ביום ראשון הקרוב, 12 במאי, יתכנס מרכז הליכוד בעקבות דרישת חברי המרכז לאשרר את הסעיף במצע המפלגה השולל הקמת מדינה פלשתינית ממערב לירדן.

כינוסו של המרכז הוא פרי מאמציו של \"הפורום לשמירת ערכי הליכוד\" בראשותו של ח\"כ אלי כהן. הגורמים המרכזיים שהובילו את המאבק לכינוס מרכז הם \"חטיבת מנהיגות יהודית\", בראשותו של משה פייגלין, קבוצת \"מייסדי הליכוד\" וחברי מרחב יש\"ע. בשיחה עם כתבת ערוץ 7 רותי אברהם אמר פייגלין כי הצורך לכנס את מרכז הליכוד נולד לאחר שראש הממשלה הצהיר בכנס מורים בלטרון כי הוא תומך בהקמת מדינה פלשתינית.

דברי שרון, שהוא חבר בתנועת הליכוד, מנוגדים למצע מפלגתו, מציין פייגלין. לו הצהיר את ההצהרה על תמיכה בהקמת מדינה פלשתינית חבר כנסת אחר ולא שרון, שהוא \"מוסד\" בליכוד, הוא היה מוצא משורות התנועה, ולכן, לדעת פייגלין, יש חשיבות בכך שתנועת הליכוד תביע את עמדתה העקרונית נגד הקמתה של מדינה פלשתינית.

פייגלין ציין כי לכינוס זה קדם מאבק ממושך, שכלל איסופם של 20% חתימות חברי המרכז, הנחוצים, עפ\"י חוקת הליכוד, כדי לדרוש את כינוסו של המרכז. לאחר שנאספו החתימות והוגשו כנדרש, ניסה שרון להתעלם מהצלחתו של ההליך ולא הסכים לכנס את המרכז, אמר פייגלין, ולכן פנו היוזמים לבין הדין של הליכוד, וזה קבע בסופו של דבר כי הכינוס יתקיים, ומועדו נקבע ליום ראשון הקרוב.

על חשיבות החלטותיו של מרכז הליכוד אומר פייגלין אפשר ללמוד מנסיונותיו של שרון ומקורביו לפעול נגד כינוסו, וגם מנסיונותיהם \"למסמס\" את ההחלטה העומדת להצבעה, בטיעונים שהנושא אינו רלוונטי מפני \"שכרגע מדינה פלשתינית אינה עומדת על הפרק\".

לדבריו, מרבית חברי המרכז אינם רוצים מדינה פלשתינית, והצבעתם קריטית מפני שהם הקובעים את הרכבה של רשימת הליכוד לכנסת. בכינוסו של המרכז, מוסיף פייגלין, יש גם חשיבות תקשורתית, מפני שהדיה של ההתנגדות בתוך תנועתו של שרון להקמת מדינה פלשתינית נשמעים היטב גם בתקשורת בחו\"ל. פייגלין ציין כי דרך נוספת להשפעה על מהלכיו של שרון היא בהתפקדות לליכוד. בעוד חצי שנה יבחרו חברי הליכוד את יו\"ר המפלגה, שהוא גם מועמדה של המפלגה לראשות הממשלה. מדובר, לדבריו, בבחירות שבהן משתתפים כל חברי הליכוד באופן ישיר.

במאמר שמפרסם עו\"ד אליקים העצני במדור הדעות של ערוץ 7 הוא כותב כי בפני מרכז הליכוד עומדת ביום ראשון החלטה גורלית. \"ראש המפלגה יקרא בו לנתק את זיקתו של עם ישראל לגרעין ההיסטורי של ארץ ישראל, וזאת בניגוד להבטחתו של מייסד התנועה מנחם בגין: \"אין , ולא תהיה בשום תנאי ובשום אופן מדינה פלשתינית!\" (25.9.78), בניגוד להכרזתו של יצחק רבין: \"לא! למדינה פלשתינית\" (16.6.92), ולהבדיל אפילו בניגוד לדבריו של ג\'ורג\' בוש האב: \"בהתאם למדיניותה המסורתית של ארה\"ב איננו תומכים בהקמת מדינה פלשתינית\" (18.10.91).

\"בטרם ירימו את ידיהם כדאי שידעו החברים, שלא רק בעד חריקירי לאומי הם מצביעים, כי אם בעד בלוף היסטורי\", כותב העצני, וזאת מפני שלאמיתו של דבר אין כלל \"עם פלשתיני\". \"באנציקלופדיה בריטניקה מלפני 1917, שנת הצהרת בלפור, שבה הובטח ליהודים בית לאומי בפלסטיין, אין זכר לעם פלשתיני, ומדוע? מפני שלא היה קיים!

\"את האמת כולה\", מוסיף העצני במאמרו, \"גילה זוהייר מוחסיין, ראש ה\"צא\'אקה\", וחבר הוועד הפועל של אש\"ף בראיון ב-1977 לעיתון ההולנדי \"טרוב\": \"רק למטרות טקטיות אנחנו מקפידים לעודד זהות פלשתינית נפרדת, כדי להעמיד אותה מול הציונות: ייסודה של מדינה פלשתינית הוא מכשיר חדש במלחמה המתמשכת נגד ישראל. לאחר שנשיג את כל זכויותינו בכל פלשתין אסור שנדחה, אף לרגע אחד, את האיחוד מחדש של ירדן ופלשתין\".