השבוע עבר בוועדת השרים לענייני חוקה חוק הגיור השנוי במחלוקת שהציע ח"כ אלעזר שטרן. תהליך הגיור מתחלק לשניים: ראשית, הרצון להתגייר, הלימודים באולפן גיור והליווי שמקבל המתגייר. השלב השני הוא העמידה מול בית הדין. ח"כ שטרן החליט לסמן את החלק השני: התהליך מול בית הדין.
הצעת החוק מבקשת לאפשר לרבני ערים להיות דייני גיור, וכך לאפשר לעוד דיינים להיכנס לתמונה, גם כאלה שמביאים עמדה אחרת, אולי מקלה יותר מזו הנהוגה היום. שטרן אמנם סירב להתראיין ל'בשבע', וכך גם ח"כ דוד רותם, שיזם חוק דומה בכנסת הקודמת, ואולם את רוח הצעת החוק ניתן להבין מיו"ר 'התנועה' ציפי לבני, ביום ההצבעה על החוק. לדברי לבני, החוק יפתח את שערי היהדות. עולים רבים שעלו לישראל מתוקף חוק השבות הם לא יהודים על פי ההלכה, אבל באו ממשפחות יהודיות, וחשוב לא פחות - הם רוצים להיות שייכים לעם היהודי. לדבריה, "הצעת החוק שלנו תחולל את המהפכה הנדרשת: היא תסיר מחסומים ותשיב את היהדות לעם – אלינו".
בהשגחת הרבנות הראשית
כשח"כ שטרן, איש 'התנועה', ביקש להעלות את ההצעה לדיון, אמר לו סגן שר הדתות בן-דהן שיפנה תחילה לרבנים הראשיים, כי לדעתו החוק לא טוב. אחרי שתתקבל הסכמה מפיהם, כך אמר, ניתן יהיה להמשיך במשא ומתן על החוק.
ח"כ שטרן דיבר עם הרבנים הראשיים וחזר לסגן השר עם התיקונים שלהם. בסביבתו של הרב בן-דהן מספרים שהייתה עוד דרך לעשות עד להגעה לנוסח מקובל על הצדדים, אבל הסכמה בין הגורמים המעורבים כבר נראתה באופק. אלא שאז פרסום ב'מעריב' לפיו יש הסכמות בין הרב הראשי, סגן השר בן-דהן וח"כ שטרן טרף את הקלפים. הרב דוד לאו יצא בהודעה שהוא מתנגד בחריפות לחוק, סגן השר הרב בן-דהן הודיע כי לא יפעל בניגוד לדעת הרבנים הראשיים, וח"כ שטרן הביא את החוק להצבעה בוועדת השרים לענייני חקיקה.
מכיוון שלפי ההסכם הקואליציוני לבית היהודי יש זכות וטו בכל הנוגע לענייני דת ומדינה, שאלו השרים את המפלגה אם היא מתכוונת להשתמש בזכות הזו בנוגע לחוק הגיור. אולם בינתיים שוחח הרב בן-דהן עם הרב הראשי, הרב יצחק יוסף, הממונה על תחום הגיור, וביקש שישתף איתו פעולה ויחד ינסחו הצעה מוסכמת. הרב ניאות ושרי הבית היהודי הצביעו בעד ההצעה, בסייגים הבאים: חוק הגיור יועבר בקריאה טרומית בלבד ואחריה תיעשה עבודה נוספת עם הרב הראשי, ובהמשך מול שרי המשפטים והפנים. אם לא יימצא נוסח מוסכם, ההצעה תוחזר לוועדת השרים ואז יוטל עליה וטו.
הצעת החוק שעברה השבוע היא הצעה ראשונית, משום שהיא אמורה לעבור עיבוד משמעותי על ידי סגן השר יחד עם הרב הראשי. בכל זאת, אומר סגן השר בן-דהן, לחוק יש מטרה והיא "לתת מגוון רחב יותר של רבנים שיהיו מוכנים לעסוק בגיור, וכך אולי יהיה קל יותר למשוך מתגיירים". כרגע, אומר סגן השר, הבעיה היא שרבים לא מגיעים להתגייר כי גם ככה הם חיים בצורה נורמטיבית במדינת ישראל. "יש כאלה שאומרים שזו ביצה ותרנגולת, שאולי אם ייפתחו הרכבי הדיינים, זה כן יפתח להם את הרצון להתגייר". סגן השר אמנם מחזיק בדעה שיש צורך לערוך שינוי בחלקים האחרים של התהליך: המודעות, החומר הנלמד ועוד. אבל, הוא אומר, "מוטל עלינו לעשות את הניסיון גם בנושא בתי הדין. אני רוצה שזה יהיה מתואם עם הרבנות הראשית, שלא יהיו שני סוגי גיור ושני סוגי דרישות מהמתגיירים".
רבנים רבים הביעו התנגדות למהלך. מדוע?
"הרבה רבנים לא מכירים את הצעת החוק לפרטיה, ויש דברים שאמורים להתווסף אליה", אומר הרב בן-דהן. שני הסייגים העיקריים שמונה הרב בן-דהן הם שכל התחום המינהלי, משלב ההכנה, הרישום, תשלום האגרה והפיקוח על הלימודים, ייעשה במערך הגיור הממלכתי ולא תחת הרשויות המקומיות. הסייג הזה, למשל, בנוי על לקחי העבר שבהם הוצע שוחד לרבנים עבור גיור. סייג נוסף הוא שהרב הנוסף יהיה מבית הדין לגיור, או בדימוס שלו, או בעל כושר לדיינות. "אנחנו אמנם פותחים את הדלת, אבל באופן שיש על העניין בקרה ופיקוח. מערך הגיור יהיה מעורב בתהליך וייתן דיינים משלו". מספר ההרכבים הנוספים גם הוגבל ל‑30 וסגן השר מסופק אם בכלל יגיעו למספר הזה. "זה לא משהו פשוט לעשות, ורבני הערים שיעסקו בכך לא יקבלו תמורה נוספת. זה ייכלל במשרה שלהם".
לצד אלה יש סייגים נוספים, מרכזיים פחות. "הרעיון המרכזי הוא שמי שמדינת ישראל קבעה שהוא אחראי על הגיור, יפקח גם על המערך הזה".
הרב יצחק יוסף משתייך לזרם החרדי, שחלקו מתקשה גם היום לקבל את גיורי מערך הגיור של מדינת ישראל. האם הוא ייאות ללכת איתכם יד ביד ולהתאים את החוק כך שייפתחו מערכי הגיור?
"הרב יצחק יוסף הסכים מיוזמתו, בעקבות פנייה שלי, להיות שותף בהכנת החוק הזה. הוא יודע ומבין שהאחריות על כתפיו. הוא גם מבין שאם הוא לא יהיה מעורב - יתקבל חוק שלא מקובל עליו. הצגת הדברים כאילו הוא חרדי ובגלל זה הוא לא יפתח את נושא הגיור, היא לא נכונה. הרב עמאר, שלא גדל בין הכיפות הסרוגות, היה אחראי על המערכת הזאת, פיתח אותה והיה מעורב בה. הרב יוסף ממשיך את דרכו של אביו בפסיקה. הוא כבר טיפל בכמה מקרי עגינות קשים ופתר אותם ברוח אביו. אני מאמין שזה יהיה כך גם בנושא הגיור". הרב בן-דהן סומך על האמון ההדדי בינו ובין הרב, ומקווה שאכן הישיבה המשותפת תצליח ליצור חוק שמצד אחד נאמן להלכה ומצד שני ימשוך מתגיירים נוספים.
הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו, אומר ל'בשבע' שהוא ישב יחד עם הרב יצחק יוסף ושניהם החליטו לתמוך בחוק ובמהלך שמוביל סגן השר הרב בן-דהן. "מלכתחילה סברתי שלא ייתכן שאם יש פקק בבית החולים, רוקחים יתחילו לעשות ניתוחים. לא ייתכן שמי שלא מוסמך לכך - יגייר. לרבני ערים יש את המומחיות שלהם, אבל לא את תחום הגיור". אבל, מסביר הרב, ברגע שהרב עובר להיות תחת אחריותו של נשיא בית הדין הגדול, כלומר הרב יצחק יוסף, שיהיה מעורב בכללים, בסייגים ובפיקוח, הוא סומך את ידיו על התהליך ו"זה לברכה".
ביניים: "החוק יפגע בקדושת המחנה"
הרב ישראל רוזן, שהקים את מנהל הגיור וכיהן כדיין בבית הדין לגיור במשך 12 שנה, מתנגד נחרצות לחוק. "על מה מדובר? הרי אין בעיה של הספק. דייני הגיור יושבים בטלים, אין בוגרי אולפן גיור שממתינים לבית הדין. להפך". מבחינת הרב רוזן, מטרת החוק היא אחת: "למצוא רב אחד או שניים ליברליים, שאפשר לנחש גם מי הם, והם יוכלו ליצור הרכבים מקלים". לדבריו, השאלה המרכזית היא האם רבני הרשויות המקומיות שיבנו את ההרכבים יהיו גם ראשי ההרכב, "כי לראש הרכב יש השפעה גדולה על כולו", גם אם הרב הראשי לישראל מעורב במינוי הרבנים האחרים.
הרב רוזן מוסיף כי בשל העובדה שמדינת ישראל לא תתקצב את הרבנים האלה, יכולים להגיע ארגונים אורתודוכסיים ליברליים שיממנו רבנים שמתאימים להשקפת עולמם, וייתכן שהרבנים האלה אפילו יתנדבו לשבת בהרכבים, "מכיוון שכל אחד יוכל להתגייר איפה שהוא רוצה, אתה רק צריך שני הרכבים שיגיירו בזיל הזול וגמרנו. לא צריך 30 הרכבים. מספיקים שניים כאלה". לדברי הרב רוזן, הדבר יגרום לאי סדר בנושא הגיורים. "ההרכבים הללו יעשו גיורים ניאו-קונסרבטיביים, שלא יתקבלו על ידי רבני הקונצנזוס".
אבל מדובר על כך שהפיקוח יישאר בידי הרב הראשי לישראל ומנהל הגיור.
"במשך שנותיי כדיין בבית הדין לגיור לא היה פיקוח מאוד הדוק. בסופו של דבר, ההרכב הוא של דיינים והוא סוברני להחליט החלטות שונות".
על הטיעון של ליברליות יתר, אגב, אומר הרב לאו: "חזקה על הרב יוסף, שהפיקוח יהיה שלו, שהגיורים יתבצעו על פי ההלכה".
על הרבנים מתנגדי החוק, שנתנו פומבי להתנגדותם, נמנה גם הרב דב ליאור, מרבני 'תקומה'. הרב ליאור כתב לחברי המפלגה כי על פי התורה אין לתמוך בחוק "כדי לשמור על קדושת המחנה של עמנו בדור הזה ובדורות הבאים". ואולם נדמה כי עמדת ח"כי תקומה אינה עולה בקנה אחד עם עמדת הרב. כך, אגב, היה גם בנושא ההצבעה על חוק פתיחת אזורי רישום לנישואין, או בשמו העממי חוק צֹהר, בשבוע שעבר. ל'בשבע' נודע כי רבני 'תקומה' הורו לחברי המפלגה להצביע נגד החוק, ואולם הללו דווקא החליטו להצביע בעדו. הרב בן-דהן, איש 'תקומה', אומר עם זאת באופן חד משמעי כי לאנשי הסיעה "יש מחויבות כלפי רבני תקומה". בכל הנוגע לחוק צֹהר, גרסתו היא כי "הסברנו לרבני 'תקומה' כבר לפני כמה חודשים את הרצון שלנו לתמוך בחוק הזה, והם לא אמרו דבר. יום לפני ההצבעה הם שמעו עמדה מאוד חד-צדדית, ולצערי לא שמעו אותי ואת חבריי ולא היו מודעים למה שמתרחש במציאות. למחרת נפגשתי עם שני רבני 'תקומה', הסברתי את הנימוקים ואת מה שקיים בשטח, והם אמרו לי ולאורי אריאל להצביע בעד".
גם במקרה הגיור, מסביר הרב בן-דהן, הוא ושר השיכון נשמעו לרבני מפלגתם. "ההוראה הייתה לא לפעול נגד הרבנות הראשית. אחרי שקיבלתי הסכמה מהרב יוסף, הצבעתי בעד. עשיתי בדיוק מה שהם רצו".