משיב מלחמה. ארדן
משיב מלחמה. ארדןפלאש 90

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ פרופ' אבישי ברוורמן, החלה היום (רביעי) להכין לקריאה שנייה ושלישית את הפרק העוסק בתקשורת, בחוק ההסדרים לשנים 2013-2014.

הוועדה החלה לדון בסעיפים העוסקים בהסדרת שוק הסיטונאי, שנועדה לאפשר לחברות שאינן בעלות תשתית, גישה לתשתית של חברת בזק והוט, כדי לספק דרכן שירות ללקוחותיו ולהתחרות בהן. היו"ר פרופ' ברוורמן פתח את הדיון ואמר כי מטרת התיקונים לחוק היא להוזיל את עלות סל התקשורת לצרכנים, אולם צריך לדאוג לכך שהתחרות שתתפתח לא תפגע באיכות המוצר והשירות.

שר התקשורת, גלעד ארדן, אמר כי שוק התקשורת עובר שינויים מהירים שאפילו חברות התקשורת לא יכולות לצפות, לכן לרפורמות בשוק התקשורת יש השלכות כלכליות משמעותיות מאוד על סל הצריכה המשפחתי. הוא הסביר כי קצב גידול השימוש בתעבורת נתונים עולה משמעותית, ואתו גם עלויות צריכת האינטרנט יהפכו לחלק משמעותי. לדבריו, מהות הרפורמה היא לפתוח את הפס הרחב לתחרות ולאפשר גם לחברות שלא מחזיקות בתשתית להתחרות. עוד הסביר השר כי כיום יש שתי חברות שמחזיקות בתשתית, בזק והוט, "עד כמה שהן טובות ומקצועיות, הן עדיין רק שתי חברות בודדות והמטרה היא לאפשר לעוד חברות להציע סל שירותי תקשורת רחב", אמר.

סמנכ"ל בכיר לכלכלה במשרד התקשורת, הרן לבאות, הוסיף כי מטרת הרפורמה היא לאפשר לכל חברה למכור לצרכן חבילת שירותי תקשורת מלאה, בניגוד למצב כיום שבו רק בזק והוט יכולות למכור שירותי תשתית אינטרנט ושירותי טלוויזיה רב ערוצית. "כדי ליצור מספר רחב של מתחרים צריך לאפשר להם לרכב על התשתית הקיימת ולפתוח את הפס הרחב לתחרות", אמר לבאות. הוא הסביר כי בזק והוט יחויבו לאפשר לשאר החברות לעשות שימוש בתשתית שלהן, ואם לא תהייה הסכמה על תנאי השימוש והמחיר – משרד התקשורת הוא שיקבע זאת. "ניסינו לתת לחברות להגיע להסכמה, ואם הן תגענה להסכמות נאפשר לשוק לקבוע את התנאים והמחיר, אבל עד היום זה לא צלח ולכן המשרד מבקש לקבוע אותם".

לבאות הוסיף וציין כי בקרוב יצא המשרד לשימוע שבסופו יקבעו תנאי השימוש בתשתית והמחיר. השר ארדן הוסיף: "לא נאפשר לחברות לנהל משא ומתן לעולמי עד, כי בכל יום שעובר הציבור מפסיד הוזלת מחירים ועליה באיכות השירות". לדבריו, התחרות תועיל למתחרים של בזק והוט, אבל תועיל גם לבזק והוט עצמן בכך שתסיר מהן רגולציה, ומעל לכל היא תועיל לציבור.

לבאות הודה כי ההיסטוריה מלמדת שזמן התגובה של רגולטורים לשינוים בשוק הוא ארוך, ונובע מפערי מידע בין הרגולטור לחברות עליהן הוא מפקח. לכן, הסביר, התיקון לחוק מבקש לתת לרגולטור כלים שיאפשרו לו להגיב במהירות. הוא ציין כי העבודה שאמורה לקבוע את מודע המחיר היא בשלבי סיום. עוד הסביר לבאות כי, כדי לפקח בצורה יעילה יותר, התיקון לחוק נועד לאפשר למשרד לקבל מהוט ומבזק מידע על מבצעים לפני שהם מוצאים לצרכנים – כדי לבדוק אם הם לא פוגעים בתחרות. במקרה כזה המשרד יצטרך להגיב תוך זמן קצר ויוכל לעצור פגיעה בתחרות עוד בטרם היא מתרחשת.

עם זאת, ח"כ איציק שמולי ביקש להציע את העבודה שנעשתה לקביעת התעריפים. ח"כ גילה גמליאל העירה כי "ההחלטה בדבר המחיר מעוררת שאלות, העבודה של חברת הייעוץ החלה כבר לפני שנתיים וזה בעייתי לקבל החלטה כשעדיין אין תוצאות". שר התקשורת לשעבר, ח"כ אריאל אטיאס, הוסיף כי ההצעה בעייתית מאחר ומשך הזמן שבו יצטרך משרד התקשורת לבדוק את המבצעים של בזק והוט לא מוגדר. לדבריו, הרגולטור עובד לאט וגם תהליך קצר של שבועות ספורים בסוף נגמר רק אחרי חצי שנה או שנה. הוא הציע לאפשר לחברות לצאת במבצעים, ולתת למשרד סמכות לעצור אותם אם מתברר בדיעבד שהם פוגעים בתחרות ואף לקנוס את החברות במקרה כזה. כמו כן דרש ח"כ אטיאס כי המשרד יציג לוועדה את ההצעה במלואה, ובכלל זה את המחיר ואת משך הזמן שהחברות יצטרכו להגיש את המבצעים לאישור מראש.

מנכ"ל הוט, הרצל עוזר, הסביר כי אם המתחרים יציעו מבצע שיכול להרוג את הוט, כהגדרתו, היא לא תוכל להגיב מיד, ותצטרך להמתין עד לאישור משרד התקשורת. "בשוק תחרותי אי אפשר לחכות אפילו שבועיים", אמר.

מנכ"ל 012, אורי וטרמן, אמר מנגד כי לפני שנה השיקה הוט מבצע במחיר נמוך לשירות ISP ולקח למשרד התקשורת 5 שבועות לעצור אותו. לכן, טען וטרמן, הדרישה של משרד התקשורת לבחון את המבצעים מראש מוצדקת.

יו"ר הוועדה, פרופ' ברוורמן, הצטרך לדרישה להציג בפני הוועדה את התמונה המלאה ואמר כי הוועדה תמשיך לדון בהצעת החוק כבר בתחילת השבוע הבא.