"כבוד למגזר". גלי צה"ל
"כבוד למגזר". גלי צה"לצילום: פלאש 90

הפוליטיקלי קורקט הזה עוד יהרוג אותנו. שמתם לב לכך שבזמן האחרון אין דבר כזה ערבים? יש רק בני מיעוטים, או לכל היותר מוסלמים? לזה נדמה שכבר התרגלנו, אבל מה קורה כשצריך להתריע ולהזהיר ממחבלים? כאן מתחילה להיות בעיה, לפחות אם אתה חלק מתחנת הרדיו הצבאית שלנו.

קחו לדוגמא את הזמריר שנועד להזהיר את בחורינו הטובים שלא לקחת טרמפ בדרכם לבסיס או ממנו. הרי כולנו יודעים ממי צריך להיזהר. פשפוש ונבירה בזיכרון (הלא מי יודע מה שלי) לא מעלה חטיפות של חיילים על רקע שאינו לאומני, או בעברית פשוטה – רקע טרוריסטי. אנחנו הרי לא ממש זוכרים איזה חייל גבעתי חוטף חייל גולני רק כדי לאלץ את מח"ט גולני להצהיר שגבעתי היא החטיבה הטובה בתבל. גם לא זכורה לי חטיפת חיילים על רקע רומנטי (יש דבר מוזר שכזה, רקע רומנטי למעשים פליליים. מוזר, אבל יש).

כולנו, אזרחים, חיילים, מפקדים ואנשי משטרה יודעים שכאשר חלילה נחטף חייל נכון להפעיל את סוכני השב"כ ברחבי יו"ש והרצועה, ולא את בעלי הקשרים עם ראשי משפחות הפשע באזור המרכז. למה? כי כולם יודעים שאם נחטף חייל חלילה הדבר נעשה כדי לאלץ את ממשלת ישראל להתכופף פעם נוספת בהכנעה לארגוני הטרור.

אז מה יעשו החברים בגלי צה"ל שמבקשים להזהיר את חיילינו וחיילותינו? הם ינפיקו זמריר מתריע ומזהיר מחטיפות, אבל יקפידו שלא לשוות לקולו של הנהג השואל את החייל "לאן זה?" מבטא ערבי, חלילה. פתאום הוא נשמע כמעט כמו עורך דין ברעננה. ממש לא כמו מחבל מביר זית או מראס-בנדורה (לא, אין מקום כזה, אבל הבנתם את העיקרון, נכון?).

יודעים החברים בגלי צה"ל היטב שזה ממש לא נאור לתת לנהג המציע טרמפ להציע "רוצה טרמב?", או משהו מסגיר אחר, כי אז יאשימו אותם בחטא הנורא מכל, הלא הוא חטא הגזענות. מיד יצוצו גאוני הדור והדרו ויעוטו עליהם: אתם אומרים שכל החוטפים הם ערבים? תתביישו. והם אכן יתביישו.

או קחו לדוגמא את הזמריר המזהיר את חיילינו היקרים שלא להעלות תמונות וסטאטוסים מסגירי פעילות מבצעית לרשת. כשעלו ראשוני הזמרירים הללו ניתן היה לשמוע בסופו הקלטה של איזה פאדיון כלשהו מאחת מארצות ערב מאזין לשיח הטלפוני שבין החיילים ודי היה בכך כדי לעורר חלחלה בקרב כל שומע ממוצע שמבין לאילו מקומות עלול המידע להגיע.

זה היה פעם. אם תאזינו לאותו זמריר בימינו הנאורים תגלו שבמקום קולותיו הפאדיון הערבי הנהנה להקשיב לחיילים המפוסקים מישהו החליט להסתפק בבליל קולות אלקטרוני המרמז לנו שמישהו מאזין. עכשיו הכול פתוח. זה לא חייב להיות ערבי. יכול שהמאזין הוא מישהו מאוניברסיטת אוהיו או בחור ממוצע מהמאדים. אנחנו לא גזענים חלילה. אנחנו מזהירים מכולם, מכו-ו-ו-ו-ולם. אשרינו נאורים אנחנו.

כך נראים החיים היפים הורודים ובעיקר הנאורים שלנו בעולמה הקסום של תחנת הרדיו הצבאית(!) שלנו.

מישהו מוכן להסביר מה הבעיה לומר את האמת ולהשמיע אותה? מה הבעיה לומר לחיילינו – חברים, אתם משרתים בצבאו של העם היהודי המוקף באויבים ערבים ותומכיהם שיעשו הכול כדי לחטוף אתכם, להאזין לכם ובסופו של דבר להרוג את כולנו? נראה לי שהבעיה היחידה היא שאצל קובעי הטעם הטוב בזמרירי ארצנו מוכנים להקריב גם את האמת על מזבח האליל שקיבל כבר הכול – מזבח השלום. אבל אחרי שהוא קיבל כבר קורבנות אדם מה זו האמת בשבילו? בקושי אפריטיב.