בראיון ליומן ערוץ 7 מתייחס יו"ר הכנסת, ח"כ יולי אדלשטיין, לשורת סוגיות על סדר יומה של הכנסת, מחברי הכנסת והגימיקים ועד למו"מ המדיני וסיכוייו.
את דבריו פתח אדלשטיין בהתייחסות לדמותו המיוחדת של יו"ר הכנסת לשעבר יצחק ברמן שהלך לעולמו והוא כן 100 שנים. אדלשטיין עצמו לא הכיר את עבודתו של ברמן מקרוב בשל פער השנים שביניהם, אך עם זאת הוא מספר כי באחרונה יצא לו לשוחח עימו עם הגעתו לגיל מאה.
לדברי אדלשטיין ברמן התגלה כאדם צלול לחלוטין ואף בעל חוש הומור, וכאשר אמר לו אדלשטיין כי בכנסת זוכרים את עבודתו לטובה אמר ברמן כי "אולי לא הייתי רשע גמור אבל אל תגזים עם השבחים". לדברי אדלשטיין המילה המאפיינת את דמותו של ברמן כפי שהיא עולה משיחות עם מי שעבד במחיצתו היא הצניעות.
"גם כשהיה נתקע עד השעות הקטנות של הלילה בכנסת לא היה בוחר ללכת למלון אלא נרדם על הספה בלשכת היו"ר ובבוקר הולך עם מברשת שיניים לסדר את עצמו. זה המאפיין גם של האיש וגם של התקופה, תקופה של עשייה ציבורית בצניעות רבה".
באשר לסיכויים שגם בימינו יגיעו אנשים מסוג זה אומר אדלשטיין כי יש לזכור שמדובר בתקופה אחרת וספק גדול אם אנשים מסוגו של ברמן יגיעו לעשייה הלאומית תוך שמירה על רמת צניעות שכזו, יתקבלו בהבנה. עם זאת הוא מוסיף וקובע כי גם כיום יש בעשייה הציבורית רבים השומרים על רמת צניעות ומסירות ראויה, אך הם אינם זוכים לבולטות ציבורית משום שהעיסוק התקשורתית ממוקד באיתור השלילה.
בהתייחסו לפרשת הנגידים המיועדים שפרשו מהמרוץ, אומר אדלשטיין כי הגענו לתקופה מדאיגה שבה הטובים והמוכשרים בתחומם לא מעוניינים להגיע לשירות הציבורי, שירות המחייב אותם לרדת לעיתים בשכרם ובמעמדם וכעת גם יורדים לחייהם ותלונות אנונימיות רודפות אותם ללא סיבה נראית לעין. לדבריו הגיע הזמן לעשות חושבים ולבחון את הדברים לאשורם שכן אנו עלולים למצוא את עצמנו כשבראש הפירמידה של השירות הציבורי לא יעמדו המוכשרים והראויים ביותר. "אני לא בעד שיבואו אנשים עם שלדים בארון או עם כתמים על החליפה אבל בין זה לבין תלונות אנונימיות יש פער גדול".
בהמשך דבריו התייחס אדלשטיין לתופעת הגימיקים במליאת הכנסת. נזכיר כי בעוד אזיקי ח"כ פרוש והמים ששפך ח"כ טיבי על הצעת חוק התקבלו אצלו בחריפות רבה הרי שמופע השתיקה של הח"כים הערבים התקבל אצלו בהבנה. כשהוא מתבקש למתוח את הקו בין גימיק לבין מחאה סבירה והגיונית אומר אדלשטיין כי מדובר בהפעלת שכל ישר וכל אחד יכול להעביר את קו הגבול הזה שבין אזיקים ומים שהופכים את הדוברים לבריונים ולליצנים תוך שהם פוגעים בכבוד עצמם ובכבוד בוחריהם, לבין מחאת השתיקה המוכרת ומעבירה את המסר בצורה ברורה, מסר של חשש מהשתקתם על ידי חקיקת אחוז החסימה ושינוי סדרי שלטון.
לשאלה אם לא נכון לעשות ניסיון ולבטל את שדורי ערוץ הכנסת ובכך להפוך את הדיון לענייני יותר, אומר אדלשטיין כי "גם אם אכבה את כל המצלמות ואהפוך ל"דיקטאטור חשוך" כל אחד עם האייפון ואמצעים נוספים. אי אפשר לחסום שום דבר. הכול חשוף והכול פתוח. אם חברי הכנסת ילמדו להעביר מסרים ללא שטויות ייטב לכולנו".
באשר לעמדתו שלו סביב רעיון חקיקת העלאת אחוז החסימה אומר אדלשטיין כי מזה שנים הוא מתנגד להעלאה משמעותית של אחוז החסימה משום אופייה של החברה הישראלית כחברה צעירה ומפולגת, ומשום החשש שאם יועלה אחוז החסימה יהפכו הסקטורים השונים לתנועות מחאה ברחובות הערים, תנועות מחאה על כך שאינן מיוצגות. משום כך הוא מעדיף את המציאות הקיימת על פני שיפור מסוים במשילות יחד עם תנועות מחאה.
עוד עלתה בהמשך הראיון עם אדלשטיין גם הסוגיה המדינית והמו"מ המדיני המנוהל בידי השרה לבני. לדבריו עוד בטרם הדברים המתבקשים להיאמר אודות שחרור מחבלים יש להעלות סוגיה חשובה והיא תוכן הדברים שעליהם מדברים עם הפלשתינים.
"אם הכוונה היא להגיע להסכם קבע בתשעה חודשים אז עדיין לא מצאתי מישהו על תשובה משכנעת שיאמר לי אם אבו מאזן מדבר בשם יהודה ושומרון או גם בשם עזה. עוד לא שמעתי שמישהו מתחייב שהוא מדבר גם בשם עזה. יש שם שלטון אחר. לכן הסיכויים מאוד קלושים. אם המו"מ יתרכז בשיתופי פעולה בתחומים שונים כמו כלכלה, מים, איכות סביבה ועוד אני חושב שנוכל להרוויח מהשיחות. אם ניגרר למחוות בדמות של שחרור מחבלים ואולי דברים נוספים כל מה שיעניין את הפלשתינים הוא לקחת כמה שיותר ולעזוב. אם נדבר על שיתופי פעולה מתוך הבנה שלא הבשיל הזמן להסכמים ייטב לנו וגם להם".
לדבריו של אדלשטיין לצערו הוא אינו רואה את הדברים מתרחשים וכל הניסיונות יסתכמו בניסיונות חיתוך הקשר בחרב ואז אחריתו של המו"מ מי יישורנו.
אדלשטיין נשאל אם הוא אכן אומר את הדברים תחת הכותרת של "לצערי" מתוך צער אמיתי שהמהלכים לא יובילו לשום מקום, או שבתוך תוכו הוא אפילו מקווה לכישלונם של המהלכים. לדבריו את הדברים שהוא אומר בערוץ 7 הוא אומר גם בפגישותיו עם שועי עולם והוא אכן מאמין שאין סיבה שלא יתקיים שיתוף פעולה בנושאים ביטחוניים כלכליים ואחרים, אך לעומת זאת התסריט שבו מנסים להגיע להסכם על הכול הוא אכן ניסיון שייכשל לצערו, שכן הוא משוכנע שתוצאת השיחות שבהן ינסו לדבר על הכול ולסכם את הכול יהיה כפי שהיה בעבר – גל אלימות ופעילות בינלאומית להחרמת ישראל. משום כך "כשאני אומר לצערי זה לא לצורך הביטוי הדיפלומטי. אני באמת מביע צער כשאני יודע שאפשר לעבוד בצורה אמיתית ובמקום זאת הולכים ליעדים לא ריאליים".
לשאלה אם ראש הממשלה נתניהו אינו מבין את הדברים הפשוטים שהוא אומר, מציין אדלשטיין כי הוא עצמו מבין את הלחצים שבהם נמצאים אנשים, ובהתאם הוא יודע שעיקר הלחץ מופעל על הקודקוד, אך עם זאת הוא זוכר שגם נתניהו עצמו דיבר בשעתו על שלום כלכלי, דברים המשתלבים היטב עם התפיסה שאותה הוא עצמו מציג כעת, אך "כנראה שבלהט הגורמים בוושינגטון ובקהילה הבינלאומית לעשות שלום אינסטנט קשה לשכנע שהדרך הזו מובילה לשום מקום".