אמרו עליהם שהם "לא נחמדים", התייחסו עליהם כאל 'עושי צרות' ומפרי הסדר הציבורי, אולם כעת לפחות אחד מהם זוכה לחיבוק אוהב מצידו של הממסד.
סעדיה מרציאנו, מי שהיה אחד ממקימיה ומראשיה של תנועת "הפנתרים השחורים", יזכה להנצחה במרכז העיר בה חי ופעל, ירושלים.
הפינה לזכרו של סעדיה מרציאנו תחנך מחר (שני) בפינת הרחובות שבטי ישראל והנביאים במעמד ראש העיר ירושלים, ניר ברקת, בני משפחה ומוקירי זכרו.
סעדיה מרציאנו נולד במרוקו בשנת 1948 ועלה ארצה עם משפחתו למחנה עלייה "פרס חנה". באביב 1949 עברה המשפחה לשכונת מוסררה בירושלים.
מרציאנו סבל יחד עם בני משפחתו מחבלי הקליטה הקשים בישראל ומהחיים בשכונת מוסררה שהיתה סמוכה אז לשטח ההפקר בין ישראל לירדן.
ילדותו של מרציאנו והתנאים בהם גדל, הובילו אותו להקים יחד עם חבריו את תנועת הפנתרים בשנת 1970. התנועה, שפעלה בדרכים מגוונות, נלחמה לצמצום הפערים החברתיים, העוני והאפליה בישראל.
גם לאחר פירוק התנוע ה המשיך מרציאנו בעשייה חברתית. מרציאנו הקים מרכז גמילה מסמים "זוהרים" בסיועו של נשיא המדינה דאז, מר עזר ויצמן ז"ל, סייע למשפחות נזקקות וארגן הפגנות רבות משתתפים בנושאים חברתיים וכלכליים ברחבי הארץ.
סעדיה מרציאנו היה חבר כנסת במשך שנתיים מטעמה של מפלגת של"י. בדצמבר 2007 נפטר סעדיה מרציאנו כתוצאה ממחלה קשה והוא בן 57.