משפטנים פנו ליועץ המשפטי לממשלה במכתב בו העלו תהיות על סמכותו להביע עמדה המתערבת במינוי הרבנים הראשיים. זאת לאחר התבטאותו של היועץ ולפיה מועמדותו של הרב שמואל אליהו הינה "בלתי ראויה ומעוררת קשיים משפטיים".
כזכור דבריו אלה של היועמ"ש נקבעו בעקבות פסקי הלכה שנתן ודעות שהשמיע בעבר. הודעתו של היועץ המשפטי לממשלה באה למרות הבהרותיו והסבריו של הרב אליהו שניתנו במסגרת שימוע בכתב שערך לו היועמ"ש וההחלטה שלא יוגש כנגדו כתב-אישום בשל התבטאויותיו.
במכתב ששיגרו אתמול (ראשון) ליועמ"ש באמצעות עו"ד קמיניץ מטילים יו"ר תנועת "ציונות משפטית", אייל כהן, והיועץ המשפטי שלה, עו"ד אברהם חדידה, ספק בסמכותו של היועץ המשפטי לממשלה להתערב בהליך מינוי הרבנים הראשיים בעריכת שימוע למועמדים ולקבוע מי מהם ראוי או אינו-ראוי.
"התקשינו למצוא בדין או בהוראות החוק, הסמכה מפורשת או משתמעת להבעת דעתו של היועץ המשפטי לממשלה אודות המועמדים למשרת הרב הראשי, דרישה לקבלת חוות דעתו, הנחיה לאסיפה הבוחרת לקחת בחשבון התבטאויות-עבר שנאמרו על ידי מועמד, או הכפפת רב עיר לשיפוט היועץ המשפטי לממשלה", כתבו, והוסיפו ביקורת חריפה על הצעד בו נקט היועמ"ש: "אנו סבורים כי יש לראות בהליך השימוע שקיימתם, כמו גם בהודעתכם שהופצה לתקשורת והכתירה את מועמדותו של הרב אליהו כ'בלתי-ראויה', כהתערבות בוטה ונטולת-סמכות בהליך מינוי הרבנים הראשיים, באופן שאינו ראוי ויש בו כדי להשפיע על דעתם של חברי האסיפה הבוחרת".
חברי תנועת ציונות משפטית קראו לויינשטיין להותיר את ההחלטות הציבוריות בידיהם של נבחרי הציבור והביעו את אמונם כי חברי האסיפה הבוחרת ידעו להתעלם מדבריו:
"יהיה זה יום עצוב לדמוקרטיה הישראלית אם דווקא היועץ המשפטי לממשלה ייתן ידו להחלטה הפוגעת באנשי דת יהודים בשל חוות דעתם והתבטאויותיהם ההלכתיות. ככלל, אנו סבורים, כי כל אימת שהדבר אינו נמצא במתחם הפלילי, נכון כי את קביעת אמות המידה הציבוריות אודות מה ומי ראוי יותיר היועץ המשפטי לממשלה לציבור ולנבחריו ולא יתיימר להיכנס בנעליהם, שהרי בדיוק לשם כך בחר בהם הציבור. אנו סמוכים ובטוחים כי חברי האסיפה הבוחרת יכללו בשיקוליהם לגבי כל מועמד, לרבות הרב אליהו, את השיקולים הרלוונטיים לתפקיד, כמו ידיעותיו התורניות, מידותיו ואורחות חייו והתמיכה הציבורית המובעת בו, כדי שבתפקיד הרבנים הראשיים יכהנו רבנים משכמם ומעלה, וימנעו מהטיית דעתם בשל דברים שאינם ממין העניין ושיקולים זרים" וחתמו את מכתבם בהצעה ליועץ המשפטי לממשלה לשקול שנית את דעתו ולחזור בו מהעמדה שהשמיע.
יצוין כי מוקדם יותר אף פנה יו"ר התנועה למשילות ודמוקרטיה, יהודה עמרני, ליועץ המשפטי לממשלה וביקשו להסביר מאין שאובה סמכותו להחליט או לשקול שיקולים לגבי מועמדים לתפקיד הרבנים הראשיים על סמך התבטאויותיהם או מעשיהם, אך פנייתו טרם זכתה למענה.