מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אפריל ב-%1.5 - שיעור גבוה הרבה יותר מההערכות המוקדמות
של משרדי הממשלה הכלכליים שחזו עלייה של %0.6 עד %1.
ההערכה היא כי בנק ישראל יעלה את הריבית בסוף החודש בלמעלה מ-0.5%, מהלך שצפוי לגרום לירידה בשער הדולר, למנוע העלאת מחירים ולאפשר עמידה ביעד האינפלציה.
סגן הסטטיסטיקן הראשי יואל פינקל מסר כי העליה הגבוהה של המדד הושפעה משלושה גורמים: עליות עונתיות במחירי פירות וירקות ובמחירי הלבשה והנעלה, הפיחות בשקל שהשפיע על עליית מחירי הנקובים בדולרים וייקור מוצרי הנפט.
כתב עתי\"ם מוסיף, כי ב-12 החודשים האחרונים עלה המדד ב-5% . קצב האינפלציה השנתי מוערך כיום בכ-8 אחוזים.
מדד מחירי המזון עלה ב-0.5% . עליה זו תרמה 0.1% למדד הכללי. מדד מחירי ירקות ופירות עלה ב-5.6% ותרם 0.2% למדד הכללי. במיוחד התייקרו העגבניות, בשיעור של 60 אחוזים. לעומת זאת הוזלו הבננות והמלונים בשיעור של כ- 25 אחוזים.
מדד מחירי הדיור עלה ב-1.5%, בעיקר בשל הפיחות בשער השקל. סעיף זה תרם למדד הכללי 0.3% . מדד מחירי אחזקת הדירה על ב-0.6% בעיקר בשל התייקרות הסולר לחימום הדירה וחומרי ניקוי. מדד מחירי חינוך, התרבות והבידור עלה ב-0.9% ותרם 0.1% למדד הכללי. במיוחד התייקרו מחירי עריכת מסיבות ואירועים, שירותי אינטרנט ושירותי טלוויזיה בכבלים שמחיריהם נקבעים בדרך-כלל בדולרים.
נציין כי מדד מחירי תחבורה ותקשורת עלה ב-2.8% ותרם 0.5% למדד הכללי. התייקרו במיוחד טיולים מאורגנים לחו\"ל ונסיעות לחו\"ל- בשיעור של 11% . עליות אלה נבעו במיוחד מעליית שער הדולר.
מדד המחירים הסיטוניים של תפוקת התעשייה עלה ב-2% . הדבר מעיד על-כך שגם בחודש הבא צפויות התייקרויות בענפי התעשייה השונים.
יהושע אברומביץ, סמנכ\"ל לכלכלה בהתאחדות התעשיינים, אומר כי \"אין ספק שהמדד מפתיע, אולם יותר מכל הוא מעיד על כך שאנו נמצאים במשבר כלכלי. לצערי הצמרת הכלכלית עדיין לא הבינה זאת. הגיע העת לבצע תוכנית כלכלית רצינית, אחרת ניכנס למשבר כלכלי קשה יותר\".
גם נשיא איגוד לשכות המסחר דני גילרמן אומר כי \"הממשלה חייבת לגלות מיד מנהיגות כלכלית, להחזיר את התוכנית הכלכלית שאישרה לאוצר, ולבצע בה שורה של שינויים שימנעו את הידרדרות המשק למשבר כלכלי וגלישה לדיפלציה\".
של משרדי הממשלה הכלכליים שחזו עלייה של %0.6 עד %1.
ההערכה היא כי בנק ישראל יעלה את הריבית בסוף החודש בלמעלה מ-0.5%, מהלך שצפוי לגרום לירידה בשער הדולר, למנוע העלאת מחירים ולאפשר עמידה ביעד האינפלציה.
סגן הסטטיסטיקן הראשי יואל פינקל מסר כי העליה הגבוהה של המדד הושפעה משלושה גורמים: עליות עונתיות במחירי פירות וירקות ובמחירי הלבשה והנעלה, הפיחות בשקל שהשפיע על עליית מחירי הנקובים בדולרים וייקור מוצרי הנפט.
כתב עתי\"ם מוסיף, כי ב-12 החודשים האחרונים עלה המדד ב-5% . קצב האינפלציה השנתי מוערך כיום בכ-8 אחוזים.
מדד מחירי המזון עלה ב-0.5% . עליה זו תרמה 0.1% למדד הכללי. מדד מחירי ירקות ופירות עלה ב-5.6% ותרם 0.2% למדד הכללי. במיוחד התייקרו העגבניות, בשיעור של 60 אחוזים. לעומת זאת הוזלו הבננות והמלונים בשיעור של כ- 25 אחוזים.
מדד מחירי הדיור עלה ב-1.5%, בעיקר בשל הפיחות בשער השקל. סעיף זה תרם למדד הכללי 0.3% . מדד מחירי אחזקת הדירה על ב-0.6% בעיקר בשל התייקרות הסולר לחימום הדירה וחומרי ניקוי. מדד מחירי חינוך, התרבות והבידור עלה ב-0.9% ותרם 0.1% למדד הכללי. במיוחד התייקרו מחירי עריכת מסיבות ואירועים, שירותי אינטרנט ושירותי טלוויזיה בכבלים שמחיריהם נקבעים בדרך-כלל בדולרים.
נציין כי מדד מחירי תחבורה ותקשורת עלה ב-2.8% ותרם 0.5% למדד הכללי. התייקרו במיוחד טיולים מאורגנים לחו\"ל ונסיעות לחו\"ל- בשיעור של 11% . עליות אלה נבעו במיוחד מעליית שער הדולר.
מדד המחירים הסיטוניים של תפוקת התעשייה עלה ב-2% . הדבר מעיד על-כך שגם בחודש הבא צפויות התייקרויות בענפי התעשייה השונים.
יהושע אברומביץ, סמנכ\"ל לכלכלה בהתאחדות התעשיינים, אומר כי \"אין ספק שהמדד מפתיע, אולם יותר מכל הוא מעיד על כך שאנו נמצאים במשבר כלכלי. לצערי הצמרת הכלכלית עדיין לא הבינה זאת. הגיע העת לבצע תוכנית כלכלית רצינית, אחרת ניכנס למשבר כלכלי קשה יותר\".
גם נשיא איגוד לשכות המסחר דני גילרמן אומר כי \"הממשלה חייבת לגלות מיד מנהיגות כלכלית, להחזיר את התוכנית הכלכלית שאישרה לאוצר, ולבצע בה שורה של שינויים שימנעו את הידרדרות המשק למשבר כלכלי וגלישה לדיפלציה\".