שופטי בג"ץ קבעו בפסק דין תקדימי כי על מועצת העירייה של עיריות רמת השרון ונצרת עילית היה להדיח את ראשי העיר יצחק רוכברגר ושמעון גפסו, נגדם הוגשו כתבי אישום.
השופטים קבעו כי "החלטתה של מועצת עיריית נצרת עילית שלא להעביר את מר גפסו מכהונתו אינה עולה בקנה אחד עם עקרון השמירה על טוהר המידות ושלטון החוק".
עוד קבעו השופטים, כי "המשמעות של אי-התכנסותה של מועצת עיריית רמת-השרון בנסיבות הענין היא בגדר החלטה לסרב להעביר את מר רוכברגר מכהונתו. החלטה זו אינה עולה בקנה אחד עם עקרון השמירה על טוהר המידות ושלטון החוק".
לאור זאת נקבע בדעת רוב, אליה חברו 6 מתוך 7 שופטי ההרכב, כי יש לתת צו החלטי המעביר מכהונתם כראשי עיר את גפסו ורוכברגר.
השופטים ציינו, כי פסק הדין איננו מונע טכנית את התמודדותם של השניים בבחירות שתיערכנה בעוד כחודש לרשויות המקומיות, אולם הבהירו כי דעתם איננה נוחה ממציאות זו. השופטים ציינו כי אם יבחרו השניים תצטרכנה מועצות הערים להתכנס ולהכריע בעניין, וכי הכרעה זו עומדת גם היא תחת ביקורת שיפוטית.
לדעת הרוב, אשר קבעה לראשונה הלכה לפיה מעמדו של ראש עיר הוא כמעמדו של שר, אשר איננו ראשי לכהן כאשר תלוי ועומד נגדו כתב אישום בגין עבירות חמורות, היו שותפים כאמור 6 שופטים. המשנָה לנשיא מרים נאור, השופטת עדנה ארבל, השופט אליקים רובינשטיין, השופטת אסתר חיות, השופט ניל הנדל והשופט צבי זילברטל.
נשיא בית המשפט העליון, השופט גרוניס, חלק כאמור על השישה. גרוניס ציין, כי "אכן, מי שהוגש נגדו כתב אישום דוגמת אלה שהוגשו נגד ראש עיריית נצרת עילית וראש עיריית רמת השרון, אינו ראוי מבחינה ציבורית לשמש כראש רשות מקומית. סבורני, כי ראוי היה מן ההיבט הציבורי ששני ראשי הרשויות יתפטרו מתפקידיהם מיד עם הגשתו של כל אחד מכתבי האישום. כמו כן ראוי מבחינה ציבורית שהשניים לא יהיו מועמדים בבחירות הקרובות, ודעתי בעניין זה כדעת חברותיי וחבריי".
"ברם, הנני מבדיל בין הבחינה הציבורית לבין הבחינה המשפטית. מאחר שהבחירות בפתח, וייערכו תוך זמן קצר, אין מקום שבית המשפט ישים עצמו תחת הבוחרים בכל אחת מן הרשויות המקומיות בהן מדובר. לפיכך דעתי היא שיש לדחות את העתירות", כתב גרוניס.
השופטים קבעו כי "החלטתה של מועצת עיריית נצרת עילית שלא להעביר את מר גפסו מכהונתו אינה עולה בקנה אחד עם עקרון השמירה על טוהר המידות ושלטון החוק".
עוד קבעו השופטים, כי "המשמעות של אי-התכנסותה של מועצת עיריית רמת-השרון בנסיבות הענין היא בגדר החלטה לסרב להעביר את מר רוכברגר מכהונתו. החלטה זו אינה עולה בקנה אחד עם עקרון השמירה על טוהר המידות ושלטון החוק".
לאור זאת נקבע בדעת רוב, אליה חברו 6 מתוך 7 שופטי ההרכב, כי יש לתת צו החלטי המעביר מכהונתם כראשי עיר את גפסו ורוכברגר.
השופטים ציינו, כי פסק הדין איננו מונע טכנית את התמודדותם של השניים בבחירות שתיערכנה בעוד כחודש לרשויות המקומיות, אולם הבהירו כי דעתם איננה נוחה ממציאות זו. השופטים ציינו כי אם יבחרו השניים תצטרכנה מועצות הערים להתכנס ולהכריע בעניין, וכי הכרעה זו עומדת גם היא תחת ביקורת שיפוטית.
לדעת הרוב, אשר קבעה לראשונה הלכה לפיה מעמדו של ראש עיר הוא כמעמדו של שר, אשר איננו ראשי לכהן כאשר תלוי ועומד נגדו כתב אישום בגין עבירות חמורות, היו שותפים כאמור 6 שופטים. המשנָה לנשיא מרים נאור, השופטת עדנה ארבל, השופט אליקים רובינשטיין, השופטת אסתר חיות, השופט ניל הנדל והשופט צבי זילברטל.
נשיא בית המשפט העליון, השופט גרוניס, חלק כאמור על השישה. גרוניס ציין, כי "אכן, מי שהוגש נגדו כתב אישום דוגמת אלה שהוגשו נגד ראש עיריית נצרת עילית וראש עיריית רמת השרון, אינו ראוי מבחינה ציבורית לשמש כראש רשות מקומית. סבורני, כי ראוי היה מן ההיבט הציבורי ששני ראשי הרשויות יתפטרו מתפקידיהם מיד עם הגשתו של כל אחד מכתבי האישום. כמו כן ראוי מבחינה ציבורית שהשניים לא יהיו מועמדים בבחירות הקרובות, ודעתי בעניין זה כדעת חברותיי וחבריי".
"ברם, הנני מבדיל בין הבחינה הציבורית לבין הבחינה המשפטית. מאחר שהבחירות בפתח, וייערכו תוך זמן קצר, אין מקום שבית המשפט ישים עצמו תחת הבוחרים בכל אחת מן הרשויות המקומיות בהן מדובר. לפיכך דעתי היא שיש לדחות את העתירות", כתב גרוניס.