חיים אורון (ג'ומס) כיהן כחבר כנסת במשך 23 שנים. שימש בעבר כשר החקלאות וכיו"ר סיעת מרצ. בכנסת הקודמת פרש והעביר את השרביט לזהבה גלאון. אחרי שנים רבות בכנסת, הוא חזר לעבודה בקיבוץ אך גם לעבודה ציבורית, כיו"ר החברה להגנת הטבע וארגונים נוספים.
עשרים ושלוש שנים בכנסת זה הרבה זמן. יש תובנות?
"זו תקופה של עשייה בכל מיני תחומים והרבה מאבקים. אני קבעתי לעצמי באופן טבעי דפוס פעולה די קבוע. הייתי חבר בוועדה אחת, ועדת הכספים. יש אנשים שאומרים שהייתי ויצרתי דמות של חבר שיש לו עמדה ברורה ועקבית בוועדה ובתחומים שבהם היא עסקה, ולדעתי זו אמירה נכונה ומחמאה גדולה. הכנסת היא אחת הזירות המרכזיות לשינוי ולעיצוב החברה הישראלית. אני חושב שהכנסת היא השתקפות של החברה הישראלית לטוב וגם לרע. מבחינת אישית, כשבאים אליך כל מיני סטודנטים וצעירים ומביעים הערכה על דברים שעשית בתחומים כאלה ואחרים בעבודה הפרלמנטרית, ואומרים שאתה פרלמנטר לדוגמה, זה הישג".
הכנסת לא הפכה להיות מקום קצת יותר צעקני, יותר מיוחצן? חברי כנסת מחפשים פרובוקציות תקשורתיות חדשות לבקרים.
"שום דבר לא נשאר אותו דבר. גם התקשורת השתנתה. פעם היו עושים איתי ריאיון במשך שעות, היום זה רק דקות ספורות. אז למה באים בטענות רק לחברי הכנסת? הם משחקים את המשחק כמו כולם".
אתה מרוצה מהתנהלות המפלגה שלך בכנסת?
"בבחירות האחרונות הכפלנו כוח. גם על פי סקרים שמתפרסמים, יש היום ציבורים יותר גדולים שבאים למרצ מאשר בעבר. אני סבור שאנשים מחפשים מפלגה שתאמר דברים ברורים, ואת הפונקציה הזאת ממלאת מרצ".
אבל כבר הרבה שנים שאתם באופוזיציה. זה לא כישלון?
"לא היה שר ממרצ כל כך הרבה שנים, כי יש רוב בציבור שמרצ לא יכול להיות חלק ממנו. בסופו של דבר, ההבדל בין שמאל לימין בארץ הוא הבדל של חמישה-שישה מנדטים, וזה תמיד נתון לשינויים. אני מאמין שזה ישתנה. כמובן שהייתי רוצה שנהיה יותר גדולים ושנשפיע, אך זוהי הפוליטיקה וזהו המאבק הפוליטי. לא נשנה את העמדות שלנו בשביל לקבל תמיכה רחבה יותר מהציבור, אחרת כבר לא נהיה מרצ".