מה עושים אם צ'ק שהפקדנו חזר ?
צ'ק יכול לחזור – או משום שנותן הצ'ק ביטל אותו, או בנסיבות של אכ"מ – אין כיסוי מספיק (כלומר כאשר התשלום חרג ממסגרת האשראי בבנק של החייב והצ'ק חולל, לא נפרע). הדבר מהווה עילה לפתיחת תיק בהוצאה לפועל נגד החייב.
בשלב קבלת הצ'ק - רצוי לבצע בירור מקדים – האם החשבון הוא מוגבל או שיש כיסוי לצ'ק שמקבלים. כך, אמצעי הגנה ראשוני הוא בדיקה באתר האינטרנט של בנק ישראל, המאפשר זיהוי מהיר של חשבון בעל הצ'ק באמצעות כלי לאיתור חשבונות מוגבלים. חשוב גם לשים לב האם בעל הצ'ק נראה אמין, לוודא את נכונות הפרטים על גבי הצ'ק, לקחת פרטים מזהים ומספר תעודת זהות מנותן הצ'ק, וכן להיות עירניים לבקשות מיוחדות של בעל הצ'ק היכולות לעורר חשד בדבר יכולת הפירעון שלו.
חשוב לזכור, שלא ניתן לפתוח בהליכי הוצאה לפועל אלא אם כן הצ'ק הוגש תחילה לבנק והוחזר עם הטבעת חותמת "צ'ק מוחזר". ללא חותמת הבנק יש לפנות תחילה להליך של תביעה אזרחית בבימ"ש, הליך אשר ייקר ויאריך את הטיפול המשפטי. במקרה של סידרת צ'קים שחלקם חזרו מומלץ לא להמתין למועד פרעונם של כל הצ'קים, אלא לשקול הגשת תביעה אזרחית על מלוא סכום סידרת הצ'קים.
מתי יש לפנות ללשכת ההוצאה לפועל ?
מי שנפגע מביטול צ'ק, ועל גבי הצ'ק הוטבעה חותמת הבנק לפיה הצ'ק הוחזר, יכול לפנות למערכת ההוצאה לפועל הקרובה למקום מגוריו, ולפתוח תיק נגד החייב, האדם שחתום על הצ'ק. פתיחת התיק כרוכה באגרה, אך סכום האגרה מצטרף לחוב נשוא תיק ההוצאה לפועל אם יתברר שהחוב אכן מגיע.
לאחר שנפתח 'תיק לביצוע שטר' תשגר לשכת ההוצאה לפועל אזהרה לחייב, ועליו להגיש התנגדות תוך 20 יום מקבלת האזהרה.
אם החייב לא הגיש התנגדות – ייאלץ לשלם את סכום הצ'ק, וכן ריבית והוצאות נלוות.
יש לזכור שלשכת ההוצל"פ אינה יוזמת הליכים נגד החייב, ועל הזוכה לפעול מיוזמתו (באמצעות הגשת טפסים מתאימים) בהליכי גביה שונים (עיקולים, עיכוב יציאה מהארץ, פקודת מאסר ועוד) כדי לוודא שהחוב ישולם.
אם החייב הגיש "התנגדות לביצוע שטר" – יצווה רשם ההוצאה לפועל על עיכוב ביצוע השטר, ויעביר את כתב ההתנגדות לבית המשפט, אשר ידון מה ייעשה בשטר - האם יש לחייב את החייב לפורעו או לא.
עם העברת התיק לבית המשפט – הופכת הבקשה לביצוע שטר ל"כתב תביעה בסדר דין מקוצר", ואילו ההתנגדות הופכת ל"בקשת רשות להתגונן בסדר דין מקוצר".
בית המשפט יקיים דיון קצר ומקדמי, ויחליט האם בכלל יש זכות לחייב להתנגד לביצוע השטר. אם לא – יחויב החייב להעביר לזוכה את סכום השטר בנוסף לריבית גבוהה של הוצאה לפועל. אם ייקבע שיש לקיים דיון בטענות החייב – יועבר התיק לשמיעה בפני בית המשפט.
אם דוחה ביהמ"ש את ההתנגדות – יש להמציא ההחלטה ללשכת ההוצל"פ ולהמשיך בהליכים נגד החייב.
אם מקבל ביהמ"ש את ההתנגדות – יש לסגור את התיק בלשכת ההוצל"פ.
בהתנגדות ינסה החייב לערער את כשרותו של הצ'ק ושל העסקה העומדת מאחוריו. הטענה הרווחת היא "כשלון תמורה מלא". משמעות הטענה היא, שנותן הצ'ק ביטל את הצ'ק מאחר שהאדם שקיבל את הצ'ק, "הזוכה", לא נתן את התמורה אליה התחייב בעסקה. אם תתקבל טענת כשלון תמורה מלא - יופטר החייב מלשלם לזוכה את סכום הצ'ק.
יודגש, כי כאשר אין מדובר בטענת כשלון תמורה מלא, אלא חלקי, למשל כאשר הזוכה ביצע חלק מהתחייבויותיו ונמנע מאחרות, ייאלץ החייב לפרוע את מלוא סכום הצ'ק, תוך שעומדת לו הזכות להגיש תביעה לבית המשפט להשבת הסכום החלקי נשוא טענתו.
מה קורה אם צ'ק שאני רשמתי – חזר?
מי שנפגע מביטול הצ'ק רשאי לפנות ישירות למערכת ההוצאה לפועל על מנת לכפות את ביצוע השטר ולאפשר את גבייתו באמצעות לשכת ההוצאה לפועל כאמור.
כאשר ניתן צ'ק לנותן שירות כלשהו, האם מותר ללקוח לבטל את הצ'ק באופן חד צדדי?
ביטול צ'קים הוא עבירה פלילית, כאשר מוסר הצ'ק מבטל את הצ'ק או מוסר צ'ק ללא כיסוי מבלי שתהיה לו סיבה מוצדקת על פי החוק. לא בכל המקרים ביטול צ'קים הוא עבירה פלילית. במקרים בהם קיימים חילוקי דיעות בין שני הצדדים, רשאי כותב הצ'ק לבטל את הצ'ק, אולם שני הצדדים צריכים להגיע להסדר כלשהו ביניהם.
לעומת זאת במקרים קיצונים, למשל כאשר לא התקבלה סחורה בהתאם לתאריך המוסכם מראש, רשאי כותב הצ'ק לבטל את הצ'ק באופן חוקי ללא צורך בפניה אל המכותב בצ'ק.
בכל מצב של ביטול צ'ק, חייב מבטל הצ'ק להיות מסוגל להוכיח שכלל לא קיבל את המוצר/השירות כפי שסוכם מראש, ולהצטייד בהוכחות ברורות.
כדי למנוע מצב של העברת הצ'ק כתשלום לצד שלישי, אשר ידרוש את פרעון הצ'ק אפילו אם קודמו לא ביצע את חלקו בהסכם, רצוי למנוע מראש את העברת הצ'ק לידי צד שלישי. זאת, על ידי מחיקת המילה "לפקודת" והוספה על גבי הצ'ק את המילים "למוטב בלבד", לצד שמו של מקבל הצ'ק.
מה מעמדו של צ'ק לביטחון, כגון זה שניתן למשכיר דירה? מה קורה אם מקבל הצ'ק השתמש בו?
צ'ק לביטחון הוא המחאה בנקאית, אשר עליה רושם מושך הצ'ק את המילים "לביטחון בלבד", או "צ'ק ביטחון" או "לביטחון". צ'ק זה ניתן כדי להבטיח חוב כלשהו, ודאי או מותנה. צ'ק הביטחון מגלם הסכמה בין הצדדים, שמי שאוחז בצ'ק לא ידרוש את פרעונו אלא כאשר מתרחש אירוע מסוים שהוגדר בין הצדדים. (אי מסירת סחורה, אי פינוי המושכר וכיוצ"ב).
חשוב לחתום על הסכם בכתב המגדיר במדויק מתי ובאילו תנאים ניתן להפקיד את צ'ק הביטחון. כך למשל, כאשר הצדדים מסכימים שצ'ק הביטחון יפרע במקרים של הפרת חוזה השכירות, כגון חובות ששוכר הדירה מותיר אחרי עזיבת הנכס, אי פינוי הדירה ועוד.
הצ'ק מאפשר לעקוף את הדרך הרגילה לגבות חוב. שהרי כדי לגבות חוב רגיל – יש להגיש תביעה לבית המשפט, ורק לאחר קבלת פסק דין ניתן להגישו לביצוע בהוצאה לפועל ולהתחיל בהליכי הגבייה. תהליך זה עלול להמשך זמן רב, ובמהלכו עלולים בעלי החוב לאבד את הבטחת הגביה. ואילו שטר חוב "עוקף" את שלב התביעה בבית המשפט, ומאפשר לבעל החוב להגיש את השטר ישירות לביצוע בהוצאה לפועל, ולהתחיל מיידית בהליכים מבצעיים נגד החייב.
רבים סבורים בטעות, כאילו צ'ק לביטחון אינו צ'ק רגיל, וכי הבנק לא יכבד צ'ק שנרשם עליו לביטחון. הדבר אינו נכון. אם הצ'ק נראה תקין (חתימה, תאריך, זהות בין ספרות ומילים וכו'), אין הבנק מחויב להחזיר את הצ'ק רק משום שכתוב עליו צ'ק לביטחון.
צ'ק ביטחון שניתן במסגרת חוזה שכירות דירה ניתן להבטחת עמידתו של השוכר בתנאי השכירות. אם המשכיר פרע את הצ'ק לביטחון למרות שלא בוצעה הפרה של החוזה, יהיה על השוכר לתבוע את המשכיר, וכן את השבת סכום הצ'ק ופיצוי הנזקים שנגרמו לו.
מומלץ למנוע את סחירותו של הצ'ק על ידי מחיקת המילה "לפקודת" בצ'ק, הוספת המילים "למוטב בלבד", ומילוי שם מדוייק של בעל החוב, וכן למלא תאריך וסכום ברורים.
במסגרת חוזה השכירות יש להכניס סעיף הקובע שלפני הפקדת צ'ק הביטחון מחוייב המשכיר להודיע לשוכר שהוא מתכוון לעשות כן.
