בישראל קיימת כידוע קהילת חולים קשים המקבלים כחלק מהטיפול התרופתי שלהם גם אישור לשימוש בסמים רפואיים, ואולם עד כה טרם גובשו נהלים לעלייתם של הצורכים סמים רפואיים לכביש כנהגים. זאת על אף הסכנה שבדבר עבורם ועבור שאר הנוהגים בכביש. כך עולה מתשובת משרד הבריאות לפנייתם של עורכי הדין ורד כהן ורענן בר און.
עורכי הדין מציינים כי בעת האחרונה רבו המחקרים שקבעו קשר ישיר בין שימוש בתרופות משככות כאבים לבין תאונות דרכים. זאת, בשל פגיעה של אותן תרופות ביכולת התגובה של הנהג. תרופות מסויימות גורמות לשינויים בכושר השיפוט, ביכולת לקבל החלטות, לפגיעה ביכולות המוטוריות ועוד.
השניים מציינים כי המחוקק הישראלי מאפשר לבית המשפט לשלול רישיון של אדם שעבר עבירה על פקודת הסמים המסוכנים. נהיגה תחת השפעת סמים תגרור בעקבותיה לעתים מזומנות עונשי מאסר, כמו גם שלילת רישיון הנהיגה. זאת, ככל שיוכח שעצם הנהיגה נעשתה תחת השפעת סמים, ואולם מסתבר כי לא אחת זיכו בתי משפט בישראל נאשמים בעבירה של נהיגה תחת השפעת סמים, במקרים בהם ניתנו הסמים כטיפול תרופתי.
בהכרעות אלה קבעו בתי המשפט כי במקרים בהם המדינה היא הנותנת את הטיפול הרפואי, והיות והמדינה היתה מודעת לכך שהנאשמים מחזיקים ברישיון נהיגה, אין המדינה יכולה לבקש להרשיעם במידה ולא נאסר עליהם לנהוג תחת השפעת אותו טיפול תרופתי.
בר-און וכהן מסבירים כי הוראות הדין במדינת ישראל אינן מתייחסות למקרים בהם אדם נוהג ברכב, תחת השפעתן של תרופות שניתנו לו במירשם רפואי חוקי. "המצב החוקי הקיים לעת הזו מאפשר לכל נהג להפעיל את שיקול דעתו באשר ליכולתו לנהוג או לא. מאחר שלא כל נהג מודע להשפעה של התרופה אותה הוא נוטל על מצבו הפיסי או הנפשי, הרי נוצרים מצבים בהם נהגים מסכנים הן את עצמם והן את באי הדרך האחרים".
כבר לפני חודש וחצי פנו עורכי הדין לשרת הבריאות יעל גרמן על מנת להביא לשינוי מיידי בהוראות הדין, בהן ייקבע כי כל רופא מטפל חייב לדווח על נהגים שסיפק להם מרשמים לתרופות העלולות לפגוע בכושר הנהיגה שלהם. לדבריהם "צריך שחובת הדיווח של הרופא המטפל תגבר על חובת השמירה על הסודיות הרפואית".
בפנייתם זו לשרת הבריאות הפנו עורכי הדין בר-און וכהן לחוזר מנכ"ל שפורסם לפני כ- 4 שנים, ביום 16/8/2009 בדבר 'חובת הודעה על נהגים עם מצבי בריאות העלולים לסכן את עצמם וזולתם'.
בחוזר האמור לא השאיר מנכ"ל משרד הבריאות את עניין הכושר הרפואי לנהוג לשיקול דעתו של הרופא המטפל, אלא קבע בהנחייה לרופאים רשימת מחלות שחובת רופא להודיע עליהן.
על פי דין, מוסמכת רשות הרישוי לפסול אדם מלהחזיק רישיון נהיגה אם שוכנעה שבעל הרשיון אינו ראוי לנהוג מחמת כושר נהיגה לקוי. עורכי הדין הסבירו בפנייתם לשרת הבריאות, כי להבדיל מרשימת המחלות שנקבעה בחוזר המנכ"ל, הרי בנוגע לתרופות הושאר עניין זה לשיקול דעתו של הרופא המטפל, לא קמה חובת דיווח, וכל שנדרש מהרופא המטפל הינו להזהיר את החולה בדבר תופעות לוואי של תרופות העלולות להשפיע על כושר הנהיגה והעירנות.
בפנייתם, מתייחסים עורכי הדין כדוגמא לאנשים שהרופאים רושמים להם תרופות אופיאטיות, משככי כאבים המופקים מצמח הפרג, לרבות מורפיום. "כך למשל, חולה שעבר פריצת דיסק, ומטופל בתרופה מהקבוצה לעיל, יצטרך להגיע לרופא בכוחות עצמו כל 10 ימים לצורך חידוש המרשם או העלאת המינון. יכול ואותו חולה יגיע בנהיגה לרופא, ולכל יעד אחר שיחפוץ, ואין בדין כל חובת דיווח על הרופא ביחס לפגיעה החמורה בכושר הנהיגה של אותו חולה בעקבות הצריכה של המורפיום".
לפיכך בפנייתם ביקשו עורכי הדין משרת הבריאות לקבוע בדין, בדחיפות, את חובת הדיווח לעניין רישום תרופות, שתפורטנה ברשימה שתיקבע ע"י משרד הבריאות.
בתשובתו מהיום (חמישי) הודיע משרד הבריאות, כי הוקמה וועדה בינמשרדית, אשר בוחנת את נושא הנהיגה תחת השפעת תרופות, ומשרד הבריאות ממתין להמלצותיה של הוועדה.
"הוקמה ועדה בינמשרדית ששבה ובוחנת את הנושא ואמורה להגיש את מסקנותיה בחודשים הקרובים. בועדה חברים נציגים ממשרדי הבריאות, התחבורה והמשפטים", נכתב בתגובת משרד הבריאות.
עוד נכתב כי "בהקשר של נהיגה אין שום הבדל בין קנביס לבין מורפין או כל סם מסוכן אחר שמשמש כדין ברפואה. חובת מסירת הודעת מטפל, לפי שיקול דעתו של המטפל כאמור, כחלה בין אם המטופל מטופל בקנביס ובין בכל דרך אחרת. עוד על פי פקודת התעבורה כל אדם שנוהג בשעה שבגופו סם מסוכן או תוצרי פירוק של סם מסוכן, בין קנביס ובין כל סם מסוכן אחר שמשמש כדין ברפואה, חל עליו איסור חוקי לנהיגה כל עוד לא יקבע אחרת בתקנות".
"משרד הבריאות פועל לגבש הנחיות ברורות בתקנות ביחס לכל הסמים המסוכנים המשמשים כדין ברפואה, אך מדובר במלאכה מורכבת שלצערנו טרם הושלמה", דברי משרד הבריאות.
