קוראים יקרים, עזרו נא לשופטת רובין לביא מבית משפט השלום במחוז דרום למצוא לאן נעלם עומרי יאסו מאשדוד. לא פשוט למצוא את יאסו, וכדי להתחקות על עקבותיו נחזור ארבע וחצי שנים לאחור, אל הימים בהם הפך יאסו לבגיר - כזה שההליכים הפליליים נגדו גלויים לעין כול.
ובכן, כשהיה יאסו בן 18 הוא הורשע במשפט אחד שאליו צורפו תיקים רבים. רשימת האישומים של יאסו כללה שתי עבירות של תקיפת עובד ציבור, שלוש עבירות גניבה, שלוש עבירות של שוד מזוין, פריצה לבניין, שלוש עבירות של תקיפת אדם לשם שוד - שתיים מהן בתנאים מחמירים, ושתי עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע. על כל אלה ביחד הצליחה מערכת המשפט הישראלית להטיל על העבריין שאך זה בגר מאסר של לא יותר מחמישה חודשים.
ימים אחדים לאחר שהשתחרר מהכלא עבר יאסו מעבירות הרכוש והשוד אל עסקי הסחר בסמים. כאן הפגינה כלפיו המערכת יחס קשוח הרבה יותר. היא לא הסתפקה עוד במאסר של חמישה חודשים בלבד, והוא נשלח לכלא ללא פחות מחמישה חודשים ו24 ימים.
לפני שלוש וחצי שנים פשט כוח של יס"מ מרחב לכיש בשעת צהריים חורפית על וילה בקריית גת. על פי מידע מודיעיני שהתקבל במרחב קיוו השוטרים לתפוס שם סוחרי סמים בפעולה. מפקד הצוות הורה לאחדים משוטריו להקיף את הבית קודם הפריצה, כדי למנוע בריחה או השמדת ראיות. כשהחלה הפשיטה הציץ אחד השוטרים מבעד לבד היוטה שכיסה מעיני העוברים והשבים את המתרחש בחצר. הוא ראה את אחד החשודים ממהר לחצר ומשליך חבילה אל מעבר לגדר. זו נפלה ממש אל מרגלות השוטר והתגלו בה מספר אצבעות חשיש. השוטר אסף אותן אל כיסו ומיהר להיכנס לבית כדי לזהות את הזורק. כן, זה היה לא אחר מיאסו שלנו ששב בסופו של אותו יום, אחרי הפסקה של שבועות אחדים, אל מחוזות השב"ס.
המשפט ארך יותר משנתיים ובסופו הוא הורשע יחד עם אדם נוסף שנתפס בווילה. לפני שנה וחצי רצתה השופטת לביא לגזור את דינו, אך בשל גילו הצעיר היא ביקשה קודם לכן לקבל בתוך חודש תסקיר משירות המבחן. החודש עבר, וכל מה ששירות המבחן הצליח לעשות הוא לבקש הארכה של חודש וחצי. השופטת חשבה שבנסיבות שכאלו לא הוגן להמשיך ולהחזיק את יאסו במעצר. היא קבעה דיון נוסף לעוד חודשיים, שחררה את יאסו, אך התרתה בו כי ישתף פעולה ויתייצב לדיונים בבית המשפט במועד.
בבוא מועד הדיון התייצבו בבית המשפט הסנגור, אנשי שירות המבחן והממונה על עבודות השירות. רק יאסו לא התייצב. אנשי שירות המבחן הגיעו לדיון בלי כל המלצה, שכן גם איתם ניתק העבריין הצעיר קשר. הסנגור סיפר לשופטת כי הוא פגש בו באקראי ויאסו טען שלא הגיע לפגישות שנקבעו לו בשירות המבחן משום שנקע את הרגל. השופטת איימה בצו הבאה, אך קבעה דיון נוסף לשבוע שלאחר מכן ודרשה מהסנגור להודיע ליאסו שהפעם יתייצב - ומוטב שיביא עמו אישור רפואי. השבוע עבר ובבית המשפט אין אישור רפואי ואין יאסו. צו ההבאה הוצא, אך יאסו לא נמצא. לשופטת לא נותר אלא לדחות את הדיון בעונש בעוד חודשיים ולקוות לטוב.
יאסו אכן התייצב הפעם, סיפר שלא היה יכול להגיע כי היה עצור בפרשה אחרת לגמרי, וביקש מהשופטת הזדמנות נוספת להידבר עם שירות המבחן כדי לנסות להימנע ממאסר בפועל. ההזדמנות ניתנה, יאסו שוחרר לדרכו ונעלם. בדיון הבא התברר כי בתקופה שעברה בינתיים הוא שוב לא יצר קשר עם שירות המבחן או עם הסנגור. אז מה יכולה השופטת לביא לעשות, חוץ מלקבוע דיון לעוד מספר חודשים ולהוציא עוד צו הבאה? לדיון הזה יאסו הגיע והסביר כי הפעם לא יצר קשר עם בית המשפט ועם שירות המבחן לא בגלל נקע ברגל וגם לא בשל מעצר, אלא משום שסבתו נפטרה והוא ישב עליה שבעה. העובדה שניתן לה תירוץ על שבוע בלבד כדי להסביר ניתוק קשר של חודשים לא הצליחה להסיט את השופטת לביא מסובלנותה הרבה. יאסו קיבל צ'אנס נוסף, ונקבע מועד לדיון בראשית ינואר השנה. פברואר הגיע והנער איננו. שירות המבחן והשופטת התרשמו כי "הנאשם חסר מוטיבציה, לא מגלה אחריות, מתקשה לקבל מרות וסמכות". האמת - גם אנחנו התרשמנו כך. לכן הוציאה השופטת צו הבאה שבו קבעה כי אחרי שיאסו יאותר הוא ייעצר ולא יוכל להשתחרר, אלא אם יפקיד ערבות של חמשת אלפים שקלים.
מתקשה להתייצב לדיונים
חודשיים וחצי מאוחר יותר, בליל ל"ג בעומר האחרון, ישב יאסו עם חברים בפיצוציה על שפת הים באשדוד. לידם ישבה חבורה אחרת וביניהם צעיר בן 20 בשם פנטהון רטה. יאסו החל מכנה את רטה בשמות גנאי וזה נעלב, פרש לצד ובכה. חבריו של רטה התעמתו עם יאסו וחבורתו ובמקום התפתחה קטטה. יאסו נפגע בראשו והחל לדמם. הוא קרא לאחד מחבריו ושניהם רצו למלון הנמצא בסמוך כדי להשיג סכינים ראויות. החבר פרץ למטבח, חטף שתי סכינים גדולות, הדף את פקיד הקבלה, חילק את השלל עם יאסו ושניהם הסתערו שוב לכיוון הפיצוציה. רטה וחבריו ניסו להימלט, אך עד מהרה הדביקו השניים את רטה וניסו לדקור אותו. הצעיר התגונן בידיו, שנחתכו בסכיניהם של יאסו וחברו שוב ושוב. לבסוף הצליח יאסו לדקור את רטה בצווארו וזה התמוטט ונפל. יאסו החל לברוח, אך חזר בו. הוא שב אל רטה המתבוסס בדמו ובעט בראשו בעיטה קטלנית אחת. יאסו וחברו נמלטו מהמקום תוך שהם מהממים באבן עד ראייה. החבר נתפס מיד. יאסו כעבור יומיים, כשהוא מסתתר בדירה בעיר.
שלושה שבועות לאחר הרצח, העסקים באולמה של השופטת לביא בקריית גת מתקיימים כרגיל. "מדובר בנאשם שכבר לפני שלוש שנים נשמעה פרשת הראיות והוכרע דינו", כתבה השופטת לביא, "מאז יש קושי להביא אותו לשיתוף פעולה עם שירות המבחן או הממונה וכן הוא מתקשה להתייצב לדיונים". השופטת קבעה כי משום כך אין מנוס אלא להתלות את ההליכים נגדו. "לאחר שיאותר וייקבע מועד לדיון, יודע על כך לסנגוריה הציבורית על מנת שיהיה מיוצג", סיכמה השופטת.
ובכן השופטת לביא, יאסו כבר אותר. לאחר חודשים רבים בהם הוא נעלם, מופיע, מקבל הזדמנות ושוב נעלם - הפעם הוא מאחורי סורג ובריח. ולפי כתב האישום שהוגש נגדו בשבוע שעבר, כנראה שהפעם להרבה שנים.
טעות שעלתה ביוקר
ואם תאמרו שפרשת עומרי יאסו היא חוכמה שבדיעבד, ראו נא את טיפולה של המערכת בצעיר אחר, גם הוא עבריין סדרתי. הוא נהג ברכב פרטי ברחוב יוסף לוי בתל אביב, שם סימנה לו שוטרת לעצור בצד. הבחור התעלם מהוראת השוטרת והמשיך בנסיעה, תוך שהוא מאלץ את השוטרת לזוז הצִדה כדי שלא להידרס על ידו. התפתח מרדף, והאיש נמלט מהמקום בנהיגה מהירה ופרועה תוך שהוא חוצה צמתים באור אדום. ברחוב הירקון, סמוך למלון שרתון, שוב התעלם הצעיר מהוראת שוטר שעמד במקום וסימן לו לעצור. הוא הפנה את רכבו לעבר השוטר, האיץ את נסיעתו וגרם לשוטר לקפוץ הצדה אל המדרכה כדי שלא להיפגע. משם הוא המשיך בנהיגה כשהוא מזגזג בפראות ומתעלם מכריזות השוטרים הרודפים אחריו. כך הוא חצה עוד שלושה צמתים באור אדום, עקף בפראות ניידת משטרה שניסתה לחסום את דרכו, ואחרי עוד רמזור אדום הגיע לכיכר, איבד שליטה על הרכב ונתקע בעמוד חשמל. כשהוא הוצא לבסוף מהרכב התבררה סיבת ההימלטות: האיש נהג כשהוא שיכור ומסומם.
אתם בוודאי חושבים שהוא נמצא כעת במעצר עד תום ההליכים נגדו. לא ולא. זאת למרות שבעברו הרשעות הכוללות, בין היתר, עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, ניסיון לגניבה, חבלה חמורה, סחיטה באיומים, תקיפת שוטר, חבלה במזיד ברכב וסחר בסמים. על אף העובדה שעבודות שירות קודמות שנפסקו לו הסתיימו בצורה לא מוצלחת בכלל - הוא שוחרר ממעצרו ונשלח על ידי השופט רועי פרי לשירות המבחן, כדי שזה יוכל להמליץ על עבודות שירות.
הבחור לא התייצב בפני שירות המבחן וטען שלא הרגיש טוב. השופט פרי לא התייאש ונתן לו הזדמנות נוספת. הפעם הוא התייצב, ואם הכול היה הולך כשורה ייתכן שעוד עבריין מועד, שגרר את משטרת ישראל למרדף מסרט הוליוודי בחוצות תל אביב, היה שב ומסתובב היום חופשי ברחובות (לקוראינו המתמידים נשוב ונזכיר כי מדובר בעבירה של סיכון חיי אדם בנתיבי תחבורה, שהעונש המקסימלי עליה הוא עשרים שנות מאסר).
אלא שהאיש עשה טעות גדולה. לא מעידה קטנה, כמו ניסיון לדרוס שוטר או הימלטות בנהיגה פרועה. טעות גדולה שכזו הוא לא עשה אפילו כשסחר בעבר בסמים, או כשסחט אנשים והכה אותם. כל זה כאין וכאפס לעומת מה שעשה הפעם: הוא התייצב אצל שירות המבחן והגיש דגימת שתן לבדיקת סמים כשהיא מהולה במים. זוהי מעילה באמון, כתב קצין המבחן לשופט פרי, ועל כך אין מחילה. לשופט לא נותרה ברירה ובסוף השבוע שעבר הוא נאלץ לשלוח את הצעיר למאסר של ממש, אך גם זה לא יותר מאשר לשבעה חודשים.