אחת הבעיות הקשות ביותר של המשק הישראלי כמעט על פי כל הכלכלנים היא הפערים המעמיקים וחוסר השוויון הגדל והולך. חוסר השוויון הוא בעיה שהשלכותיה כלכליות אך גם חברתיות. למרות שבסוגיית השוויון עוסקים בעיקר כלכלנים וקובעי מדיניות בעלי נטייה סוציאליסטית, גם קפיטליסטים מוצהרים מבינים כיום שמדובר בבעיה. נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, הוא אחד מהם. כבר בשנת 2007, כאשר מצבנו הכלכלי היה נראה טוב מזה שנים, טען פישר שהפערים מצריכים טיפול, והוא חזר על אמירה זו גם בשנים שלאחר מכן.
אך למרות שהטיפול בפערים הפך כמעט לקונצנזוס, מצבה של ישראל בתחום הזה רק הולך ונהיה גרוע יותר. לאחר כמה שנים של בלימה, צפויה השנה עלייה חדה במדד אי השוויון בישראל. גם בשנים הטובות ביותר למשק הישראלי לא נרשמה ירידה משמעותית באי השוויון בארץ, ובשנים הפחות טובות הוא הלך והעמיק.
למצב זה סיבות רבות, אולם אחת מהן אינה זוכה לתשומת לב מספיקה. מדובר בניגוד העניינים המבני שבו מצויים מרבית הרגולטורים, אלו שאמורים לווסת את המדיניות הכלכלית בישראל. ארצנו הקטנטונת היא לעיתים קטנטונת מדי, והתוצאה היא ניוד גבוה מאוד בין ראשי המשק, הפקידות הבכירה והפוליטיקה. בכירים במשק נקראים לדגל לשמש בתפקידי פקידות בכירים או עוברים לפוליטיקה. באותה מידה, ואולי אף יותר, פקידים בכירים בגופים הכלכליים המרכזיים של השלטון, כמו גם פוליטיקאים בדימוס, מוצאים את עצמם בתפקידי מפתח בחברות הכלכליות הגדולות במשק. התוצאה של המציאות הזו היא ניגוד עניינים מבני שבו מצויים מרבית הרגולטורים הבכירים שלנו.
לא מדובר בניגוד עניינים בין העיסוק הממשלתי לעיסוק הפרטי, איתו למדה המערכת המשפטית להתמודד בכלים טובים. מדובר בניגוד עניינים אישי. אחת הדוגמאות לכך היא שכר הבכירים. כשל השוק שנוצר בישראל גורם לכך שהבכירים בחברות הגדולות מקבלים משכורות חסרות כל פרופורציה לערך הכלכלי של עבודתם. את המחיר משלם הציבור הרחב, אשר מכספו משולמים חלקים גדולים מהמשכורות הללו. כל הניסיונות שנעשו עד היום על מנת לפתור את האנומליה הזו עלו בתוהו.
ניתוח נקי מאינטרסים של הנושא ילמד כי המצב הזה איננו מפתיע. מי שאחראים לפקח על אותן חברות ולהציע פתרונות יצירתיים למצב הם במידה רבה האנשים שנהנו ממנו עד לפני כמה חודשים, או אלו שייהנו ממנו בשנים הבאות. האנשים הללו מלאים רצון טוב לבוא ולשרת את הציבור, אך אינם מסוגלים לפעול בניגוד לאינטרס של עצמם. לעיתים הם אפילו אינם מודעים לגורמים המשפיעים עליהם ומשכנעים את עצמם בנימוקים שונים ומשונים - העיקר שלא להיאלץ לשנות את המצב. רק הפרדה משמעותית יותר בין האליטה העסקית ובין האליטה הממשלתית עשויה לפתור את הבעייתיות הזו ולשים סוף לאחד האבסורדים המלווים את המשק כבר שנים.
לידיעת הקייטנים
הקיץ מגיע ואיתו גם עונת ההרשמה לקייטנות. אם טרם רשמתם את הילד או הילדה לקייטנה ואתם מעוניינים לעשות זאת, זה הזמן. עלותה של קייטנה מורכבת למעשה משלושה חלקים עיקריים: המקום, ההדרכה והפעילות.
חשוב לדעת כי על פי חוק, כל קייטנה של יותר מחמישה ילדים חייבת ברישוי מטעם הרשות המקומית ומשרד החינוך. הרישוי מתבצע על פי תקן ברור הכולל אלמנטים בטיחותיים, ביטחוניים, ואפילו בדיקה של התכנים החינוכיים. פטורות מרישיון מטעם הרשות המקומית קייטנות שמאורגנות בידי הרשות המקומית וקייטנות המאורגנות בידי מתנ"סים המסונפים לחברה למתנ"סים. אך גם קייטנות כאלו אינן פטורות מרישיון מטעם משרד החינוך, ובמידה והקייטנה מספקת אוכל מוכן לחניכים היא אינה פטורה גם מאישור של משרד הבריאות. כדאי מאוד לוודא את קיומם של האישורים הללו, אשר מעיד על סטנדרט מינימלי של פעילות.
בדיקת הרישיונות והאישורים היא רק הבסיס. מעבר לזה יש עוד שורה ארוכה של שאלות שכדאי לשאול ולברר, על מנת שלא נמצא את עצמנו מספר ימים לאחר פתיחת הקייטנה מול שוקת שבורה. זה יכול להיות ילד שאינו מוכן לצאת מהבית וללכת לקייטנה, או קייטנה כזו שאתם לא תהיו מוכנים שהילד יבלה בה אפילו דקה אחת נוספת. בין השאלות שצריך לשאול: מי הצוות שמדריך? מה גילם של המדריכים ובאילו מוסדות הם לומדים? מה ההכשרה שעבר צוות ההדרכה של הקייטנה וצוות הניהול שלה? מה הם התכנים שמבקש הצוות להעניק לילדים, והאם לא מדובר בבייביסיטר משודרג בלבד? מה המתחם שבו פועלת הקייטנה והאם הוא באמת מתאים לפעילות מסוג זה? איזו פעילות מתוכננת והאם היא לרוחכם? מהיכן מגיעים לקייטנה מרבית הילדים, והאם לילדים שלכם יהיו חברים מוכרים ולכל הפחות חברה מתאימה?
בכל הנוגע לשאלת העלוּת, יש לשים לב לכך שטווח המחירים של הקייטנות רחב מאוד ומושפע בעיקר משלושת המרכיבים שצוינו בפתיחה. לשם השוואה, מדריכה צעירה בקייטנה לילדים בגיל גן עולה למפעילי הקייטנה שליש מעלותה של גננת מוסמכת. אם תעדיפו קייטנה עם מדריכה שהיא גננת מוסמכת תצטרכו לשלם את העלות. עלותו של יום אטרקציה מחוץ למקום הפעילות של הקייטנה עשויה להגיע למאה שקלים לילד: תשלום על הסעה מסודרת, על האטרקציה עצמה ועוד קרטיב סמלי שמחולק לילדים. צאו וחשבו כמה תעלה לכם קייטנה עמוסת אטרקציות. כך ניתן להבין את טווח המחירים של הקייטנות: החל מ300 שקלים לילד בקייטנות דלות תקציב המסובסדות על ידי גורמים ציבוריים או פילנטרופיים, ועד לקייטנות בעלות של אלפי שקלים הכוללות אטרקציות רבות, לינה או פעילויות ייחודיות.