שרקייה
שרקייהעמית ברלוביץ

סיפור הכפרים הבדואים בפזורה הדרומית, הוא חלק מהחיים בדרום. סרט חדש, שרקייה, מנסה לתאר את אורח החיים במאחז הלא חוקי הזה, כאשר גיבוריו משרתים בצבא, עובדים כמאבטחים המסכנים את חייהם, זאת לצד הצצה מעניינת לתוך קרבם של חייהם.

נשמע לכם מוכר? בהחלט כן ובהחלט קוי דמיון רבים יש, בין המציאות הישראלית לזו הבדואית.

קאמל נאג'ר (עדנן אבו ואדי) עובד כמאבטח  בתחנה המרכזית של באר שבע. הוא מתגורר בכפר קטן ולא מוכר הממוקם לצד הכביש שבין באר שבע לדימונה. את הכפר מנהל אחיו חאלד (עדנן אבו מוחרב), אשר עובד לפרנסתו בעבודות בניין ונשוי לנאדיה (מייסה עבד אל-הדי) שמתכוננת ללימודים באוניברסיטה.

באחד הימים חוזר קאמל מהעבודה ומגלה שעל דלת אחד הצריפים בכפר הודבק צו הריסה. הדבר מכניס למתח רב את כל המשפחה. חאלד מפסיק לעבוד, נשאר בכפר על מנת לשמור ולהיות מוכן לכוחות הפינוי העתידים להופיע. קאמל מנסה להסדיר את העניין במשרדי הרשויות אך ללא המסמכים המתאימים כל שמוצע לו הוא לקבל פיצוי ולפנות את האדמה. קאמל יודע שגורל הכפר מצוי בידיו, הוא מחליט לקחת סיכון ולעשות מעשה.

הסרט "שרקייה"  זכה בפרס הסרט העלילתי הטוב ביותר ובפרסי העריכה וצילום בפסטיבל הסרטים ירושלים 2012.

דקה לפני שהסרט יוצא לאקרנים, עמי ליבנה , במאי הסרט מגולל בשיחה עם כתבים את הסיפור: למה עשית סרט על בדואים? "הרעיון לסיפור נולד בעקבות אירוע אמיתי שהתרחש באוגוסט 2005 - שני מאבטחים נפצעו קשה לאחר שמנעו פיגוע בגופם בתחנה המרכזית של באר שבע. הראשון היה ממוצא רוסי. השני היה בדואי. היה משהו מאוד אירוני ביחס שהשניים קיבלו בימים שלאחר מכן. לפתע הם הפכו ליקירי המדינה, לגיבורים. פגשתי את גיא עפרן בשנת 2006 וכששמעתי את הרעיון שלו לתסריט נדלקתי מיד.

באותו הזמן לא ידעתי הרבה על החברה הבדואית ומצאתי את עצמי מסוקרן ללמוד ולחקור את אורחות חייהם. במהלך הכתיבה, גיליתי שעד כמה שניסיתי להרחיק בכתיבה לעולמות רחוקים ואקזוטיים מצאתי את עצמי כותב מאד קרוב לעצמי-  מצד אחד, הרצון להיות חופשי לבחור בדרך עצמאית, ומצד שני, להישאר נאמן למשפחה ולמסורת. אלא ניגודים שאני חווה באופן אישי וברמה יום יומית.

גם חייו של קאמל, הדמות הראשית, מלאי ניגודים- הוא עובד כמאבטח בתחנה המרכזית של באר שבע, חבריו המאבטחים לעולם יראו בו בדואי- ערבי ויתייחסו אליו בחשדנות בעוד אחיו חאלד בז לעיסוקו של קאמל ולמדים שהוא לובש, ורואה בו בוגד בחברה ובמסורת הבדואית.

מעבר לסיפורו האישי של קאמל, זהו סיפור המחלוקת בין המדינה לבדואים החיים בישובים הלא מוכרים בנושא הבעלות על הקרקעות. אני מאמין שמעבר לסיפור הדרמטי החזק שקיים ישנה חשיבות גדולה בהעלאת נושא זה למודעות הציבור.

ומילה על גיבור הסרט. עדנן אבו ואדי (קאמל נאג'ר). הוא בן 31, רווק, גר עם הוריו בכפר בדואי לא מוכר בפזורת בית קמה, בכור ל- 14 אחים ואחיות. לפני שהפך שחקן, עדנן עבד כמאבטח עבודות בניית המסילה של הרכבת בדרום ובאבטחת עבודות על קו התפר. הוא למד בתיכון ברהט ועוד שנה אחת במכללת ספיר. התנסות המשחק הראשונה שלו הייתה בסרט "שרקייה" שם הוא משחק בתפקיד הראשי. מעניין בהחלט.