אם לא שמעתם על חבורת 'אנדרדוס' שהתחילה בערך לפני כשנתיים את דרכה על מסכי המחשב של כולנו, כנראה שאתם צריכים לבדוק בציציות לגבי השתייכותכם למגזר או שאתם טכנופובים במיוחד.
כך או אחרת, בחודשים האחרונים יש לכם אפשרות ליהנות מהומור משובח גם בלי ל"רפרש" את העמוד שלהם בפייסבוק.
הגענו, רעייתי ואני, אל המופע עם חששות מסוימים. אנחנו מכירים את המערכונים שלהם בעל פה, החל מ'את אחלה חסודה' שגרף מאות אלפי צפיות, ועד סרטון השנה הטובה שנערך עם נפתלי בנט. האם הם יצליחו להצחיק אותנו למרות זאת? והתשובה היא: לגמרי.
הרעיונות היו מקוריים להפליא ברובו המוחלט של הזמן. ניסיתם פעם לדמיין את עצמכם שומרים שש שעות בין בשר לחלב ומרגישים כאלו נכלאתם מאחורי סורג ובריח? ומה עם ההולנדים שזוכים לקיצור משמעתי בעונש המאסר? אנדרדוס מצליחים בהרבה הומור וחינניות לצחוק עלינו בלי שנרגיש רע עם זה. אם תרצו, הם לא שוחטים פרות קדושות, אבל בהחלט מדגדגים אותן בבטן הרכה.
היה מעניין לראות כיצד גם אנדרדוס מזהים את תת-המגזריות המאפיינת את המגזר בשנים האחרונות ובוחרים אילו מערכונים להציג בכל מקום. המערכון שהציג למשל דמויות הלקוחות מסרטים מצוירים בסיטואציות דתיות, לא בהכרח יהיה נהיר לרבים שמעולם לא נחשפו לסרטים מצוירים, אבל בהחלט התאים לקהל הבורגני ברובו שנכח בהופעה בגבעתיים.
המופע שילב גם קטעים אינטראקטיביים עם הקהל, כך שרק מן החרדה שגם אתה עשוי לעלות לבמה התקשיתי להתרווח יותר מדי בכיסא. דוגמה לכך הייתה במערכון סביב תופעת הרווקות, 'יזכור'. המערכון המורבידי משהו (באופן כללי היו לא מעט מערכונים מורבידיים, בעיניי זה היה נהדר), עימת נציג מן הקהל עם בחורות שעמן יצא כביכול בעבר, שמתכנסות פעם בשנה להתלונן על כך שהוא נפרד מהן.
המעבר מן האינטרנט אל הבמות הוא צעד אמיץ. אין הזדמנות שנייה להצחיק. אנדרדוס צלחו אותו היטב. פה ושם היו מערכונים ארוכים יתר על המידה (למשל המערכון העוסק בשאלות כתבי עלוני השבת לראש הממשלה), התאורה והסאונד קצת גרמו לי לחוש בחקירת שב"כ, אבל בסך הכול היה מקורי מאוד. את הערב פתח מועמד כלשהו למועצת גבעתיים שניסה למנף את הבאת החבורה כדי להזכיר למי צריך להצביע בבחירות המקומיות. לטעמי זה נשמע כמו התחלה של מערכון.