סניידר, היסטוריון מאוניברסיטת ייל, כותב בהקדמה לספרו "אלה תולדותיו של רצח המונים פוליטי". הוא מסתמך על סיכומים שערכו הגרמנים והסוביטים, ועל ההערכות סטטיסטיות המבוססות על מפקדי אוכלוסין.
סניידר מכמת את ההיסטוריה האירופאית של השנים 1933-1945 ומגדיר את זירת הפשע וקובע שהיו 14 מיליון נרצחו באזור שהשתרע ממרכז פולין ועד מערב רוסיה וכלל את: אוקרינה, בלארוס, והמדינות הבלטיות.
הם היו קורבנות המשטרים הטוטליטרים, הנאצי והסוביטי. סניידר מציין רובם היו נשים ילדים וקשישים, ולא היו חללי מלחמה. היהודים היו רק רכיב אחד מקורבנות הפשע.
ברוח מאמרה של חנה ארנדט.שטבעה את המונח ,'הבנאליות שברוע'. בהקשר לנאציזם, כאשר סיקרה את משפט אייכמן בירושלים. סניידר מגולל את שואת עמי אירופה. סופר ומונה גולגולות, למעלה מחמישה מיליון בני אדם מתו ברעב בברית המועצות בראשית שנות השלושים. רובם באוקרינה הסוביטית. בשנים 1937-1938 700,000 בני אדם מיעוטים לאומיים הוצאו להורג היו אלו פולנים אזרחי ברית מועצות.
ב-1939 עם הפלישה לפולין הרגו הגרמנים והסוביטים 200.000 פולנים. גרשו מליון אזרחים פולנים. הגרמנים כלאו את יהודי פולין בגטאות, רבבות נספו ברעב. אושוויץ נתפשה כסמל מרכזי של השואה היהודית, כשישית מהיהודים שנספו נרצחו בה. ברם, כשנעשתה אוושויץ למפעל מוות ראשי, רוב היהודים שהיו בשליטת הכיבוש הנאצי כבר נרצחו. לא את היהודים בלבד ביקש היטלר להשמיד. הוא, שאף לחסל את פולין וברית המועצות ולהרוג עשרות מיליוני סלבים. החזון הנאצי צפה, את קריסת המדינה הסוביטית מה שיעניק לגרמנים שליטה מלאה על הספר המזרחי, פולין, בלארוס, אוקרינה, והקווקז. החזון הנאצי צפה תוכנית רעב שתרעיב למוות כשלושים מליון מתושבי השטחים האלה. יהודי ברית המועצות ופולין שישארו בחיים יסולקו במסגרת הפתרון הסופי. בשפה פרוזאית ונוקבת מציג סניידר את הרוצחים ואת הקורבנות כבני אדם שנקלעו באקראי למקום פשע ונטבחו. הוא מתאר את היטלר וסטלין כרוצחים סידרתים.
כהסטריון מחמיץ סניידר את התובנות ההיסטוריות של המשטרים הטוטליטריים שבראשם עמדו היטלר וסטלין. היטלר וסטלין לא רצחו סתם, הם עמדו בראש משטרים מהפכניים שביקשו לגאולת העולם והאדם. הם פעלו על בסיס אתי פילוסופי. סניידר דבק בשיטת המחקר הקוונטי (הכמותי) ומציג בפני הקורא, טרגדיה אנושית. תיאור שיטתי מקיף ומצמרר של הרג המוני. וכך מטשטש את המושגים שואה, אושוויץ, שישה מליון.