בראיון מיוחד לערוץ 7 לסיכום השבוע מתייחס חבר הכנסת אלעזר שטרן (התנועה) לשורת האירועים האחרונים הכרוכים בו ושהסעירו בימים האחרונים את המערכת הפוליטית ואת הציונות הדתית.
בראשית הדברים התייחס ח"כ שטרן לסוגיית חוק הגיור שהוא מקדם וזוכה בעקבותיו לביקורת חריפה מצידם של חברי המפלגות החרדיות. לדבריו מדובר בחוק חשוב מאין כמותו וכזה שימנע התבוללות עתידית בתוככי מדינת ישראל.
'גם הראשון לציון תמך בחוק הגיור. זה חוק שימנע התבוללות'
לדבריו של שטרן במדינת ישראל חיים כיום כמאה אלף צעירים מתחת לגיל 18 ואיתם עוד כמה עשרות אלפים אחרי גיל נישואין המעורים בחיי החברה בישראל ונחשבים ישראלים לכל דבר אך עם זאת הגדרתם ההלכתית אינה של יהודים. "לשמחתנו הם הולכים לחיות איתנו", אומר שטרן ומציין כי מתוך כך הסבירו שהם יתחתנו עם צעירים וצעירות המוגדרים ומוגדרות בהלכה כיהודים ויהודיות גדול. "אם הם לא יהיו יהודים אז ההתבוללות תהיה פה", הוא אומר ומדגיש כי הגיור שעליו הוא מדבר הוא גיור על פי כללי ההלכה.
שטרן מוסיף לדבריו ומזכיר כי מדובר בקבוצה העומדת בהגדרת 'זרע ישראל' ושאם לא כן לא היו מגיעים לישראל מכוח חוק השבות, ו"חלקם גם נולדו פה. אם אנחנו לא מטפלים בזה ההתבוללות היא כאן".
"אנחנו מוכרחים ליצור את האפשרות שהם ירצו להתגייר. לצערי הרב כרגע רובם כבר לא רוצים. גם לאלה שרצו הוצאנו להם את החשק עם הדרישות שהן מעבר למה שצריך לדרוש", אומר שטרן המציג דוגמאות לדרישות שבית הדין מבקש ממועמד לגיור שגם חברתו שעדיין אין לו כוונה להינשא לה תעבור הליך זהה ואם לא יישלל ממנו הגיור. "אני לא מספר את זה מסיפורים. הייתי בבית דין כזה", אומר שטרן.
כשנשאל שטרן אם ישנם רבנים המגבים את הצעתו לאפשר לרבני רשויות מקומיות לפתוח בתי דין לגיור הוא משיב ומספר כי רבנים רבים וחשובים תומכים בו ואף הרבנים הראשיים הביעו תמיכה במהלך. לדבריו הראשון לציון כתב בכתב ידו הסכמה למהלך לאחר שהוברר לו שהמיועדים לגיור יעברו בחינות של הרבנות.
עוד הוא מספר על הסכמות שאליהן הגיע עם סגן שר הדתות, הרב אלי בן דהן, ולפיהן בבתי הדין הללו יהיו נציגים של מערך בתי הדין הארצי, למנגנון בדיקת תהליך הגיור בבתי הדין החדשים ולרישום כולל ומשותף שיאפשר מעקב.
דוגמא בולטת לתוצאותיה של המציאות הקיימת כיום מוצא שטרן בנישואיהם של זוגות המעדיפים למצוא חלופות עצמאיות על פני הרבנות ונישאים על ידי חברים בטקס שעל פניו הוא דתי "וזה הכי גרוע כי יש תופעה של ממזרות אם יש גירושין. הם לא רשומים בשום מקום אבל הם כן התחתנו".
כשהוא מתבקש להעריך מה מניע את ההתנגדות החרדית למהלך אומר שטרן כי לטעמו חשש זה נובע מכך שהציבור החרדי לא מודע לגודל הסוגיה העומדת לפתחה של מדינת ישראל שכן הם ממילא חיים בקבוצות סגורות ואינם באים במגע עם קהיליית העולים. עוד הוא מעלה סברה שמא חששם נובע מירידה בכוחם הפוליטי במידה ויגדל מספרם של היהודים שאינם חרדים. לכל זאת מוסיף שטרן ומעריך כי מאחורי החשש עומדת בעיקר הדאגה החרדית מאבדן המונופול של אנשיהם על מערך הגיור בישראל.
לדבריו, הסוגיה הבאה שבכוונתו לטפל בה היא סוגיית מונופול הכשרות כאשר היעד הוא לפתוח את אזורי הכשרות "שמצד אחד תהיה כשרות אמיתית ושמצד שני זה לא יהיה מקור לחילול ה'. היום הרבה מאוד כשרויות הן מקור לא רק לפרנסה אלא להתעשרות שמביאה לחילול ה' גדול".
'אם אין לרב דרך ארץ אז הוא סטודנט להלכה. הוא לא רב'
בהמשך הדברים נשאל חבר הכנסת שטרן אודות הסערה שחולל כאשר תקף באופן ישיר מעל בימת הכנסת את הרב דב ליאור וציטט בשמו אמירה השוללת את יהדותם של עולי אתיופיה. כזכור התבטאותו זו של שטרן עוררה עליו את זעמם של בכירים רבים בציונות הדתית בעוד הוא המשיך במתקפה הישירה על הרב ליאור וטען כי אינו ראוי לתואר רב אלא לתואר מומחה בהלכה.
בראשית הדברים קובע שטרן כי דבריו התבססו על דברים ששמע תלמיד מפיו של הרב ליאור ומדובר בעובדה שאין לפקפק בה לדבריו. "ישב שם בקהל מישהו שלא התגייר, אתיופי אב לחמישה ילדים. הרב ליאור דורש גיור לחומרה. אפשר להגיד שזו העמדה של הרבנות ושזה היה מזמן ושהרב עובדיה יוסף חושב אחרת, אבל יושב שם קצין קטוע רגל על הגנת ציר המתפללים. מה זה האתיופים לא יהודים?", שואל שטרן ומדגיש כי לדברים דומים אלה שנאמרו על ידי הרב ליאור יש עדויות רבות, בהן גם עדויותיהם של תושבי קריית ארבע.
שטרן מציין כי הוא נכון כיום להסיר את חסינותו הפרלמנטארית על מנת לעמוד במידה ומולו יעמוד הרב ליאור. "אני אשמח", הוא אומר.
באשר להגדרת הרב ליאור כ'מומחה להלכה' ממשיך שטרן ועומד מאחורי הדברים וקובע כי "אם הרבנים לא ישמרו על מעמדם כרבנים, גם במקום של דרך ארץ קדמה לתורה וגם במקום של הרגישות לחברה הישראלית, אז מה הוא רב? אם אין לו דרך ארץ הוא לא רב ובאמת כמו שאמרתי הוא סטודנט להלכה. אני לא רוצה שזה יהיה המצב. אני רוצה שרב יהיה אישיות שאני קם בפניה בגלל שאני מאוד מכבד אותה. אני קם בפני רבנים, ילדיי לומדים אצל רבנים ונכדי אני מקווה שילמדו אצל רבנים, אבל רבנים צריכים לדעת שיש גם דרך ארץ. אי אפשר לקרוא לנשיא ארצות הברית 'הכושי הזה'. אי אפשר. אי אפשר להחתים רב על עצומה מבלי שהוא קרא אותה ורק מישהו אמר לו בטלפון. אי אפשר לקחת תלמידי ישיבה ולהגיד להם תעשו טלפונים. אי אפשר שהם יהיו אחרי זה תורתו אמנותו ויגידו שהם משרתים את ראש הישיבה ועושים טלפונים כדי להחתים לעצומות".
שטרן נשאל כיצד הפך למעין 'אצבע בעינה של הציונות הדתית' והתבקש להתייחס לדבריו של הרב שמואל אליהו ולפיהם אין לסייע לחוקים שמקדם שטרן בעקבות התנהלותו מול הציונות הדתית. שטרן ביקש בתגובה שלא למשוך אותו בדברים אודות הרב אליהו. "אני יכול להגיד על החילול ה' שהוא (הרב אליהו ע.ב.) עשה גם איתי באופן אישי", אומר שטרן ומציין שכתב על כך גם בספרו. "יש לי דברים קשים לומר עליו אבל אני משתדל להימנע", אומר שטרן והוסיף רמז: "הליכה לתקשורת בעשרת ימי תשובה. אני נמנעתי מללכת כי היה לצידי הרב רונצקי. נמנעתי מללכת כי ידעתי שיהיה חילול ה' והוא רץ לשם והתראיין. חשבתי שאם אומר לרזי ברקאי אז גם הוא לא יבוא, אבל הוא הלך. אז זה רב בישראל? אבל עזוב, שיגיד עלי מה שהוא רוצה".
שטרן עם חברי הכנסת החרדים (פלאש 90)
'הסערה סביב היריקה – שימוש מוגזם לצרכים פוליטיים'
על פרשת היריקה בפניו בעקבות הברים על הרב ליאור מציין חבר הכנסת שטרן כי לא הוא הוציא את דבר הפרשה לתקשורת אלא המשטרה עשתה זאת. הוא עצמו תוהה מדוע כאשר אמר את הדברים מעל בימת הכנסת לא היה מדובר בפרשה עד שבאה אותה יריקה ואחריה עצומה.
לשאלה אם לא נופחה פרשת היריקה הרבה מעבר לנפח שלו הייתה ראויה אומר שטרן כי גם הוא סבור ש"הגזימו בזה". שטרן התייחס גם לאופן בו נלקחה אותה פרשת יריקה אל הזירה הפוליטית כאשר יו"ר מפלגתו של שטרן, השרה ציפי לבני, טענה כי יריקה זו באה מכיוון הבית היהודי בעקבות פרשת שחרור המחבלים. לטעמו מדובר ככל הנראה בדרכה של הפוליטיקה. שטרן מזכיר בדבריו את האשמת הבית היהודי כלפי לבני כמשחררת רוצחים כהאשמה נוספת שנועדה לצרכים פוליטיים כאשר אין מאחוריה דבר. "הרי גם אתה יודע שציפי לבני לא משחררת רוצחים. היא הרי התנגדה כמוני לעסקת שליט. למה אתה לא אומר את זה על שר הביטחון? ועל ראש הממשלה? ציפי לבני משחררת? היא מחליטה? ברור שזו הסתה ואם זו הסתה אז משחקים במגרש של ההסתה. אני לא האשמתי אף אחד מהבית היהודי ביריקה עלי".
שטרן ממשיך ברוח המאבק בין מפלגתו ל'בית היהודי' ומזכיר את דבריו הנרגשים של השר אורי אריאל כאשר בכה במהלך עצרת לציון שמונה שנים לעקירה מגוש קטיף וסיפר כיצד שטרן כראש אכ"א סירב לאפשר לחייל תושב גוש קטיף להגיע למקום כדי להיפרד מנוף ילדותו. "אורי אריאל בכה ואמר שאלעזר שטרן גילה אטימות לב כאשר התבקש לאשר לחייל שחרור כדי לארוז את החדר שלו. ידוע לכל מתיישבי גוש קטיף שהסתובבתי שם שבועות וחודשים קודם, שהוצאנו הנחיה שכל חייל מגוש קטיף יהיה לפחות שבוע בבית, שהיה אחד כזה שכמה ימים קודם הסתבר שלא שחררו אותו קראתי את המפקד שלו לבירור. לא היה חייל שלא היה בבית. התקשרתי לפני שדיברתי לחבר'ה מכפר דרום, ברירתי ואמרו לי 'אנחנו לא מכירים אף אחד. זה לא נכון'. אז הגשתי תלונה לועדת האתיקה עם המסמכים וועדת האתיקה נזפה בשר אריאל. הוא התנצל? מישהו אמר לו למה אתה מכפיש את אלעזר שטרן כי הוא שק חבטות נוח? איפה היו הרבנים? איפה הרבנים של אורי אריאל שיגידו לו שאם אין חייל כזה אז אולי יש כאם גם בעיה דתית ולא רק מוסרית? אז עכשיו תשאל מה רוצים מאלעזר שטרן. אולי זו ההתנתקות".
"בכמה ישיבות עושים תואר ראשון? בכמה התלמידים שומרים בישובים? הלוואי שילמדו"
בפני שטרן הועלתה גם סוגיית יחסו כלפי ישיבות ההסדר. שטרן נשאל כיצד קורה שחברת כנסת המוגדרת כחילונית, איילת שקד, הופכת למגן ישיבות ההסדר, בעוד הוא, בן הציונות הדתית, תוקף את המוסד ואת התנהלותו בריפות כה רבה.
"הכול פוליטיקה שם", אומר שטרן על ועדת שקד וקובע כי הוא בעד ישיבות ההסדר, "אוי ואבוי לציונות הדתית ללא ישיבות הסדר. אבל בוא לא נעשה שקר עם עצמנו – אין בציונות הדתית 1400 איש בשנה, או 900 אחרי שירות של 16 חודשים, שראויים למעמד של סוג של תורתו אומנותו. אני נגד הארכת המסלול אבל בעד הגבלת הכמות. בכמה ישיבות הסדר עושים תואר ראשון? בכמה ישיבות החבר'ה עומדים בשערים בישובים ביהודה ושומרון למשימות אבטחה? כמה הורים באים אלי ושואלים למה הרב מאפשר לילד לצאת מהבית ביום שני ולחזור ביום רביעי? לא דיברתי אף פעם על קיצור המסלול. דיברתי על אינטגרציה של שירות משותף או על הגבלת הכמות. עכשיו דורשים מהחרדים הגבלת כמות, אז איפה הגבלת כמות של ישיבות ההסדר? אבל מעבר לכך, בתוך עמי אני יושב. הלוואי והיו מסוגלים ללמוד כל כך הרבה. תנו לי להיות מי שאומר רק 16 חודשים ולא יותר, אבל שילמדו".
עוד מוסיף שטרן בביקורתו סביב התנהלות ישיבות ההסדר. "השתחררו בחורים במחזור האחרון שלושה ימים לפני תשעה באב. נגיד שחזרו כולם לישיבות עד בין הזמנים אלו שלושה ימים, וחלק גדול מאוד לא חזר. במוצאי תשעה באב יצאו לחופש של שלושה שבועות עד ראש חודש אלול. נגיד שהתמידו כולם עד מוצאי יום כיפור ויצאו לחופש עד א' חשוון. מתוך שלושה חודשים - חודש וחצי בבית. החברים שלהם ששירתו איתם כתף אל כתף והם בוגרי מכינת בית אל, עלי או עצמונה היו בשלושת החודשים האלה בצבא. למה? כי באירופה היו נוסעים לישיבות בכרכרות ובסוסים?".
שטרן לא מקבל את הטענה לפיה בחורי ההסדר כבולים למערכת במשך חמש שנים מבלי יכולת לצאת ללימודים או עבודה. "א' הם כבולים פחות מחמש שנים, וב' מה הקשר לחופש? שיצאו לחופש כמו בצבא. כל שלושה חודשים שבוע חופש. אומרים לי שבאוניברסיטה יש חופשות ארוכות אבל הבן שלי נקרא למילואים גם כשהוא בחופשה. מעבר לכך, בחמש השנים הללו בוגר מכינה כבר עושה מילואים…".
'המחיר הוא מחיר טארגי'
באשר לתחושותיו האישיות בימים אלה כמו גם לתחושותיה של משפחתו אומר שטרן כי משפחתו שלמה עם הדרך גם אם המחיר גבוה מאוד, "זה סוג של מחיר טראגי, אבל אנחנו יודעים שיש חברים שלא איתנו ששילמו מחיר הרבה יותר כבד כדי שתהיה פה מדינה טובה יותר. זה לא פיקניק".