שליחות חלומית או יומיומית?!

מוריה כהן חשבה הרבה על שליחות גדולה בחו"ל, אך במחשבה שניה גילתה שגם מתחת לאף יש מה לעשות - ולא מעט.

מוריה כהן , א' בכסלו תשע"ד

מתנדבים בבית תמחוי. גם זו שליחות
מתנדבים בבית תמחוי. גם זו שליחות
Lara Savage/Flash 90
רב מדהים אחד שאני מכירה, יצא לשליחות לפני הרבה שנים במטרה לקרב את לבבות עם ישראל היושבים בגולה ולעודד אותם לעלייה לארץ. 
 
הוא פעל שם במשך כמה שנים כרב ומחנך לציונות וערכים ואז שב לארץ לאחר שסחף את הלבבות הצעירים. כעבור כמה שנים זכה לסגור מעגל כשאחת מתלמידותיו עלתה לארץ והפכה למורה בבית הספר שאותו הוא מנהל.

בסיטואציות שונות ומשונות בחיי, תפסתי את עצמי חושבת בלהט על שליחות גדולה בחו"ל. בשירות לאומי, כזוג נשוי או אפילו בתור פנסיונרים.

בעיניים נוצצות אני מקשיבה לאנשים שחוו את העולם בשליחות. אני מצליחה לדמיין בפרוטרוט את הבית שיהיה לי שם, את המבנים המיוחדים, השפה הזרה, הריחות, הצבעים והאנשים החדשים. אפילו את פלאי העולם שיציצו מהחלון שלי אני כבר מצליחה לחוש בדמיוני.
 
במרכז עומדת השליחות עצמה שאעשה. ההתלהבות שתלווה אותי במעשים לקירוב היהודים שבארץ הזרה, והלהט שבליבי. כל היום יהיה עמוס במעשים ובפעולות. הנאומים חוצבי הלהבות מוכנים בפי, רק להגיע לרגע שמישהו יקשיב לי בשקיקה, ואנסה לכבוש את ליבו. אדבר איתם על ארץ ישראל, על מה שעושים כאן, אקרב אותם אל תורה ומצוות, אשמש להם כדוגמה חיה ואגרום להם להתרגש.
 
בראשי הכל מוכן ונשאר להכין רק את המזוודות. אני מחכה שיעברו השנים המפרידות ביני לבין המטרה- ואצא לדרך.

אני מהרהרת בקטמנדו: רבים מאיתנו עמדו פעורי פה לנוכח מה שנגלה לעיניהם.

זוג אנשים, חבדניקי"ם מדהימים, החליטו להקים בית חב"ד דווקא במקום הזה, שנמצא בקצה השני של העולם. הם הקימו אותו מאפס ממש, ועם הזמן הצליחו להפעיל מוקד תיירותי מלא במטיילים ישראלים, שמושפעים מקידוש שם השמיים של הזוג. בתחילה גרו בני הזוג באותו מקום עם הישראלים הרבים שהגיעו למקום, וחוו על עצמם במסירות של ממש את שפע האנשים שהגיעו, תמוהים יותר ופחות. חגים ושבתות נערכו במקום בניצחונם הבלעדי של הזוג, שחוו קשיים וטלטלות אך למרות זאת, רוחם האיתנה המשיכה לעמוד בגאון, והאתגרים שניצבו בפניהם רק חישלו אותם עם הזמן.

כשמסתכלים על הזוג וילדיהם (שנולדו בהמשך..) אי אפשר שלא להתפעם. העוצמות שהם נושאים בתוכם ומפיצים לכל עבר מרטיטות לב כל שומע. הם מבצעים את השליחות האמיתית שאני בינתיים רק חולמת עליה.

אך לפתע גיליתי שהאמת נמצאת כבר ממש בידי. האמת הפשוטה שהייתה פה תמיד, אבל בהפתעה נכנסה בסערה לחיי. האמת שגורסת כי השליחות האמיתית אינה בהכרח בתפוצות, בקירוב רחוקים, אלא דווקא בחיי היום-יום הפשוטים של כולנו, כאנשים שמחנכים את ילדיהם וחיים בסך הכל את השגרה הפשוטה.

וכאן נמצאת חלוקה נוספת: אלו שחיים את חייהם לעצמם, ואלו שחיים כל רגע ורגע מזמנם ברצון ומעשה לפעול בכוחם וביכולתם.

אנשים אלו שחיים כאן בינינו, מצליחים אט אט לכבוש את לב כולם. הם מתחילים בקטן. מאמצים לעצמם את הקלישאה ש"חיוך עושה את היום" ושולחים חיוכים לכל עבר. בכל יום שעובר הם מציבים לעצמם מטרות קטנות חדשות ומצליחים להגשים אותן. הם אומרים תודה בלב מלא, לכל מי שמסייע בעדם - למוכר, למנקה הרחובות ולילד שהרים את המוצץ לביתם.

מכינים עוגה ליולדת, למשפחה חולה או למשפחה חדשה. הם מצליחים לחנך את ילדיהם דרך העזרה האנושית שהם מעניקים לסביבתם. בעבודתם הם סוחפים את האנשים עם התלהבותם השקטה והחודרת, בכל צעד שהם דורכים בו הם מצליחים להרים לאנשים את העיניים.

יש להם מינוס בבנק, אך פלוס ענק למעלה.
יש להם חורים בגרביים, אך הם ממלאים חורים בלבבות של אנשים אחרים.
יש להם צרות וקשיים כמו לכל אחד אחר, אך גבם נשאר זקוף ואיתן.
מי מהם שקטים שעושים את מעשיהם בשקט וברצון להשפיע- ותו לא.
ומי מהם שרצים לפוליטיקה, לרפואה ולחינוך ועושים רעש גדול בפועלם בארץ.
הם גרים בשטחים ומוסרים נפשם וחייהם, הם נוכחים בגרעינים תורניים ומהווים דוגמה לסביבתם, הם נוסעים לערים ומקדשים את שם ה' בעצם היותם שם, הם גרים בקיבוץ, בישוב או בכפר. בצפון, בדרום, במזרח או במערב.

האנשים האלו גרים בבתים כמו שלנו, אבל נראים בתמונת לווין כמו כוכבים באפילה.

זכיתי להכיר משפחה מדהימה שהחליטה לעבור מישוב לעיר מעורבת ופשוט להשפיע שם בתמימות. הם חייכו לשכנים, הביאו עוגה או משלוח מנות ועזרו בכל תחום. המעגלים שהם יוצרים מיום ליום רק מתרחבים. אנשים מתבוננים בהם בפליאה. 

יש אינספור דוגמאות לשלל האנשים הללו, אך אני חושבת שאין צורך לתת.

אם רק נפקח את העיניים, נבחין שהם נמצאים בכל מקום סביבנו, הם לא נוסעים לשליחות אבל כל רגע בחייהם נהפך לשליחות אם הם רק רוצים בכך.

אומנם יש זכות גדולה לאנשים שנוסעים לשליחות בחו"ל ומצילים, כפשוטו, את האנשים שחיים שם, מהתבוללות מעשית ומהתערבות בין הגויים.

אבל, האנשים המדהימים באמת, יושבים בינינו! לא צריך לטוס לחו"ל כדי לפעול, להשפיע ולקרב את הגאולה!
נתחיל בקטן, נידבק בהם, במעשים שלהם, ולאט לאט נגדיל את איזור ההשפעה שלנו, ונצליח להגיע לדרגה שלהם.

אנחנו צריכים לזכור שאפשר וצריך שכל מעשה יהיה בבחינת שליחות, ולדעת שאכן המעשים משפיעים, כי "מים שקטים חודרים עמוק".

רוצים לשלוח לנו טור דעה בכל נושא שמעניין אתכם? לדווח על מה שקורה אצלכם בישיבה או באולפנה? דברו איתנו editor.noar@gmail.com