"אין כאן עניין של שוויון בנטל, אלא ניסיון מחפיר וחמור של ראשי השלטון לשנות את מה שנקבע מאז קום המדינה בדחיית שרותם של לומדי התורה", אמר.
הפגישות נערכו כהמשך להתכתבות שקיים פרוש עם היועץ המשפטי לממשלה בה ביקש את חוות דעתו של היועץ בשאלה האם מבחינה משפטית ניתן לחוקק חוק שידרוש שוויון בנטל רק מיהודים, ואילו לגבי המיעוט הערבי במדינת ישראל לא יחול חוק השוויון, כאשר עובדה זו מפריכה את עצם המושג שבטענת השוויון בנטל.
בתשובה שניתנה מלשכת היועץ המשפטי נכתב כי בית המשפט העליון כבר נדרש לסוגיית חובת הגיוס של המיעוט הערבי, ונתן ביטוי לשונות בין בחורי ישיבה למיעוט הערבי. באשר לשאלת פרוש בנוגע לחובת שירות האזרחי, כתב היועץ כי נכון יהיה להמתין ולראות מה יהיה טיבו של ההסדר המשפטי שיגובש בנושא השירות האזרחי.
לאחר שהתקבל בממשלה להחיל בכפייה חוק שירות האזרחי על הציבור החרדי, שלח פרוש מכתב ליועמ"ש, בו שואל שוב, האם מבחינה משפטית ניתן לחוקק חוק לא שוויוני כזה.
"עד היום לא קיבלתי תשובה מהיועץ המשפטי לממשלה, מדוע חובת שירות אזרחי לא חלה על המיעוט הערבי, בניגוד לציבור החרדי, סיכם פרוש.
כראיה לכך שחוק הגיוס הינו רק תירוץ לרדיפה אחר הציבור החרדי בכדי לקושש קולות משונאי חרדים, שאל פרוש את חברי הכנסת החילונים האם "מכיוון שמדברים כעת על שוויון בנטל, ברצוני לדעת מדוע הבדואים פטורים מלשרת בצבא ושירותם הוא רק על בסיס התנדבותי, מדוע על המיעוט הערבי לא חל חוק גיוס חובה וחובת שירות אזרחי".
"זו צביעות לשמה", טען פרוש בפניהם, "שהרי אתם המפלגות המדברות על שוויון בנטל, רודפות ומשחרים לפתחם של הבדואים והדרוזים לפני כל בחירות, כאשר הם לא נושאים בנטל. הייתי שמח לדעת איזו מפלגה אינה רודפת אחרי הקולות של הבדואים והדרוזים, רק בגלל שהם לא נושאים כביכול בנטל.
בנוסף שאל אותם פרוש, סביב מעמדן של נשות הדרוזים והבדואים בכל הנוגע לשירות בצבא. לתשובת גורם משפטי- צבאי, נשות הדרוזים והבדואים אינן מחויבות לשרת בצבא. פרוש לא הרפה וביקש לדעת מהי הסיבה הפוטרת אותן משירות צבאי. אלא שחברי הכנסת והגורמים המשפטיים, התקשו לענות על שאלות אלה.
"לא ייתכן" אמר פרוש, "שאת הציבור החרדי ירדפו בטענה שאינם מתגייסים וכביכול אינם נושאים בנטל, וינסו לכפות עליהם בחקיקה גיוס לצבא, כאשר אוכלוסיות שלמות במדינה אינן מחויבות להתגייס, ואותם מלטפים וגם מפטמים בתקציבים מיוחדים.
"הוא אשר אמרנו", המשיך פרוש, "אין כאן עניין של שוויון בנטל, אלא ניסיון מחפיר וחמור של ראשי השלטון לשנות את מה שנקבע מאז קום המדינה בדחיית שרותם של לומדי התורה, כאשר הם לוז השדרה בבסיס קיומו של העם היהודי, ללא לימוד התורה אין חלילה קיום לעם ישראל".