החוק שיגביל תרומות למכפישי ישראל

חברי הכנסת שקד ואילטוב מעלים את חוק העמותות המגביל קבלת תרומה מישות מדינית זרה מעל סכום של 20.000 ₪ בשנה לעמותה מכפישת ישראל.

שמעון כהן - ערוץ 7 , ג' באב תשע"ג

ח"כ אילת שקד
ח"כ אילת שקד
יוני קמפינסקי

הצעת חוק העמותות הונחה על שולחן הכנסת על ידי יו"ר סיעת הבית היהודי, ח"כ איילת שקד, ויו"ר סיעת ישראל ביתנו, ח"כ רוברט אילטוב.

הצעת החוק קוראת "להגן על הדמוקרטיה הישראלית על ידי הגבלת כוחן של ממשלות זרות, אשר מתערבות באופן ברור בשינוי אופייה של מדינת ישראל ובתדמיתה בעולם".

ההצעה קובעת כי "עמותה לא תקבל תרומה העולה על 20,000 ₪ בשנה מישות מדינית זרה, אם יש במטרותיה או במעשיה של העמותה, או במעשיו של חבר העמותה, מקבל שכר בה או חבר הנהלתה אחד מאלה: (א) קריאה להעמדה לדין של חיילי צה"ל בערכאות בינלאומיות. (ב) קריאה לחרם, משיכת השקעות, או סנקציות על מדינת ישראל או אזרחיה. (ג) שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. (ד) הסתה לגזענות. (ה) תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל.

מלשכתה של חברת הכנסת שקד נמסר כי הצעת החוק נולדה מן הנתונים של דו"חות שערך ארגון "אם תרצו", אשר הראו כיצד ממשלות זרות היו מעורבות במימון ארגונים ישראלים אשר עסקו במישרין ובעקיפין בתביעות נגד קצינים בכירים בצה"ל בבתי משפט בינלאומיים, בקריאה לחרמות וביצירת דה- לגיטימציה על ישראל. עוד מציינים בלשכת שקד כי "גם היום, ממשלות זרות מעורבות, באמצעות תמיכה בארגונים קיצוניים, בניסיונות בלתי פוסקים לחיסול אופייה היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל".

"בין המקרים הבולטים המראים את השפעתם של ארגונים אלו על קביעת דעת קהל עולמית על ישראל וצה"ל הם: דו"ח גולדסטון והמשט לעזה. דו"ח גולדסטון פורסם, כזכור, לאחר מבצע עופרת יצוקה וכלל עשרות ציטוטים שקריים שסופקו לוועדה על ידי ארגונים שקיבלו כספים ממדינות זרות. לאחר בדיקת הנתונים אמר השופט גולדסטון בעצמו שאילו היה כותב את הדו"ח היום, הוא לא היה נראה כפי שנראה דאז. עם זאת, אות הקין נותרה על צבא ישראל והרושם בעולם נחתם", מוסיפים בלשכת שקד ומציינים כי "גם לאחר המשט לעזה האשימו ארגוני דה לגיטימציה כגון בצל"ם ועדאלה את צה"ל וטענו כי ההתקפה הצבאית של ישראל מפרה את המשפט הבינלאומי כיוון שהיא מכוונת כלפי אזרחים ומטרות אזרחיות, ועירבה שימוש בכוח לא-מידתי"

יו"ר סיעת הבית היהודי, ח"כ איילת שקד: "לא ייתכן שמדינת ישראל תאפשר מעורבות בלתי מוגבלת של מדינות זרות, אשר משפיעות על אופייה וערכיה. הדמוקרטיה הישראלית נמצאת תחת מתקפה כפולה. כספים זרים מעוותים את כוחו ורצונו של הבוחר הישראלי ונותנים למיעוט קיצוני יכולת ביטוי גדולה מלרוב הציבור הישראלי. מיעוט קיצוני זה מסכן את מדינת ישראל ומשמש כראש החץ העולמי לדה-לגיטימציה של ישראל. חוק חשוב זה יעזור בצורה דרמטית להיאבק בתופעת זו ולשים גבול בפני מדינות זרות להתערבות בענייניה הפנימיים של ישראל ".

יו"ר סיעת ישראל ביתנו, ח"כ רוברט אילטוב, אמר: "ישנן עמותות שמנצלות לרעה את מהמעמד הציבורי שלהן, ופועלות נגד מדינת ישראל כמדינה יהודית וציונית. עמותות אלו חותרות לפירוק יסודות המדינה ופועלות ליצירת תדמית שווא, שלילית ולא אובייקטיבית בזירה הבינ"ל. לכן יש צורך לצמצם את יכולתן להשחיר את פני מדינת ישראל".

במכון המחקר NGO Monitor מגיבים להצעת החוק ואומרים כי "שקיפות ואחריותיות בקרב ארגונים לא-ממשלתיים הן דבר חיוני כחלק מהשיח הדמוקרטי והדיון הציבורי בישראל. עם זאת, כפי שהצהרנו מספר פעמים בעבר, הצעות חוק החורגות מהדרישה לשקיפות ומציעות הבחנה על בסיס אידיאולוגי ופוליטי גורמות לקיטוב, אינן ניתנות ליישום ופוגעות בצרכים הלאומיים ההכרחיים של מדינת ישראל".

במכון מוסיפים ואומרים כי "בעוד הלוחמה הפוליטית של ארגונים לא-ממשלתיים נגד ישראל מהווה איום מרכזי - הכוללת לוחמה משפטית, BDS (חרם, משיכת השקעות וסנקציות), הכחשת השואה, האשמות שווא בדבר "פשעי מלחמה" וצורות נוספות של דה-לגיטימציה - יש לנקוט באסטרטגיה זהירה ומציאותית על מנת להביסה. אסטרטגיה זו צריכה להתבסס על מידע וניתוח מפורט, שקיפות המימון של ארגונים לא-ממשלתיים, דיפלומטיה שתאתגר את הממשלות האירופיות ואחרים המאפשרים את פעילות זו, ודיון ציבורי מעמיק. בכוחם וביכולתם של נבחרי הציבור בכנסת לפעול להטמעת צעדים אלה".