טור על זוגיות ומשפחה במדור נשים עם מנחת הנישואין שרית יורב. מדי שבוע נעלה שאלה בנושאי זוגיות, נישואין, משפחה ועוד.
שאלה: אנו נשואים כשנה וישנה תופעה מסויימת שהייתי רוצה להתייעץ האם היא לגיטימית או מומלצת. כאשר בעלי ואני דנים בינינו על נושאים שבהם אנו חלוקים, יש שלב מסויים בשיחה שבעלי מתייאש כביכול ממני, קם והולך לחדר או יוצא מהבית, ככה סתם, בלי להודיע, באמצע הדיון. אמרתי לבעלי שזה מאוד מפריע שאני נשארת לבד בסלון, לשוחח עם עצמי. אבל הוא טוען שבכך הוא מגן עלי וזה לטובתי. כלומר, כאשר נגמרת לו הסבלנות להקשיב לי, הוא לא רוצה להתפרץ עלי, או לומר מילים קשות שאח"כ יתחרט עליהם ולכן הוא פשוט קם ועוזב. הכל כדי לא לפגוע בי, אבל בפועל יוצא שההתנהגות הזו מאוד פוגעת בי, כביכול מתעלם ממני. אשמח לשמוע מה דעתךעל דפוס התנהגות זה.
תשובה:
שואלת יקרה, את מתארת מצב שבו אתם עורכים שיחה "קשה", כלומר שיחה על נושאים שלא קל לדבר עליהם, נושאים שהם סלע מחלוקת ביניכם. ראשית, אחמיא ואומר שהאומץ להעלות נושאים "לא קלים" לשיחה ראוי לציון. לפעמים לבני הזוג ישנם נושאים שקשה להם להתמודד איתם, מעדיפים לטאטא אותם מתחת לשטיח, עוצמים את העיניים ומנסים להאמין שהכל טוב בינינו. נושאים אלו אינם נפתרים מאליהם , הם יצוצו ויעלו בין בני הזוג שוב ושוב.
לשיחות מהסוג ה"קשה" צריך להגיע עם המון כוחות נפש, סבלנות, הקשבה (גם לדיבורים שנראים לי מטופשים או לא שייכים) והכלה, להיות מסוגלים לשמוע את האחר. צריך להגיע גם עם כוחות פיזיים, לא לשוחח על נושאים כאלו כשעייפים.
לגבי התופעה שתארת היא נקראת בשפה המקצועית: Stone Walling, כלומר: להיות קיר אבן. בן הזוג מתנתק מהשיחה במפתיע, בלי להודיע, פורש לחדרו , יוצא מהבית, "מתחפר" בעיתון וכדו'. תופעה זו נחשבת כאחד מגורמי הסיכון לזוגיות ואכן תחושתך נכונה.
מצד שני, לגטימי שלפעמים גבולות ההכלה של בן הזוג נמתחים יותר מדי, ובאמת קשה לו להמשיך בשיחה והוא לא רוצה להגיע למקומות לא טובים של כעס וכדו'. מה עושים אז? במצב כזה אפשר לקטוע את הדיון אבל בשני תנאים:
- הודעה מראש - לא פתאום לקום וללכת ללא הודעה מוקדמת.
- קביעת זמן להמשך הדיון - כדי להראות שנושא השיחה ובעיקר בן הזוג שהעלה את הנושא - חשובים לנו.
לגטימי לומר, "קשה לי לדבר עוד על הנושא הזה, אני הולך לחדר להרגע ומחר בערב נמשיך לדבר על כך". אבל לא מומלץ בכלל לקום וללכת, בלי לתת הסברים, לבן הזוג השני, שנשאר לבד עם תחושה מאוד לא נעימה שלא אכפת ממנו, שמזלזלים בו וכו' . מתחושה כזו קצרה הדרך להעכרת האווירה בבית. מאחלת לכם שתכבדו זה את זה ותכילו כמה שיותר את השוני והמורכבות של כל אחד מכם ותשמחו בכך שאתם יכולים להעשיר וללמוד אחד מהשני, ע"י סבלנות, הקשבה, אהבה ואמפטיה. בהצלחה!