונה בדצמבר 2011, לאחר האירועים בחטיבה מרחבית אפרים במהלכם ניזוקו כלי רכב צבאיים.
בעקבות הסערה הציבורית, הציע אז השר לביטחון הפנים, יצחק אהרונוביץ’, יחד עם שר המשפטים הקודם, יעקב נאמן, לנקוט כמה צעדים, וביניהם הכרזה על המתפרעים כארגון טרור, אולם נתניהו דחה את ההצעה.
עם כניסתה של ציפי לבני לתפקיד שרת המשפטים, בד בבד עם העלייה בהיקף התופעה, חזרה ההצעה לסדר היום. שרת המשפטים מקדמת את ההכרזה, בתמיכה של המשטרה ושל שירות הביטחון הכללי. נכון לעכשיו, היתרונות והחסרונות שבהחלטה הוצגו לראש הממשלה, אך הוא עדיין לא הכריע בסוגיה.
מחוות הדעת עולה, כאמור, כי הבעיה העיקרית היא שתג מחיר אינו קבוצה, אלא רעיון. ראשיתו מיצהר, אבל דפוס הפעולה העברייני התפשט ברחבי קבוצות שונות בגדה ובחלקים נוספים בארץ.
בחוות הדעת נטען כי הפקודה למניעת טרור אמנם מעניקה כלים לטפל בארגון טרור - בכספים שלו ובמשרדיו. אלא שלמבצעי תג מחיר אין משרדים, ההשקעה הכספית שלהם מתמצית בכ-2 ליטר דלק ובמיכל ספריי, וככל הידוע אין מבנה היררכי שבמסגרתו ניתן להגדיר דמות כזו או אחרת כנושא משרה בארגון טרור.