פרנהייט 451
פרנהייט 451הוצאת כנרת

פרנהייט 451 היא הטמפרטורה שבה נשרפים דפי נייר. זהו גם שמה של הקלאסיקה שנכתבה ב-1953 ויוצאת מחדש לאור ב"כנרת זמורה ביתן".

הסיפור "פרנהייט 451" עוסק בעולם עתידני בו אסור להחזיק בספרים והכבאים הם אנשים שייעודם לשרוף ספרים ולכלוא את המחזיקים בהם.

הספר שנקרא בפרספקטיבה לתקופה בה נכתב, ומצד שני קרוב לתקופה אותה ניסה הכותב לתאר, מתפעל מיכולתו לנחש טכנולוגיות כמו הפלזמה ואופרות סבון (האנשים לא יוצאים מהבית אלא צופים בקירות וזוהי ה"משפחה" שלהם) ותרבות חיים כמו שפה רדודה ("המממ! וונג! פוף!") והילוך מהיר של כל האירועים.

הספר כתוב היטב ולמרבה השמחה התחזית האפוקליפטית שבו לא מציאותית היום, אך יש בה יכולת להעלות הרהורים נוגים על השאיפה ל"אושר" כפי שהיא מתוארת בספר "חנוק אותם עם עובדות עד שיחושו מפוצצים אבל לגמרי מבריקים... והם יהיו מאושרים כיוון שעובדות מהסוג הזה לא משתנות. אל תיתן להם דברים חלקלקים כמו פילוסופיה או סוציולוגיה... בדרך זו אורבת המלנכוליה", כך מסביר הקפטן ביטי את גישת השלטונות לכבאי המתמרד מונטאג, שמניע את העלילה.

במהלך העלילה מופיעות התייחסויות לספר ולתרבות בכלל, המזכירות את האימרה המפורסמת ש"מי ששורף ספרים - ישרוף גם אנשים". ניכר היטב מהספר כי נכתב בשנים לאחר השואה ולא פעם עולות ההשוואות עם "1984" של ג'ורג' אורוול, שבא להתריע גם הוא מחברה "אוטופית" כלשהי שבה טמונות כל הסכנות.

אולם, ב"פרנהייט 451" מובילה העלילה להבנה שהמפתח לישועה ולתיקון העולם אינו נמצא בספרים אלא באנשים הכותבים וקוראים אותם.

"הספרים נועדו להזכיר לנו איזה חמורים טיפשים אנחנו... אל תחפש גאולה באדם אחד, מכונה או ספריה", מזהירים הפרופסורים הנמלטים מהרווארד את מונטאג הנמלט על נפשו, במרדף המשודר בכל הבתים בשיתוף הצופים.

אין ספק כי מאז שנכתב הספר, הטכנולוגיה הרבה יותר מתוחכמת ורבת פנים ממה שדמיין, אך הסכנות האורבות מחברה שרק רוצה לחיות בשקט ולהשכיח את צרות היומיום, נכונות תמיד.

לספר אחרית דבר חדשה, שנכתב ע''י העורכת נועה מנהיים ובה תובנות רבות, השואות מחכימות וציטוטים מגוונים, ובה ערך נוסף על הקריאה בספר עצמו.