סבא שלי - סבא אברהם

33 שנים זכיתי לחיות בצילו של סבי, הרב אברהם צוקרמן זצ"ל, ממנו אנו נפרדים. מי שהיה מורה דרכם של רבים היה בביתו סבא אוהב ואהוב.

שלמה פיוטרקובסקי - ערוץ 7 , ט"ז בחשון תשע"ד

סבא שלי - סבא אברהם -ערוץ 7
סבא שלי
צילום: אריאל צוקרמן

זכיתי. זכיתי למה שמעטים זוכים לו. סבא שלי, סבא אברהם, היה הסבא שכל נכד מייחל לו, והוא היה עמנו שנים רבות כל כך. בן 98 היה סבא שלי כשהלך לעולמו אמש, שבוע בדיוק לאחר יום הולדתו, ואני זכיתי לחסות בצילו 33 שנה.

על דמותו הציבורית של סבא שלי עוד יאמר ויכתב רבות.  תלמיד ישיבות נובהרדוק, שעלה לארץ ישראל כדי ללמוד תורה ונשאב לעשייה החינוכית והציבורית, היה ברבות השנים לאחד ממתווי דרכו של הציבור הדתי לאומי.

"ישיבות נקים בכל מקום" היתה בשבילו לא סיסמא ואפילו לא משאלת לב, אלא תכנית עבודה, פשוטו כמשמעו. הוא היה הכוח המעשי שעמד מאחורי הקמת כל הגל הראשון של ישיבות בני עקיבא. מי שהתרוצץ ברחבי הארץ באוטובוסים ("אגד מוביל בכל הדרכים", נהג לומר לנו בחיוך כששאלנו אותו איך הגיע לכל המקומות, ממירון בצפון ועד באר שבע בדרום) ודאג לכל ישיבה ומוסד. היה סבא, שכיוון, הדריך, סייע ועשה הכל על מנת שהמפעל הגדול הזה יקום על רגליו, והמשיך ללוות אותו במשך למעלה מיובל שנים.

במוסדות אותם הקים היה סבא בראש ובראשונה מחנך. מי שלמד בישיבות המוסר של הזרם הקיצוני ביותר, זרם נובהרדוק, הבין שהדרך הקיצונית איננה דרכו של הדור הזה, אך לא ויתר על התביעות העיקריות של התנועה. צניעות, פשטות, עבודת ה' בשכל וברגש, הכפפת כל כוחות החיים לצו התורה, היו אבני היסוד בבניין החינוכי שאותו שאף להקים והקים בפועל בלב מאות ואלפי תלמידיו.

בזירה הציבורית השפעתו של סבא חרגה מעבר לתחום החינוכי. הוא היה מורה הדרך עבור תלמידיו ועבור רבים אחרים שהגיעו לעמדות השפעה בציבור הדתי לאומי, ועשה רבות על מנת לחזק את הדור כולו. השילוב בין גדלות בתורה, חזון חינוכי מעמיק, יחד עם חוש מעשי מפותח מאוד ורגליים שנטועות היטב בקרקע, הפך אותו לדמות ייחודית שהשפעתה חרגה מעבר לתפקידיו הרשמיים.

בתוכו פנימה סבא היה איש תורה. אדם שאין אצלו דקה מבוזבזת וכל זמן פנוי מוקדש ללימוד תורה. הלימוד היה העוגן של חייו של סבא והדבר שהפחיד אותו יותר מכל היה שבשלב כלשהו היכולת ללמוד תיפגם. הוא למד ולימד, והמשיך ללמד עד ממש לפני שבוע. מידי יום העביר שיעור במשניות בבית הכנסת הסמוך לביתו. התורה היתה מוקד חייו ואורך חייו. סבא מעולם לא הכין לעצמו את מה שידבר. דברי התורה שאמר ולימד נבעו מתוכו ומי שלמד אצלו יודע בוודאי על מה אני מדבר. הוא היה כולו תורה וכך יצאה ממנו התורה הלאה.

אולם, עבורי, עבור בני דודי, ועבור למעלה ממאה הנינים שלו, הוא פשוט היה סבא אברהם. הסבא האוהב, המתעניין, זה שיודע בדיוק מה קורה עם כל אחד מאיתנו, במה הוא עובד, מה הוא לומד, מה מטריד אותו בימים הללו ולאיזו ברכה בדיוק הוא זקוק באותו הרגע. ברכה להצלחה מקצועית, למציאת זיווג או אפילו להצלחה בטסט, היתה הדרך שלו להביע את האהבה הגדולה לכולנו.

כעת נותרנו כולנו בלעדיו, הנינים, הנכדים, הילדים, הציבור כולו, אולם יותר מכולם סבתי, תיבדל לחיים ארוכים, שעמדה לצידו כמעט 70 שנה. מי שהייתה האישה שאיתו ועמדה מאחוריו, הייתה "חתומה" במידה רבה על רבים מהישגיו.

בעוד כמה שעות נלווה את סבא למנוחות, אבל רבים רבים ובתוכם גם אנחנו, בני המשפחה, נמשיך לזכור אותו, את תורתו, את דרכו ואת אהבתו.