בנאום אמר סגן השר וורצמן " קשה לתפוס את מה שהתרחש כאן רק לפני 70 שנה. אולי מה שצריך לעשות במקום כזה זה לשתוק. לשתוק ולהאזין לדממה ומתוך הדממה לשמוע את זעקותיהם של מאות אלפי הילדים, האמהות, האבות והסבים והסבתות. אני יכול לשמוע את זעקתם. היא כאן ועכשיו לא נדמה מאז ועד היום. אני עומד כאן היום כסגן שר החינוך של מדינת ישראל נרגש וגאה. נרגש עד דמעות מגודל הכאב על אחי בני עמי שאפרם פזור כאן מסביב, וגאה להיות נציג של המשך הקיום היהודי למרות הכל ועל אף הכל, כי עם ישראל חי!
וורצמן התייחס לדבריו של ח"כ ג'מאל זחאלקה השבוע בכנסת, "בימים בהם נושבות רוחות רעות של הכחשת השואה, אני עומד כאן בטרבלינקה, במקום בו ניסו להכחיד את העם היהודי, במקום בו הנאצים ניסו להסתיר את מעשיהם הנפשעים, במקום בו ניסו להכחיש את קיומה של מכונת רצח משומנת. בשבוע שבו מדינת ישראל מנהלת משא ומתן עם מי שעבודת הדוקטורט שלו עוסקת בהכחשת השואה, ובד בבד אני שומע באוזניי בכנסת ישראל חבר כנסת שמתריס נגד העם היהודי ואומר: היינו כאן לפניכם ונהיה גם אחריכם, אני עומד כאן בטרבלינקה כנציג מדינת ישראל וכיהודי גאה ואומר לכל מבקשי רעתנו – העם היהודי היה קיים בהיסטוריה לפניכם וישאר פה גם אחריכם."
המרד הגדול בטרבלינקה פרץ בשניים באוגוסט 1943. רובם המכריע של האסירים במחנה נהרגו במהלך המרד. במרד נשרף רוב המחנה ועל מנת להסתיר את ההשמדה שנעשתה במקום, הוקמה במקום חווה חקלאית ויושבו בה איכרים אוקראיים. אומדן כל הנספים בטרבלינקה נע בין 870,000 ל-880,000 בני אדם, מהם 99.5 אחוזים בקירוב היו יהודים.
