מכות מצרים

כמעט שלוש שנים אחרי הדחתו של חוסני מובארק, ניצבה השבוע מצרים על סף מלחמת אזרחים. אחת המדינות היציבות ביותר בעולם הערבי מזה יובל נמצאת כבר שלוש שנים במצב של חוסר יציבות משווע, שסופו לא נראה. בשבוע האחרון גלש חוסר היציבות הזה למערבולת דמים, אשר עד כה נראה היה שכל הגורמים מנסים להימנע ממנה.

תזכורת היסטורית: בחודש ינואר 2011, בהשראת ההפיכה בתוניסיה וגל המחאות בארצות ערב, החלו מחאות והפגנות המונים בכיכר תחריר נגד חוסני מובארק ושלטונו, בטענה לכישלון בתחום החברתי, המדיני והכלכלי. במהלך ההפגנות נהרגו עשרות אזרחים מירי של הצבא והמשטרה. זו הייתה אבן הדומינו הראשונה שהובילה להדחתו של מובארק בח' באדר א' תשס"א, 11 בפברואר 2011. הגנרל טאנטווי עמד בראש מועצה צבאית זמנית, עד לבחירות לנשיאות שנערכו ביוני 2012.

למרבה ההפתעה, בבחירות זכה מוחמד מורסי, נציג תנועת 'האחים המוסלמים'. האומנם זכה? חבר הכנסת לשעבר יוסי ביילין טען השבוע במאמר ב'ישראל היום' כי אישיות מצרית בכירה הודתה בפניו שהצבא המצרי זייף את תוצאות הבחירות לנשיאות, מחשש ממהומות שיפרצו לאחר תבוסתו של מורסי. לדברי הבכיר, יריבו של מורסי, אחמד שפיק, מפקד חיל האוויר לשעבר וראש ממשלתו האחרון של חוסני מובראק, הוא שניצח בבחירות ברוב זעום יחסית. התוצאות הרשמיות לפיהן זכה מורסי ב51.73 אחוזים מהקולות, לעומת 48.27 אחוזים שקיבל שפיק, היו ההיפוך המדויק של התוצאות האמיתיות. אולם הצבא המצרי חשש ש'האחים המוסלמים' לא יכירו בתבוסת מורסי, ומתוך רצון להבטיח שהחוק והסדר יישמרו ביצע מהלך של זיוף. גם הפרשן ג'קי חוגי אמר בשיחה עם 'בשבע' שאכן היה זיוף בבחירות. לדברי חוגי, הדחת מורסי לא נבעה מכך שהוא פעל בניגוד לדמוקרטיה, אלא בגלל שלא קיים את ההסכם שעשה עם הצבא לניהול משותף של מצרים.

עובדה היא שבדיוק לפני שנה, בכ"ד באב תשע"ב, 12 באוגוסט 2012, הדיח מורסי את מוחמד חוסיין טנטאווי מתפקידו כשר ההגנה וראש המועצה הצבאית, יחד עם רמטכ"ל צבא מצרים ושלושה גנרלים בכירים נוספים. בג' בכסלו השנה, 17 בנובמבר 2012, פרסם מורסי צו נשיאותי ובו העניק לשר ההגנה, עבד אל-פתח א-סיסי את הסמכות הבלעדית בסוגיות הביטחון הלאומי, החלטה על יציאה למבצעים צבאיים, פריסת הכוחות וגיוס מילואים בעת הצורך. ההנחה הייתה שסיסי מונה מכיוון שזוהה כתומך של מורסי, כאחד שלא יעשה לו בעיות.

אולם מורסי כאמור לא עמד בהסכם, וניסה לשמוט מידי הצבא את סמכויותיו. סיסי הנפגע החליט להדיח את האיש שמינה אותו. לפני כחודשיים, בשלהי חודש יוני, במלאות שנה לבחירתו של מורסי לנשיא, החלו במצרים הפגנות המוניות בקריאה להתפטרותו.‏ ההפגנות הגוברות היו בדיוק המהלך שסיסי היה זקוק לו. לפני כחודש וחצי, ב3 ביולי, בתום אולטימטום שהציב צבא מצרים, הודיע הצבא למורסי שהוא אינו עוד נשיא מצרים. שנה ושלושה ימים ארכה כהונתו של מורסי. הצבא מינה ממשלת מעבר אזרחית בראשות נשיא בית המשפט החוקתי העליון של מצרים עדלי מנסור, כשלכול היה ברור שסיסי הוא השליט האמיתי.

'האחים המוסלמים' לא המתינו זמן רב. כבר בבוקר שלמחרת השתלטו על שתי כיכרות מרכזיות בקהיר, כיכר אנהדה (התחייה) וכיכר אראבה אלעדוויה, ומילאו אותן ברבבות אנשים. הם חסמו עורקי תנועה מרכזיים ויצרו אנרכיה גלויה.

תחילה ניסה סיסי להביא לפינוי הכיכרות בהסכם, אך ללא הצלחה. 'האחים המוסלמים' הזועמים התבצרו בעמדותיהם. סיסי, שראה שהוא מאבד את סמכותו, המתין עד אחרי שיעברו הרמדאן ועיד אל-פיטר. ביום רביעי שעבר, משהתברר סופית שלא ניתן יהיה לפנותם בטוב, הורה סיסי על פינוי בכוח.

מרגע זה נקלעה קהיר למהומות דמים. בתוך כמה שעות הצליח הצבא אמנם לפנות את המפגינים מכיכר אנהדה, אך במקום נרשמו עשרות הרוגים ומאות פצועים. פינויה של הכיכר הגדולה יותר, אראבעה אלעדוויה, היה קשה יותר.

סוף שבוע עקוב מדם

סוף השבוע שעבר בקהיר היה עקוב מדם ורווי בהרוגים ופצועים. בליל שבת האחרון התבצרו תומכיו של מורסי במסגד אלפתח בקהיר. כוחות הביטחון צרו במשך שעות על המסגד. בשבת, סמוך לשעות הצהריים, החלו חילופי אש בין המתבצרים במסגד לכוחות המשטרה והצבא שכיתרו את המבנה. בין ההרוגים היה גם עמאר בדיע, בנו בן ה38 של המדריך הכללי של 'האחים המוסלמים' מוחמד בדיע, שנעצר זמן קצר לאחר הדחתו של מורסי יחד עם כל צמרת הנהגת 'האחים המוסלמים'. כוחות הביטחון ירו גז מדמיע ופרצו לתוך המתחם. הרוגים ופצועים היו גם באלכסנדריה, בסואץ ובערים נוספות ברחבי מצרים. בכלי התקשורת המצריים דווח כי משרד הפנים בממשל הזמני אסר לפרסם את נתוני ההרוגים, הפצועים והעצורים.

ביום שני השבוע עבר הממשל המצרי השפלה קשה בסיני. 25 שוטרים של משמר הגבול המצרי, שהיו בדרכם לחופשה ולא לבשו מדים, נהרגו במתקפה של אסלאמיסטים חמושים על שני מיניבוסים שהסיעו אותם על ציר התחבורה הראשי בצפון סיני, ממערב לרפיח. גורמים במשרד הפנים המצרי סיפרו כי שישה חמושים ירו תחילה רקטות אר.פי.ג'י ופצצות מרגמה לעבר שני המיניבוסים ופגעו בהם. לאחר שכלי הרכב נעצרו, משכו החמושים את השוטרים הפצועים החוצה והוציאו אותם להורג. "מהעדויות שאספנו, עשרה שוטרים נהרגו מפגיעת הרקטות ופצצות המרגמה, ולפחות עשרה נוספים, שנפגעו באורח קל, הוכרחו לשכב על הקרקע והוצאו להורג", סיפר בכיר מצרי.

שלשום (שלישי) נחל השלטון המצרי הצלחה מסוימת, כאשר מנהיגה הרוחני של תנועת 'האחים המוסלמים' במצרים, מוחמד בדיע, נתפס בדירת מסתור בשכונת נאצר סיטי בקהיר. כשהוא מושפל ולגופו פיג'מה בלבד, הובא בדיע בן ה70 לבית המשפט בקהיר, שם הוארך מעצרו בשבועיים, בחשד שהסית לרצח ולהרג מפגינים ואנשי כוחות הביטחון. כעת יכול סיסי לחוש סיפוק. בעקבות מעצרם של בדיע וסגנו חיירת אשאטר, ולפני כן של הנשיא המודח מורסי ובכיר נוסף בארגון, כל צמרת ההנהגה של 'האחים המוסלמים' נמצאת מאחורי סורג ובריח.

עם היוודע דבר מעצרם של בדיע ושל סגנו מינתה התנועה במהלך בזק את מחמוד עיזאת (60) למדריך הכללי של 'האחים המוסלמים', והוא ישמש ראש הארגון. המנהיג החדש של 'האחים המוסלמים' ידוע בעמדותיו האסלאמיות הקיצוניות, ואף ריצה בגינן כמה עונשי מאסר בכלא המצרי בעקבות פעילותו נגד הממשל. מקום שהותו אינו ידוע, וההערכה היא שהוא מסתתר בתימן או בעזה. בתנועה העריכו שהעובדה שהוא אינו במצרים תקל עליו לפעול ולתת הוראות לפעיליה מרחוק, בלי לחשוש שהוא עובר על החוק.

על אף כל זאת, ולמרות תחושת הניצחון של הצבא בשבועיים האחרונים, ברור לכול שמשטר הקצינים בקהיר נאבק באופוזיציה עיקשת שטרם אמרה את מילתה האחרונה.

ישראל תומכת במשטר הקצינים?

ישראל, כך לפחות על פי התקשורת הזרה, הידקה את יחסיה עם מצרים מאז ההפיכה שהפילה את שלטון 'האחים המוסלמים'.

העיתון 'ניו יורק טיימס' פרסם לאורך השבוע האחרון סדרה של כתבות ברוח זו. בכתבות נטען כי לא רק שישראל מתואמת מאוד עם הגנרל עבד אלפתח אסיסי, אלא אף מקיימת קמפיין דיפלומטי בקרב מדינות אירופה וארצות הברית, כדי שישנו את דעתן ויתמכו בשלטון החדש. לטענת העיתון, בירושלים סבורים כי הממשל החדש מייצג את המתינות שאפיינה את תקופת שלטון מובראק, ולא את הקיצוניות של 'האחים המוסלמים' בראשות הנשיא המודח, מוחמד מורסי. בכתבות המדוברות צוטטו גורמים ישראליים שהבהירו כי המסר של הקמפיין הוא שהיציבות במצרים חשובה לישראל, הן מדינית והן ביטחונית, לפחות בנקודת זמן זו, קצת יותר מאשר זכויות האדם שם. על פי דיווחים אחרים, ישראל הרגיעה את מצרים שאל לה לחשוש מן הלחץ שמנסה להפעיל עליה ארצות הברית והאיומים לשלול את הסיוע הביטחוני. היא אף תמכה בכל צעד של הצבא המצרי במטרה למוטט את שלטון 'האחים המוסלמים'.

במשרד החוץ מיהרו להכחיש את הדברים ולציין שאין קמפיין דיפלומטי כזה. עם זאת, אף גורם לא הכחיש שהיחסים הרעועים שהיו בתקופת מורסי התחלפו בתיאום ביטחוני צמוד ובמערכת קשרים טובה לאין ערוך. גם הידיעות בעולם הערבי על כך שגורמים ביטחוניים יוצאים ובאים לקהיר לשיחות עם ראשי השלטון המצרי, לא הוכחשו. במקביל, המשטר החדש מקבל אשראי לא קטן ממערכת הביטחון בישראל כדי לפעול בסיני למיגור הטרור.

בנושא זה בחרה ישראל קו שונה לגמרי מהקו האמריקני, של ביקורת חוזרת ונשנית על התגובה הקשה של המשטר החדש להפגנות 'האחים המוסלמים'. האמריקנים הודיעו על ביטול תרגיל משותף עם מצרים, ואיימו לעצור את הסיוע הצבאי בסך 1.3 מיליארד דולרים שניתן למדינה בכל שנה, למרות שהכחישו כי הסיוע הוקפא בפועל. האיחוד האירופי הודיע במקביל כי יבחן מחדש את היחסים עם מצרים, בשל האלימות במדינה. הגישה של האירופים שננקטה גם על ידי האמריקנים זוכה לביקורת רבה ברחבי העולם. בין היתר נטען נגדה כי הן ממשל אובמה והן האיחוד האירופי מחזקים את הקיצוניים במצרים במקום לחזק את המתונים. גם בישראל הופתעו מן הגישה הזו.

לעומת זאת, בירושלים מופתעים פחות מהתגובה של ראש ממשלת טורקיה ארדואן. זה טען השבוע כי בידיו הוכחות למעורבותה של ישראל בהפיכה במצרים, ולמעורבות של מדינות אחרות במהלך. הוא נסמך בעיקר על פגישה שהתקיימה לפני כשלוש שנים בין שר המשפטים הצרפתי לבין יהודי שאת שמו לא חשף, ועל משפט שנאמר שם. כאן לפחות האמריקנים הזדרזו לגנות. השר עוזי לנדאו, שנשלח כנראה על ידי נתניהו שגזר על שרי ממשלתו שתיקה בנושא המצרי, הסכים לומר בעיקר משפט אחד: "הדברים, בשל תוכנם, מראים כי כלל הטענות של ארדואן מופרכות ותלושות לגמרי מהמציאות".

ח"כ בנימין בן אליעזר, חבר ועדת החוץ והביטחון ומי שמכיר היטב את הרוחות במצרים, אומר ל'בשבע' כי התערבותה של ישראל, אם יש כזו, נוגעת אך ורק לנושאים הקשורים לביטחונה. "החשש הגדול שלנו הוא מהטרור בסיני. יתר הדברים המתרחשים במדינה ברובם אינם נוגעים לנו". בן אליעזר גם אינו מבין את התגובה של ארצות הברית ואירופה: "אחת הבעיות היא הבוּרוּת, ולכן קיימות תגובות בינלאומיות כמו ששמענו. אנשים לא מבינים שמדובר כאן במציאות שאם הצבא המצרי לא יפתח באש ויעשה סדר תוך שנה, מצרים תהפוך לאיראן מספר שתיים".

נציג ישראלי אחר ששימש לא אחת כמתווך בין ישראל ומצרים הוא חבר הכנסת ישראל חסון. גם חסון גורס שאין לישראל טעם להתערב בנעשה במדינה השכנה. "עד היום ראש הממשלה ניהל את ההתרחשויות סביבנו בתבונה רבה ואני בטוח ומקווה מאוד שהוא לא ישגה שגיאה כל כך משמעותית. ישראל אין לה לא יד ולא רגל בכל המתרחש בתוך מצרים ואסור שיהיה לה", אמר חסון השבוע בערוץ 7.

חסון תמה גם הוא על כך שהמערב המליך את התנועות הקיצוניות כמו בלוב ובתוניסיה, במקום לתמוך בשלטון המתון יותר, וכעת פועל נגד המשטר החדש. חסון מעריך שבחינת היציבות של השלטון הנוכחי תוכל להיעשות בראייה של שנים ארוכות קדימה, וכעת קשה לנבא לאן יוביל התהליך.

במערכת המדינית שומרים השבוע באופן רשמי על שתיקה בנושא המצרי. בסביבתו של ראש הממשלה מבהירים, מעבר לטענה ש"זה לא העסק שלנו", כי "כל התבטאות בנושא עלולה רק לגרום לנו נזק". גורם מדיני בכיר אומר ל'בשבע': "לפי שעה הרוחות במצרים אינן רגועות, ולא יהיה נכון עבור ישראל להביע עמדה שנוגדת את עמדת האמריקנים, גם אם היא מאמינה בכך". עם זאת גם הגורם הזה הודה בפנינו כי היחסים עם השלטון החדש במצרים השתפרו בשבועות האחרונים לאין ערוך מההתנהלות בתקופת מוחמד מורסי.