הר הבית, כיפת הסלע
הר הבית, כיפת הסלעהלל מאיר

בפני ועדת הפנים של הכנסת מונח היום דו"ח מיוחד החושף החמרה משמעותית בזכויות היהודים בהר הבית. מאחורי הדו"ח עומדת מחלקת המחקר והפיתוח של חטיבת 'מנהיגות יהודית' בליכוד. יו"ר המחלקה, מיכאל פואה, סיפר ביומן ערוץ 7 על הדו"ח ומסקנותיו.

בראשית הדברים הסביר פואה כי הדו"ח בחן את השינויים שחלו מאז ישיבתה האחרונה של ועדת הפנים סביב הנושא, ישיבה שהתקיימה לאחר ביטול הסיור שאמור היה להתקיים לחברי הועדה במתחם הר הבית. הדו"ח ביקש לבדוק לאיזה שינוי הובילה הישיבה ההיא, אך גילה כי במרוצת החודש האחרון קיימת התדרדרות חמורה בזכויות היהודית בהר.

פואה מזכיר כי לבד מההנחיה שלא לקיים את סיור הועדה בהר נאסר גם על ח"כ פייגלין לבקר במקום ומאוחר יותר התבקש גם השר אריאל שלא לעלות להר. במהלך תשעה באב ביקשו חברי הכנסת אלקין ומועלם-רפאלי להגיע להר אך הדבר נמנע מהם. יום למחרת נקטע סיורו של חבר הכנסת אלקין באמצעו בעקבות פרובוקציות של מוסלמים. פואה רואה בהתנכלות ממוקדת זו לביקורים ממלכתיים שהר נסיגה מדינית משמעותית. הוא מוסיף ומציין כי קבוצות הפרובוקציה מוכרות ומתועדות ומכתבי התראה נשלחו אודותיהם למשטרה, אך זו "במקום לסלק אותם משתפת איתם פעולה כאשר היא מורה על סגירת ההר בעקבות הפרובוקציות".

פואה מציג נתונים אודות הנוכחות בהר הבית וקובע כי בעוד במאה אחוזים מהזמן מותר למוסלמים להיות במקום, כולל לינה במתחם ההר בתקופת הרמאדאן, הרי שליהודים מותר להיות במקום 12.5 אחוזים בלבד, וגם זאת לא חל חשבון המוסלמים אלא במקביל אליהם. הנתונים מחמירים בחודש האחרון בעקבות סגירת ההר לכניסת יהודים שקיבלו 5 אחוזים בלבד מהזמן לטובת נוכחותם בו.

בדבריו מציין פואה כי איסורי הכניסה נקבעו ללא הודעה מראש, ולאחר שיהודים הגיעו מרחוק, נערכו ורק כאשר הגיעו למקום נאמר להם שלא יוכלו להיכנס.

פואה מוצא נקודת מפנה ביום החתימה בין הרש"פ לירדן על השליטה בהר הבית. בהסכם זה שנחתם לפני חודשים אחדים הודיעה ירדן כי היא מכירה בריבונות הפלשתינית בירושלים ובמיוחד במקומות הקדושים כשמנגד אש"ף מכיר בזכויות הניהול של ירדן את המקומות הקדושים על ידי הוואקף. "ממשלת ישראל לא הגיבה לדברים עד שחברי כנסת אילצו אותה להגיב וגם אז היא עשתה זו בקול רפה", אומר פואה הקובע כי כיום הקובע מי יכנס וממי תימנע כניסה להר היא ממשלת ירדן ואילו ממשלת ישראל משמשת כקבלן ביצוע של הוואקף וממשלת ירדן.

פואה מוסיף ומזכיר כי הריבונות הישראלית בירושלים קבועה ומוגדרת בחוק וכל מהלך מסוג זה שמשמעותו מסירת אחריות לגורם זר מחייבת את הבאתו להכרעת העם והכנסת.

באשר לדבריו של סגן שר הדתות, הרב אלי בן דהן, על היערכות במשרדו לקביעת הנהלים שיאפשרו תפילה יהודית על הר הבית אומר פואה כי לצורך תפילה שכזו אין כל צורך בחקיקה שכן הדברים כבר מעוגנים בחוקי זכויות הפרט מעבר לקביעת בית המשפט המחייבת את חופש הפולחן לבני כל הדתות, ולמעשה המציאות שבה אין אפשרות ליהודים להתפלל בהר היא המנוגדת לחוק.

לשאלה אם אין מקום לטעמו לשיקולי מדיניות שבעקבותיהם מנסה הממשלה לקדם את עמדותיה מבלי להגיע לחיכוך עם העולם, אומר פואה כי אין מקום לשיקולים מסוג זה שכן "משמעות הדברים היא שאין משמעות לריבונותה של מדינת ישראל כי כל לחץ יכול להשפיע בכל תחום. המשמעות של מדינה ריבונית היא שהמדינה מחליטה החלטות ופועל על פי הכללים שלה".

יצוין כי הדו"ח עוסק גם בתופעה הנמשכת של הרס עתיקות בהר על ידי אנשי הוואקף. המסמך מתעד מספר מקרים שכאלה בהם בוצע הרס עתיקות ללא בקרה וללא פיקוח של הרשויות הממונות. "מי שחוצב בהר חוצב באלפי שנות היסטוריה. זה נעשה במגמה למחוק עדויות למציאות היהודית במקום", אומר פואה המשוכנע כי גם אם ההרס מבוצע בתואנה של מתיחת קו חשמל או תיקון צינור מים הרי שהדברים נעשים על רקע הכוונה של עיוות ההיסטוריה ומבלי שמדינת ישראל אוכפת את ריבונותה על בסיס קיומה ההיסטורי.