יחידות חלבוניות קטנות בשם דזמוזומים, המהוות חלק חשוב של המחסום העורי, משחקות תפקיד חיוני במניעת מחלות אלרגיות.
מסקנה זו עולה ממחקר חדש עליו מדווחת קבוצת חוקרים בין לאומית, בראשותו של פרופ' אלי שפרכר מנהל מחלקת עור במרכז הרפואי תל-אביב ומאוניברסיטת ת"א ופרופ' קטי גרין מאוניברסיטת נורטווסטרן בארה"ב, בעיתון היוקרתי Nature Genetics.
בשנים האחרונות, מסיבות שאינן ידועות, ניכרת עליה בשכיחות מחלות אלרגיות בכלל, ומחלות עור אלרגיות בפרט (כגון דלקת עור אטופית המכונה לעיתים "אסטמה של העור").
עד לאחרונה, הדעה הרווחת הייתה, שמה שעומד בבסיס תופעות אלרגיות הינו בעיקר תפקוד לקוי של מערכת החיסון. תפיסה זו הביאה לשימוש גובר בקרב חולים במחלות עור אלרגיות בתרופות שמטרתן לדכא את פעילות מערכת החיסון, על כל המשמעויות הנובעות מכך בהיבט של תופעות לוואי כמו עליה בשכיחות זיהומים.
לאחרונה, חלה תפנית בהבנת הבסיס לתופעות אלרגיות. חוקרים רבים גורסים כעת כי ההפרעה בתפקוד מערכת החיסון במחלות אלה משנית לפגם ראשוני במבנה המחסום העורי. מחסום זה ממוקם בשכבות העליונות של העור ואחראי על שמירת מרכיבים חיוניים בעור, ומניעת כניסתם של גורמים חיצוניים מזיקים, כולל כאלה המסוגלים לעורר תגובה חיסונית לקויה.
תוצאות המחקר מספקות כעת הוכחה חותכת לסברה זו, מה שצפוי להוביל לשינוי בגישה לפיתוח תרופות חדשות לתופעות אלרגיות.
ד"ר ליאת סמואלוב אשר הובילה יחד עם ד"ר עופר שריג את המחקר במרכז הרפואי תל-אביב, מציינת: "הדזמוזומים אחראים על הצמדת תאי העור זה לזה. מצאנו כי מרכיב חשוב של הדזמוזומים בשם דזמוגלאין 1 חסר בעור חולים הלוקים במחלה בשם תסמונת SAM הבאה לידי ביטוי בתגובה עורית אלרגית קשה".
שריג מוסיף, כי "המחלה נגרמת כתוצאה מהפרעה בבניית קשרים בין תאיים בשכבות העליונות של העור, מה שמאפשר לחלבונים שונים לחדור דרך העור ולעורר תגובה חיסונית מופרזת. המעניין אף יותר הוא שכשנבדקו במעבדה תאים שהופקו מעור החולים, נמצא שתאים אלה מפרישים עצמונית מגוון מתווכים של התגובה האלרגית. במובן זה, תוצאותינו מעלות שאלות לגבי תפקידה הראשוני של מערכת החיסון בגרימת אלרגיה, מה שכמובן צפוי להצביע על אסטרטגיות טיפוליות חדשות בדלקת עור אטופית ותופעות אלרגיות אחרות".