הבחירות לרשויות - כיצד נשבור את האדישות?

התשובות ל"שאלת השבוע" של העיתון "בשבע": מה צריך לעשות כדי להעלות את אחוזי ההצבעה בבחירות המוניציפליות?

, כ"ח בחשון תשע"ד

יום ההבחירות בלוד
יום ההבחירות בלוד
יוני קמפינסקי

לחנך לתפיסה אזרחית / רחל עזריה, חברת מועצת העיר ירושלים ויו"ר תנועת ירושלמים

מועצת העיר וראש העיר משפיעים באופן ניכר על כמעט כל היבט בחיי היומיום של תושבי הרשות. החל בניקיון, דרך תחבורה, חניה, פקקים, חינוך, גינות ציבוריות, מדרכות תקניות ועוד ועוד. וליתר דיוק, כל דבר שקשור ביכולת שלנו לגדל את ילדנו בעיר שלנו, או לדאוג להורים מזדקנים, או אפילו להגיע לעבודה בזמן.

למרות שבחירות אלה משפיעות על היבטים רבים כל כך של חיינו, באופן מפתיע, אחוז ההצבעה בבחירות לרשויות המקומיות נמוך באופן ניכר מהבחירות לכנסת.

נדמה שהציבור לא מודע ולא בהכרח מפנים את חשיבות הבחירות המוניציפליות, אך נדמה שזה לא מקרה. כל המדדים אודות חשיבות הבחירות האלה מראים לאדם מן היישוב שהן אינן חשובות. ערוצי התקשורת אינם עוסקים בהן באותה תדירות ובאותה אינטנסיביות שבה הם מדברים על הבחירות לכנסת. בבחירות לכנסת כל מהדורה נפתחת בבחירות, וכך יוצא שהן נוכחות בחיי כל אדם מדי יום במשך תקופה ארוכה. בבחירות לרשויות המקומיות התקשורת מגלה הרבה פחות עניין, וכך הנושא לא נמצא על סדר יומו של כל תושב.

זה לא רק התקשורת, אלא גם ההחלטה שבבחירות לכנסת יש יום חופש ולעומת זאת בבחירות לרשויות המקומיות אין יום שבתון. כך, שוב, מאותתים לציבור שאלו אינן בחירות חשובות.

ויש עוד עניין. בישראל אנשים רגילים להצביע לפי קבוצות התייחסות, לפי זהות: חרדים מצביעים למפלגות מסוימות, דתיים למפלגות אחרות, חילונים ממעמד סוציו-אקונומי מסוים מצביעים למפלגות ספציפיות ומסורתיים מצביעים למפלגות אחרות. ברגע שזה עניין זהותי, הוא אמוציונלי בהרבה וגורם להרבה יותר אנשים לצאת להצביע. לעומת זאת, בבחירות המקומיות נחלש כוחן ונוכחותן של מפלגות אלו, ובמקומן מתמודדות רשימות התושבים שבהן נושא הזהות משני, מה שמוריד את הדחף האמוציונלי להצביע.

כדי להעלות את אחוזי ההצבעה דרושים מספר כלים: ראשית, להפוך את יום הבחירות לרשויות המקומיות ליום שבתון. דבר שישפיע באופן דרמטי על אחוז ההצבעה. שנית, וזה תהליך ארוך, לפעול ליצירת טוב משותף, ותפיסה אזרחית של חיינו במדינת ישראל. מלבד זהות ואידיאולוגיה, יש כאן במדינה ילדים שצריך לדאוג להם ואנשים שצריך להקל על חייהם, וזו עשייה ציונית חשובה במיוחד.

זהו התהליך שהתנועה שאני עומדת בראשה מובילה בירושלים: שיתוף פעולה בין חילוניים ודתיים, ובתקופה האחרונה גם חרדים, לטובת חיי יומיום טובים יותר. כשתהליך כזה יקרה באופן משמעותי בכל הארץ, התקשורת תשקף אותו ותדבר על הבחירות לרשויות המקומיות באופן אינטנסיבי יותר, וכך יותר אנשים יצביעו.

אדישות המחוקק / ד"ר ניר אטמור, חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה במכללה האקדמית צפת

הבחירות לרשויות המקומיות תמו, בלי תוצאות דרמטיות ועם דמויות מוכרות מחמש השנים האחרונות. "בחירות מנומנמות", "הצביעו ברגליים", "אדישות המצביעים" – היו הכותרות בהתייחסן לתופעה שהולכת ופושה בחברה הישראלית של הימנעות מהשתתפות בהליכים דמוקרטיים.

נכון לזמן כתיבת שורות אלו, רק ברשויות בודדות נרשמה עלייה בשיעורי ההצבעה בהשוואה ל?2008: אלעד רשמה את העלייה הגבוהה ביותר עם כ?10 אחוזים (מ?75 אחוזים ל?85 אחוזי הצבעה), וכך גם הערים גבעתיים, רעננה ורמת גן שרשמו שיפורים קלים. היו גם רשויות שבהן נרשמה יציבות בשיעורי ההשתתפות, כמו בכפר סבא, אשקלון וראש העין או ביישובים קטנים כמו כוכב יאיר וראש פינה.

אלא שהתמונה המטרידה באמת היא זו של הירידה בשיעורי ההצבעה של 100 הרשויות המקומיות היהודיות ושל 50 הרשויות הערביות. לא סתם ירידה, צניחה. למעשה, כאשר אנו משווים בין אחוזי ההצבעה של 2008 לבין התוצאות האחרונות ביישובים ובערים, עולה שב?20 רשויות נרשמה ירידה של יותר מ?10 אחוזים בהשוואה לבחירות הקודמות. השיא השלילי נרשם בקריית ים, עם ירידה של 30 אחוזים (מ?48 אחוזי הצבעה ל?18 בלבד!). באופן דומה גם בגבעת שמואל, בכרמיאל, בנס ציונה, בנצרת עילית, במודיעין מכבים-רעות, בקריית אתא, בקריית מוצקין, בשוהם ועוד – צניחה חופשית של ממש.

מה עושים במצב זה? יהיו מי שיטענו שיש להשיב את הגלגל לאחור. כמו למשל למזג בין הבחירות לכנסת לבין הבחירות לרשויות המקומיות, כפי שהיה נהוג בישראל עד 1978. הצעה אחרת היא לקבוע (שוב) יום שבתון, כפי שהיה נהוג עד 1993. הצעות אלה, פשוטות לכאורה, ישיגו בטווח הקצר את השיפור המיוחל בשיעורי ההשתתפות. אך הם לא בהכרח יביאו לריענון בגישה הציבורית לחיוניות של ההשתתפות בהליכים הדמוקרטיים. החברה השתנתה; המודעות הפוליטית שינתה פניה; הטכנולוגיה והקדמה רחוקות שנות אור מאז רותקו איש איש לקלפי שרק בה הוא יכול לממש את זכותו (או חובתו) הדמוקרטית.

ניהול הבחירות מצריך התאמה לרוח הזמן. מלבד ההצעות להשיב את הגלגל לאחור, ניתן ליישם מספר הצעות שכבר מיושמות בעשרות מדינות דמוקרטיות מודרניות: אחת היא לאפשר הצבעה מוקדמת שבוע לפני הבחירות, שכן הריתוק לקלפי מקטין את המוטיבציה להצביע בימי עבודה. הצעה שנייה היא לאפשר הצבעה גם בקלפיות שמחוץ לאזור המגורים. סטודנטים הם רק דוגמה לאוכלוסייה שצריכה לעיתים לעבור כברת דרך בשביל כמה דקות של הצבעה. הצעה שלישית, המקובלת אף היא בעשרות מדינות, היא מתן אפשרות להצבעה בדואר. במדינת אורגון שבארצות הברית כבר למדו שקלפיות הן עניין יקר ומיותר: במקום להעסיק עשרות משרות ביום הבחירות, ההצבעה בבחירות נעשית בדואר בלבד.

האדישות הכללית היא גם סימפטום לחוקים שעבר זמנם. רפורמות נקודתיות ומתונות ברוח זו יקלו על אופן ההצבעה וכנראה שאף ישיבו את האמון הציבורי בהליכי הבחירות.

להחזיר את יום השבתון / ח"כ ד"ר שמעון אוחיון, הליכוד ביתנו

הרשויות המקומיות במדינת ישראל אחראיות על חלק ניכר מהשירותים שמקבל התושב מהשלטון, בראשם החינוך והרווחה. העיריות והמועצות מרכזות עוצמה תקציבית וניהולית, ויש להן השפעה מכרעת על ההתנהלות היומיומית ועל איכות החיים בקהילה. בשל כך יש צורך ברור להגדיל את אחוז ההצבעה ולעודד את התושבים להשתתף בהליך הדמוקרטי.

בבחירות שנערכו בשבוע שעבר נרשמו כ?51 אחוזי הצבעה. המספר הזה מלמד שכחצי מתושבי המדינה היו אדישים לגורלם והתעלמו מזכותם לקבוע כיצד ייראו חייהם בחמש השנים הבאות.

מיד כשנודע שיעור ההצבעה הגשתי הצעת חוק המבקשת לקבוע יום שבתון ביום הבחירות לרשויות המקומיות, בדומה לנהוג ביום הבחירות לכנסת. הרעיון הזה הוא בראש ובראשונה הוגן כלפי רבים וטובים המעוניינים לצאת ולהצביע, אך טרודים בעסקי היום יום. הוא יאפשר להם להשפיע.

אני סבור שבמקביל להצעת החוק הזאת מוטלת חובה על גופים וארגונים ציבוריים כמו מרכז השלטון המקומי לפעול להעלאת אחוז ההצבעה. הדרך המרכזית לעשות זאת היא חינוך, אפילו מגיל צעיר ולאלו שעדיין אינם בעלי זכות בחירה. בנוסף לכך, לאמון הציבור במוסדות השלטון יש השפעה גדולה על אחוז ההצבעה. על ראשי הרשויות וחברי המועצות מוטלת החובה להיות קשובים לתושביהם במהלך הקדנציה, ולנהל את יישובם ביושר ובשקיפות למען רווחת האזרחים, כדי להגביר את אמונם בשלטון המקומי.

כחבר ועדת החינוך של הכנסת אני מודע לבעיה נוספת שמטרידה את תושבי המדינה ומתלווה לבחירות המקומיות. אלפי קלפיות מוצבות בבתי ספר, שנאלצים לבטל את הלימודים באותו יום. התלמידים נשארים בבית, אך ההורים עסוקים בעבודתם ואינם יכולים להתפנות אליהם. הצעת החוק שהגשתי תפתור גם את הבעיה הזו.

תמריצים למצביעים / עו"ד יוסי פוקס, נווה דניאל

אין ספק שאחוזי הצבעה נמוכים בבחירות לרשויות המקומיות הם תעודת עניות לציבור, אשר החליט להצביע ברגליו במקום בידיו. אך אי אפשר להתעלם מהמציאות שבה שני בני הזוג עובדים ואין להם מוטיבציה לשנות את סדר יומם כדי להגיע לקלפי.

מוצע להעניק לכל תושב שמימש את זכות ההצבעה שלו שכר מינימום של יום עבודה במשק אשר ישולם בפועל דרך המוסד לביטוח לאומי. היות שמדובר בסכום חד פעמי אחת לחמש שנים, המדינה תעמוד בזה. להערכתי, גם מי שבשבילו הסכום זניח יבוא להצביע כדי לא לצאת פראייר, וזה יעלה באופן דרמטי את אחוזי ההצבעה.

לבנות אכפתיות / עמיחי גולדרייך, רחובות

איך פותרים את הבעיה? שיתוף! המועצה לא יכולה לפעול כל הזמן לבד ולצפות שהציבור ירגיש את זה.

השיתוף הוא האל"ף בי"ת של מעורבות הציבור: להקים ועדי שכונות בכל שכונה ושכונה שיהיה להם קשר ישיר ורציף עם ראש העיר או המועצה, לבנות פורומים שונים שייצגו את כל הציבורים המגוונים שקיימים בעיר, לתת נגישות לכל אזרח. פשוט לדבר, לבקש, להתעניין, לצאת לשטח ולא להיעלם מיד אחרי הבחירות ולהתחיל לפעול רק בתוך חומות בניין העירייה.

כשאנשים מרגישים שותפים לעשייה בעיר, לא צריך לנסות לשכנע אותם לצאת להצביע. זה כבר בוער בתוכם.