סייעת בגן ילדים, אשר היתה חלק מצוות ההסעות של הגן, הורשעה בגרימת מותה ברשלנות של ילדה שלמדה בגן בחודש אוגוסט 2011.
הילדה נשכחה ברכב ההסעות בשעת בוקר ונשארה שם בחום הלוהט. נהג ההסעות שהוא בעלה של בעלת הגן והסייעת שהיתה חלק מצוות ההסעה, לא זכרו את הילדה והיא נמצאה רק כשהנהג חזר לרכב ההסעות לקראת החזרת הילדים לביתםם.
הסייעת טענה, כי הנהג, בעלה של הגננת בעלת הגן, הורה לה לצאת מרכב ההסעות ולעלות באופן מיידי לגן, וכי היא לא היתה חלק מהוצאת הילדים מרכב ההסעות.
סגנית נשיאת בית משפט השלום בנתניה, שירה בן שלמה, דחתה את טענת הסייעת, וקבעה כי "לא ניתן לאפשר למטפלים בהם (בילדים - ש"פ) להקטין ראש, להסתתר מאחורי היררכיה ולהשליך אחריות על אחרים".
השופטת הוסיפה, כי "לא יעלה על הדעת שמצד אחד אתה שותף למצגי השווא כלפי ההורים לפיה ניתן לסמוך על ההסעה כי יש מלווה ועל ההתנהלות בגן ככזו המבטיחה את שלום הילדים ומצד שני אתה מנסה להתנער מכל אחריות".