זעקת המשפחות
זעקת המשפחותחזקי עזרא

מרים טובול, אמו של ליאור טובול הי"ד שנרצח ב-1990 בבית חנינא, מתקשה להשלים עם שחרור המחבלים שרצחו את בנה ואת חברו.

"הוא היה אז בן 17 הוא ורונן קרמני נסעו לכיון גבעת זאב, חטפו אותם ברמות לבית חנינא ושם רצחו אותם בעשרות דקירות סכין. מאז החיים שלנו הם לא חיים", סיפרה לערוץ 7.

טובול ליוותה את משפטם של המחבלים ואף ניסתה לפגוע בהם, "מצאו את הרוצחים אחרי שלוש וחצי שנים, באנו לבית המשפט, השתוללנו זעמנו, המחבלים חטפו טוב מאיתנו, דרשנו עונש מוות הם קיבלו ארבעה מאסרי עולם, על שני רציחות נוספות שהם ביצעו".

לדבריה, השחרור המוקדם לאחר עשרים שנה, הוא מעשה בגידה, "אחד כבר שוחרר בעסקת שליט, עכשיו עוד שנים ישוחררו בפעימה השנייה, זה מחזיר אותי עשרים שנה אחורנית. הממשלה לא רואה אותנו ממטר. חבל שאני חיה במדינה, התקשרתי למשרד ראש הממשלה, אמרו לי שיחזרו אלי, עד עכשיו לא חזרו. שלחו אלינו את העובדת סוציאלית של הביטוח הלאומי שתודיע לנו שמשחררים אותם, להם אין אומץ להודיע לנו".

טובול טוענת כי מבחינתה מדובר במעשה בגידה של הימין, "אני יודע שבסוף ישחררו אותם, כך היה גם בפעם הקודמת. איפה כל הימנים בכנסת ויש די הרבה, תמכתי בימין, אבל אני כבר לא מאמינה להם, בבחירות האחרונות לא הצבעתי".