התחלות הן דבר מורכב מאוד בחיי בני האנוש. מלוות בתנודות רגשיות, בעיקר כשמדובר בנו, הנשים. יש נשים שלפני התחלה חדשה אינן מסוגלות לישון, או מפתחות תיאוריות חרדה לגבי העתיד. ישנן נשים שמצפות כל כך עד שהן אינן מסוגלות לעשות שום דבר במקביל, רק לצפות. ולהתרגש ולתכנן.
קחו לכן כמה דוגמאות :
מתחילה דיאטה
ישנם נשים שדיאטה היא מילת שורש בחייהן כמו שמם הפרטי או מקום עבודתן. ויש נשים (כמוני למשל) שרק מעצם ההחלטה להתחיל דיאטה, הן נתקפות רעב הסטרי וחוסר יכולת לפתוח בתהליך.
לפתע, הן לא מרגישות כל כך כבדות, הן רק יורידו קצת פחמימות, אבל לא ממש דיאטה. קופסאת הגלידה במקפיא מקבלת כובד משקל ואין שום יכולת לחשוב בצלילות כשזו מציצה לה בכל פעם שפותחים את המקפיא.
הימים הראשונים מדכאים ובין גזר לגזר עולות תחושות של יאוש.
עד שהדיאטה נכנסת למסלול. אם התמדת בה.
מתחילים שבוע
השבוע התחיל. 6:00. הציפורים עדיין נוחרות על העצים ואני כבר בצהריים שלי. הקושי הגדול בתחילת שבוע הוא ההבנה שהבלאגן שנשאר ממוצ"ש, ממתין. אף גמד לא בא בלילה לשטוף את שאריות הקפה. אף ילד לא סידר את הסלון ולא... הרצפה לא נשטפה לבד. למרות שהייתה יכולה.
אני גוררת את עצמי אל המטבח ונזכרת שנגמר הלחם הפרוס. מצות כבר לא באופנה וחלות... נשארו שאריות. לא כל שבוע מתחיל ככה. רק השבוע. וזה שלפניו ויש מצב שגם זה שלפניו. רק לפעמים לא. מי ראשון הקשים ביותר הם אלה שאחריהם יש ימים עמוסים וקשים יותר. את מתפללת בליבך שהשבוע יעבור מהר ככל שניתן (ושהחופש הגדול יהיה כבר פה כדי שלא תאלצי להיאבק עם הילדים בכל בוקר על ההשכמה)
מתחילים טור
אלו מסוגי ההתחלות שאני הכי אוהבת. יצירה חדשה, שיתוף חדש, מקום חדש. כל התחלה, בעיקר כזאת, צריכה לבוא עם כמה משפטי היכרות. שיהיה חיבור. זרימה.
אז הנה לכן : נעים מאוד, שמי צופיה לקס, בת 35 , אמא לשמונה ילדים (בעז"ה תשיעי בדרך) אני שחקנית סטנדאפ ופלייבק, נשואה לאיש יקר שהולך איתי עם כל השגעונות שלי. אני אוהבת התחלות, מכורה לשבירת שגרה ו...לא מסוגלת להתחיל דיאטה. פשוט לא. למה?? לא יודעת.. אולי כי עוד לא עשיתי לעצמי היכרות מסודרת עם המצב, אתן יודעות... שיהיה חיבור. זרימה.
שבוע טוב לכולן.
צופיה.
( מעוניינות לשתף? לבקש שאעלה נושאים שונים בטור?? כתבו לי lax7lax@gmail.com או בפייסבוק. )
מצפה.