במבט ראשון, נראה קצת מוזר להעניק אות הוקרה לתנועת 'רגבים' בתחום ההתיישבות.
עמותת רגבים לא מקימה יישובים, היא איננה בונה בתים, לא נוטעת עצים וגם לא מפריחה את השממה. עם זאת, נראה שבתחום השמירה על אדמות הארץ הצליחה קבוצת האנשים שמרכיבים את התנועה הזו להטביע חותם במרחב הציבורי. רגבים לא בונה בתים, אך הפעילות שלה בתחום שמירת הקרקעות במדינת ישראל מצילה הרבה אדמות, גם ביהודה ושומרון וגם בתוככי הקו הירוק.
רגבים הכניסה את תנועת ההתיישבות לשטח שהיא לא ממש פעלה בו. אנשי ההתיישבות לדורותיהם הלכו בשיטת עוד דונם ועוד עז, אך לא פעלו במישור המשפטי והתקשורתי. כשאנשי ההתיישבות בנו, פעילי השמאל רצו לבג"ץ עם רוח גבית של התקשורת. אנשי רגבים נכנסו לוואקום המשפטי, ובפעילות משפטית ענפה לצד תחילתה של פריצה לעולם התקשורת, הצליחו לנהל מאבק מרשים על אדמות ארץ ישראל.
לפני שרגבים נכנסה לתמונה, נדמה היה שהמושגים "בנייה בלתי חוקית", "עבירות בנייה", "אדמה פרטית" ו"מאחז לא חוקי" כאילו שייכים למגזר היהודי בלבד. הפעילות המשפטית של רגבים חשפה לציבור את עבריינות הבנייה הערבית שקיימת בלב לבה של מדינת ישראל. אם זו בנייה בלתי חוקית מסיבית ברחבי גוש דן, בנגב או בגליל. מעבר לחשיפה אודות השתלטות ערבית על אדמות באין מפריע בכל תחומי המדינה, רגבים הצליחו לשים את האצבע גם על הצביעות התקשורתית והסטנדרטים הכפולים של התקשורת ומערכת המשפט בכל מה שקשור לתחומי האדמות והבנייה.
תנועת רגבים היא היחידה שהתריעה על ליקויים בתוכנית פראוור להלבנת המאחזים הבדואיים, מתוך נקודת המבט הלאומית של שמירת אדמות הלאום. בעוד שנרטיבים מסוימים בדבר חזקת הבדואים על אדמות הנגב מאומצים על ידי פרשנים ומומחים, ברגבים הצליחו להראות תמונה אחרת, מורכבת יותר, ובוודאי שלא מתחנפת לעבריינות הבנייה והשתלטות על אדמות.
במקומות שבהם מערכת אכיפת החוק, משטרת ישראל ומדינת ישראל החליטו לוותר ולהרים ידיים; אל מול בריונות ומדיניות של כל דאלים גבר הקיימת ברחבי מדינת ישראל, תוך עצימת עיניים מודעת של הרשויות, פועלים אנשי רגבים באומץ ובהתמדה ומכריחים את המערכות השלטוניות לממש את החוק. במקומות שבהם מדינת ישראל מעדיפה להתעלם ולהפנות את הגב לתושביה, אם אלו חקלאים בגליל, בעלי חוות בודדים בדרום או אנשים שגורמים עברייניים השתלטו להם על הקרקע באין מפריע, באים אנשי רגבים ומנהלים מלחמה בכלים שלהם. לפעמים הם מנצחים, לפעמים נכשלים, אך דבר אחד בטוח: בקרב על התודעה הם כבר מזמן הטביעו את חותמם.