ראש הממשל באונ' בר אילן
ראש הממשל באונ' בר אילן פלאש 90

בראיון ליומן ערוץ 7 מסכם ומפרשן יו"ר הקואליציה, חבר הכנסת יריב לוין, את נאום בר אילן השני של ראש הממשלה נתניהו, הנאום ממנו, כך נדמה, חששו בימין במשך זמן רב.

חבר הכנסת לוין נשאל אם לנאום כזה, נאום שאינו העתק של נאום שתי המדינות המכונה 'נאום בר אילן הראשון' ייחל הימין בישראל. בתגובה אמר כי "יש טראומת נאומים בעקבות אותו נאום שטוב היה אם לא היה, אבל מה שחשוב הרבה יותר זה מה שנעשה בשטח. טוב שהנאום עסק בנושא האיראני, טוב שלא נשמעו בו אמירות חדשות על ויתורים וצעדים במישורים נוספים, אבל צריך לזכור שגם בימי אוסלו היו דיונים בעייתיים בחדרי המו"מ והם לא באו לידי ביטוי בנאומים עד שבוקר אחד הופתענו", מזהיר לוין.

בניגוד לחברים אחרים בליכוד חבר הכנסת לוין אינו עושה הנחות לראש הממשלה נתניהו ואינו ממקד את ביקורתו רק בשרה לבני העומדת בראש צוות המו"מ המדיני. "צריך לזכור ואסור לראות את הדברים בצורה אחרת. ציפי לבני היא שליחה לצורך המו"מ. היא לא בעלת סמכות ולא יכולה לקבל החלטות ללא הובלתו של ראש הממשלה. לא צריך לעשות הנחות משום שבסופו של עניין כל דבר שקורה שם ראש הממשלה הוא שמוביל אותו לטוב ולרע".

"למדנו בעבר שמשאים ומתנים שכאלה יש להם חזות חיצונית ומנגד יש תהליך פנימי שנעשה הרחק מאור הזרקורים ולפעמים החזות החיצונית במכוון מטעה. אני לא יודע ומקווה שזה לא המצב הפעם אבל צריך לצאת מנקודת הנחה שיש לעמוד על המשמר, להדגיש את המסרים שלנו ולהפעיל את כל המנופים כדי להבטיח שנעמוד על דרכנו".

על אותם חברי כנסת המעדיפים למקד את ביקורתם בלבני ולא בנתניהו אומר לוין כי נתניהו עצמו אמר את הדברים. "מי שמנסה לייצר איזו מציאות מדומה כאילו לבני היא האשמה חוטא לדברים שראש הממשלה עצמו אמר. הוא הרי התחייב שלבני היא שליחה ולא מקבלת החלטות. הוא אמר זאת באופן ברור ואם לא היה אומר כך אני לא רואה איך הייתה מוקמת הממשלה".

לוין נשאל אם קיימת אפשרות לפרש את נאומו אתמול של נתניהו כתחילתו של מסע הסברה ליום שאחרי פיצוץ המו"מ, היום בו תסביר ישראל את הסרבנות הפלשתינית לכל הצעה ולכל דרישה מינימאלית כדרישת ההכרה בישראל כמדינת הלאום היהודי. לדבריו פרשנות שכזו תיתכן, אך בהתאם להתחייבות הצדדים לאמריקאים נשמרת החשאיות שבדיונים ולמעט ראש הממשלה, לבני ומולכו לא רבים, אם בכלל, יודעים מה באמת מתרחש שם. "יכול להיות שראש הממשלה מתכוון לכיוון כזה ויכול להיות שהוא מכוון למקומות אחרים. יכול להיות שהוא רואה את הסוגיה האיראנית כמרכזית ולכן הוא מנסה להסיט את תשומת הלב לשם על חשבון הצהרות בנושא הערבי. מה שחשוב הוא להעביר מסר ברור כפי שעשינו שאנחנו מגבים אותו לקידום הדרך שלשמה נבחרנו ולכך יש לו גיבוי גדול מבית. בנוסף אנחנו צריכים להמשיך בחיזוק ההתיישבות על כל מרכיביה בבנייה, בתשתיות ובדאגה לאיכות החיים של האנשים וחיזוק האחיזה שלנו בקרקע, כמו גם חיזוק התודעה וההבנה בדבר חשיבות הישיבה שלנו במקומות הללו וזכותנו עליהם. השילוב של הפעולות הללו יביא לתוצאה שאותה אנחנו צריכים".

בהמשך הדברים נשאל חבר הכנסת לוין אם נכון עשה נתניהו כאשר חזר שוב ושוב בנאומו על ערכי הביטחון שעליהם יש לשמור בעוד ערכי הזכויות הבסיסיים של עם ישראל על השטח כמעט ולא נזכרו בדברים. לוין סבור שאכן סוגיית הזכויות הייתה חסרה גם בנאום זה וגם בנאומו של נתניהו באו"ם. "בעניין הזה אנחנו עושים שגיאה מהותית ולא רק הסברתית. אם הם מדברים על זכויות ואנחנו מדברים על ביטחון הפסדנו את המהלך עוד לפני שהתחלנו. מעבר לכך אנחנו חוטאים לאמת ההיסטורית שהיא בדיוק הפוך. לנו יש זכויות היסטוריות לאומיות והצד השני לא יכול לטעון טענה כזו".

לוין מדגיש כי נקודת המוצא הבסיסית חייבת להיות לא שאנחנו כאן משום שלמישהו היה נוח שכך יהיה אלא כי זו ארצנו ובה חיינו במשך אלפי שנים. "את הדבר הברור והמובן מאליו הזה צריך להדגיש בכל מקום", הוא אומר וקובע כי אם נעשה כך מצבנו ההסברתי בעולם יהיה טוב הרבה יותר.

חבר הכנסת לוין מציין כי טבעו של שקר שחוזרים עליו שוב ושוב להתקבע כפי שהפלשתינים מקבעים את הטענות על זכויותיהם בשטח. "הבסיס המוצא והיסוד חייב להיות אמירה ברורה על הזכויות שלנו".

לקראת סוף השיחה עמו נשאל חבר הכנסת לוין אם כיו"ר קואליציה נאום בר אילן השני יוצר קונצנזוס קואליציוני ההופך את עבודתו בקואליציה קלה יותר שכן נאום זה אינו נושא בתוקף את חזון שתי המדינות מחד ומאידך אינו נשמע להוט אחר חזון ההתיישבות הציונית במרחבי השטח. בתגובה אומר לוין: "הייתי שמח לשמוע לא רק נאום התיישבות חלוצי אלא אולי אפילו נאום סיפוח ציוני ואז היו לי אולי בעיות קואליציוניות אבל הייתי מתמודד איתן בשמחה רבה. הקואליציה היא אמצעי ולא מטרה. מה שאני מחפש אינו שקט אלא לעשות את הדברים הנכונים. אם אפשר לעשות אותם תוך כדי שקט טוב מאוד, אבל אם צריך להקריב קצת שקט או חוסר שביעות רצון של אחד השותפים זה קורבן שולי ביחס למטרה. זו הדרך הנכונה לראות את הדברים. אפשר לשמר שקט על ידי שיתוק מוחלט אבל נבחרנו לעשות".