רבני ישיבות ההסדר והמכינות מותחים ביקורת חריפה על תוכנית חדשה של צה"ל, שתפגע לדבריהם באיזון העדין בין החיילים הדתיים לצבא.
התוכנית, שקורמת עור וגידים בימים אלה בהובלת ראש אכ"א אורנה ברביבאי, תפעל לשנות את פקודות "השילוב הראוי" שגובשו בעבר על ידי מפקדי צה"ל בשיתוף רבנים מהציונות הדתית. הצעת השינוי המתגבשת, טוענים רבני ההסדר והמכינות, תערים קשיים על יכולתו של החייל הדתי להתנהל בצבא. התוכנית תקשה ביתר שאת על הקצין הדתי, שאם תתקבל היוזמה של ברביבאי ייאלץ לתפקד תחת מערכת פקודות חדשה שתיקרא "השירות המשותף".
כעסם של הרבנים על המערכת הצבאית אינו רק על השינויים הצפויים, שיכללו חיוב קצינים וחיילים לשמוע שירת נשים, הגדלת מספר החיילות על חשבון פלוגות מגדריות ומתן היתר לביגוד מתירני באימונים ומד"סים, מהלך שצה"ל הגביל בעבר מתוך התחשבות בחיילים הדתיים. הוא מופנה בעיקר לכך שכל התוכנית נרקחה תוך התעלמות ואי שיתוף רבני הציונות הדתית, ודחיקת עמדתו של הרב הצבאי הראשי, הרב רפי פרץ.
מד"סים בלבוש לא צנוע
"אף אחד לא שיתף אותנו, לא דיברו איתנו ולא ביקשו התייחסות", מספר הרב חיים דרוקמן ל'בשבע'. "המידע על השינויים הודלף לנו כמו לאחרים, על ידי מפקדים וחיילים שהביעו דאגה לנוכח שינוי סדרי בראשית".
לפני 11 שנה נחקקה פקודת השילוב הראוי שמטרתה להגדיר ולהסדיר את התנאים של חיילים דתיים בני כל הדתות בשירות בצבא. חלק ניכר מפקודות השילוב הראוי עוסק באיזון העדין בין התחשבות בעולם הדתי והרגשי של החיילים הדתיים לבין הרצון לשלב נשים בשירות הצבאי. המסמך נערך בהובלת מפקד זרוע היבשה בזמנו, האלוף במיל' יפתח רון-טל, וסייעו לגיבושו רבנים בני הציונות הדתית. כעבור שלוש שנים הקים צה"ל את מנהלת השילוב הראוי, ולשם כך גויס מחדש לשירות צבאי הרב אביחי רונצקי.
"בפעם הקודמת כשהתבררה פקודת השילוב הראוי, ישבה ועדה שבה היו שותפים גם נציגי ישיבות ההסדר והמכינות הקדם-צבאיות", אומר הרב דרוקמן, "ישבנו יחד עם אנשי הצבא ומפקד זרוע יבשה רון-טל. להגיד שלא היו בעיות גם אז? היו בעיות, אבל הכול היה מתואם, בהידברות, מתוך רצון להגיע להבנות משותפות ומתוך כך ידענו ללכת ביחד. אינני יודע למה צריך דבר חדש פתאום, אך אם רוצים לשנות, צריך לזמן את האנשים שנוגעים בנושא ולדבר איתם, לא מעליהם, ולהגיע למסקנות משותפות. לא עשו כך במקרה הזה. לא הייתה שקיפות, לא יידעו אותנו בכלום והדברים הגיעו לאוזנינו כשהם כבר עומדים להיות גלויים".
מרסיסי המידע שהגיעו לידי הרב דרוקמן הוא הבין שהנפגעים העיקריים משינוי הפקודות יהיו החיילים הדתיים, ובעיקר מי שבוחר להתקדם בסולם הדרגות. "אי אפשר לפגוע בזכויות הלגיטימיות והאלמנטריות של החייל הדתי וביתר שאת של הקצין הדתי, וממה שאני שומע אלו הם הנפגעים העיקריים. על כן אנחנו נזעקים, זה חמור מאוד".
רבנים ששוחחנו איתם טוענים כי לא מדובר בשינוי של מספר פקודות בודדות אלא בשינוי רוחבי. גורם בישיבות ההסדר מספר כי "מטרת השינוי על פניו היא שילוב מוגבר של חיילות במערך הצבאי, מה שיבוא על חשבון החיילים הדתיים. בכל מה שקשור לשירת נשים, קצינים יחויבו להשתתף בטקסים שבהם חיילות ישירו, מפקדים זוטרים יוכלו להחליט בשטח אם חיילים דתיים יחויבו להשתתף בטקסים כאלו. בבה"ד 1 לא תהיה פלוגה מגדרית, אלא אך ורק צוותים מגדריים. יינתנו הקלות, שלא היו, שיקשו על ההפרדה בין בנים לבנות בבסיסים. חיילות יוכלו להתאמן בבגדים לא צנועים. בכל מה שקשור להסברה הצה"לית בחוברות הדרכה וסרטונים, גם שם יוכנסו תכנים בניגוד להסכמות שהיו בעבר".
"שילוב נשים משבש את השירות"
הרב הצבאי הראשי לשעבר, הרב אביחי רונצקי, משחזר את תחילת התהליך: "כשבאתי בזמנו למנהלת השילוב הראוי, לא באתי על תקן הרב אלא כאחד ששירת בצבא ויחד עם מפקדים אחרים, רבים מהם חילונים, ישבנו לנסח את הפקודות. מה שהתקבל נבחן בשבע עיניים, בשיתוף עם יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים. מה קרה פתאום? אינני יודע. הפקודות עבדו בצורה טובה".
הרב רונצקי מכוון את האש לגורמים שלדבריו הסיתו את המערכת הצבאית נגד הישיבות והמכינות. "יש כל מיני גורמים שפועלים בעניין ודוחפים את הצבא להיות מתירני", קובע הרבצ"ר לשעבר, "הם זועקים ומזדעקים ש'הדתיים מאיימים על הצבא' ושיש 'הדתה' של הצבא וזה מסוכן ופוגע בפלורליזם. זה קשקוש אחד גדול. יש היום יותר מפקדים דתיים מאי פעם. ישנם מג"דים, מח"טים, וזה בהחלט מאיים על גורמים מסוימים. מג"ד גבעתי היום יהיה בעוד כמה שנים מפקד החטיבה והאוגדה. זה אחד אחרי השני, וזה מרתיע אנשים".
ראש ישיבת איתמר מספר על כנס שהשתתף בו לאחרונה מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה, שהתקיים במכון למחקרי ביטחון לאומי ועסק בשילוב נשים בצבא. "המחקר שנעשה במכון הישראלי לדמוקרטיה מאוד הסעיר אותי", אומר הרב רונצקי, "שאלתי את ראש אמ"ן לשעבר, האלוף במיל' עמוס ידלין שעומד בראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, מה הקשר בין סוגיית שירות נשים בצבא למכון למחקרי ביטחון. לא היה לו מה לומר. העיסוק בחשש מפגיעה בשירות הנשים בצבא וחקירת תהליכי עומק על הדתה בצה"ל, מתעלמים מהשאלה מדוע יש ואקום בתוך הצבא, מדוע יש ציבורים שהולכים לפיקוד וכאלה שלא. צריך להבין שהרבה דברים השתנו בצבא. מה שקורה היום הוא לא מה שהיה בעבר, ורבני הישיבות והמכינות בסך הכול מדברים על תנאים בסיסיים כדי שחייל דתי יוכל לשרת. על מה אנחנו מדברים? על צבא יהודי, לא הצבא של הצאר ניקולאי".
גם הרב משה הגר, אל"מ במיל', העומד בראש איגוד המכינות, מכוון חיצים לשני גורמים מרכזיים: ארגונים פמיניסטיים וגופים שלדבריו סימנו את המגזר הדתי-לאומי כגורם בעל השפעה יתרה. "אני רואה כאן שני מהלכים שמשלימים זה את זה: הראשון הוא החשש מהדתה שמובילים גורמים מסוימים, והגופים האחרים הם ארגוני הנשים. אני מבין מאיפה נובעים הטיעונים של כל הגורמים, ויש להם מקום במידה מסוימת, אך אני לא מקבל אותם כפי שמציגים זאת עכשיו. מי שיש לו בעיית הדתה בצה"ל, שישלח את ילדיו לצבא ויעשה גם יותר ילדים. הצבא הוא מקום שמי שטוב בו, מי שמשקיע, אלו שלוקחים אחריות - מתקדמים".
לגבי שילוב מוגבר של נשים ביחידות צה"ל, הרב הגר מזהיר מפני השלכות שלדבריו יכולות להיות בעייתיות במיוחד: "יש בצה"ל מגמה שנובעת מהרצון לשלב בנות ולתת להן חופש התנהגות, וללכת לטובת הארגונים הפמיניסטיים, לעומת הקו העקרוני, הערכי, השמרני ולאו דווקא הדתי. לעניות דעתי, לחיילים קשה לשרת ליד נשים. הם לא מתפקדים באופן נורמלי, ולכן המגמה הזאת משבשת את כל המערכות בצבא. לכן היה את חוק השילוב הראוי, כדי לאזן את המציאות".
הרב הגר, שמדגיש שבתו שירתה בצבא, סבור שבשנים האחרונות צה"ל קשוב הרבה יותר לארגונים אזרחיים כמו הקבוצות הפמיניסטיות, וגם ארגוני שמאל אשר באים באצטלה אקדמית. התוצאה לדבריו תהיה איבוד חיילים טובים. "הציונות הדתית היא גורם שצריך להתייחס אליו. צה"ל צריך להקשיב לעמדות שלנו. הוא לא חייב לקבל, אך ודאי שאוזנו צריכה להיות כרויה לנציגי הציבור הזה. אנחנו שולחים הרבה חיילים וצריכים להיות שותפים. אמנם ההחלטות לא בידינו, אבל צריך להקשיב. כאן לא הייתה הקשבה. למעשה, מקשיבים לגורמים אזרחיים מאוד מסוימים ומתעלמים מהציונות הדתית. אם צה"ל יאמץ את המתווה המדובר והוא לא יאזין לעמדות נציגי הישיבות והמכינות, אין ספק שהצבא יאבד חיילים טובים".
יו"ר דירקטוריון חברת החשמל, האלוף (מיל') יפתח רון-טל, מי שבעבר הוביל את פקודת השילוב הראוי, אומר ל'בשבע' כי הפקודות שניתנו הן פקודות ש"מקרבות לבבות", והוא תמה מדוע משנים את הסטטוס קוו. "כל הנקודה בפקודת השילוב הראוי הייתה לאפשר שילוב של נשים על מנת לממש את החוק ומצד שני לא לפגוע באמונתם וערכיהם של החיילים הדתיים, והצלחנו לדעתי להגיע לאיזון. אני זוכר שבמהלך העבודה נדהמנו לגלות את הבורות שיש לצרכים של החיילים הדתיים בקרב המפקדים הכי בכירים בצה"ל, כולל המטה הכללי שהרבה פעמים לא הבינו בכלל על מה מדובר. לא תמיד ידעו המפקדים בצה"ל להבין שחייל שדורש תפילה בבוקר רוצה להתפלל לבוראו ולא להשתמט חלילה. לא הבינו צרכים בסיסיים של אמונה בקרב החיילים הדתיים ועוד לא דיברתי על איסורים כמו שמירת נגיעה. לכן היו מערכי שיעורים בקרב כל קורסי הפיקוד בצה"ל ומי שהוביל בסופו של דבר את מימוש עקרונות השילוב הראוי היו מפקדים חילונים לגמרי. המהלך היה מהלך של קירוב לבבות, כך שאני באמת לא מבין מדוע לא משאירים את הדברים כמו שהם".
בניגוד לתהליך הנוכחי, שבו נציגי הציונות הדתית נעדרים מהדיון, רון-טל מספר שבדרך ליישום פקודות השילוב הראוי הוא הגיע לביתם של הרב אליהו והרב שפירא זצ"ל. "כשסיימתי את ההליך החשיבתי וסיכמתי את הכללים והעקרונות לשילוב הראוי, אז ידעתי היטב שאני חייב גיבוי ציבורי למהלך", מספר רון-טל, "מכיוון שהכרתי את הרב מרדכי אליהו וגם הייתי מבאי ביתו, ביקשתי להציג את הדברים לפניו ויחד עם סגן הרמטכ"ל דאז בוגי יעלון וראש אכ"א נפגשנו עם הרב אליהו והרב אברהם שפירא והם בירכו על העבודה. פה לא הסתיימה העבודה. זימנתי ללשכתי את 'הלובי לקידום מעמד האישה' בראשות ח"כ יעל דיין. כמובן שלא אמרתי לה שהייתי אצל הרבנים אחרת הכול היה מתפוצץ, ולשמחתי הלובי גם הוא אישר את העבודה, כלומר הייתה כאן עבודה מאוזנת".
ח"כ יוני שטבון, חבר ועדת חוץ וביטחון ורס"ן במיל', חווה על בשרו את אי היכולת המבצעית שגורם השירות המעורב. בשיחה עם 'בשבע' הוא מספר על אירוע שנחרת היטב בזיכרונו, בעת שפיקד על צוות נגמ"ש סמוך לעזה, לפני כשבע שנים: "זו הייתה התקופה שאחרי חטיפת גלעד שליט. איתי בנגמ"ש מוגן סמוך לעזה ישבה פרמדיקית. בשלב מסוים היה לה צורך להתפנות. אני מוצא את עצמי בלב ירי שניתך מכל הכיוונים, יחד איתנו בנגמ"ש עוד חמישה חיילים, וחיילת שצריכה להתפנות. זו מציאות לא נורמלית. היינו צריכים תחת אש לסדר לה וילון ולמצוא לה מקום בתוך הנגמ"ש. חייל לא יכול לחיות ככה. אני כמפקד הרגשתי שאני לא יכול לעבוד כך".
שטבון צפוי להיפגש בזמן הקרוב עם הרבצ"ר ולקבל ממנו פרטים על התוכנית החדשה. לדבריו, הוא חש מזה זמן רב דרך דיוני הוועדה, את פעילותם האגרסיבית של ארגוני הנשים בתוך צה"ל. החשש המרכזי שלו הוא מפני שינוי סולם הערכים, שיגרום לערך הניצחון להידחק מפני ערך השוויון. "הערך המרכזי של צה"ל צריך להיות ניצחון בקרב. בדיונים הללו ערך השוויון הופך להיות הערך המוביל. הדבר הזה צריך להדליק נורה אדומה, בלי קשר לדתיים, חילונים והלכה".
פגיעה בערך צה"לי נוסף שגורם השיח הפמיניסטי, לדבריו, היא הפגיעה במודל צבא העם. "מי שחושב ומאמין שצה"ל צריך להיות צבא העם, לא ייתכן שידיר אוכלוסייה דתית וחרדית מלהשתלב בכל התחומים בצה"ל. אי אפשר להגיע למצב שחיילים דתיים לא יוכלו להגיע למקומות כאלה ואחרים. בשם ערך השוויון מפרקים את צבא העם". לדברי ח"כ שטבון, ראוי גם להסיק מסקנות מדו"חות שהוגשו בצבאות אחרים בעולם בנושא שילוב נשים, שהעלו כי שילוב הלוחמות פגע ביכולת המבצעית.
"הציונות הדתית נרדמה בשמירה"
גם באיגוד ישיבות ההסדר מביעים חשש מפגיעה במעמד החיילים הדתיים, ובעיקר במעמד היוצאים לקצונה. "אם חלילה יקרו דברים כאלו כפי מה שהגיע אלינו, זה יפגע בשירות של הקצינים הדתיים. חיילים וקצינים דתיים ייפגעו, אין ספק בזה", אומר ל'בשבע' מנכ"ל איגוד ישיבות ההסדר, איתן עוזרי.
ראש ישיבת ההסדר בקריית שמונה, הרב צפניה דרורי, אומר ל'בשבע' כי הציונות הדתית נרדמה בשמירה אך הוא מקווה שמפקדי צה"ל יתעשתו. "פקודת השילוב הראוי בזמנו הייתה גילוי של שאר רוח מצד מפקדי צה"ל", אומר הרב דרורי, "המציאות הזו הולכת להיהרס. אני לא יודע למי יש אינטרס לפגוע כך בצבא, אך מה שבטוח הוא שכולנו נרדמנו בשמירה. הטיפול בנושא הזה חייב לחזור לאותם פעולות וכלים שהצליחו לקיים את פקודת השילוב הראוי. בזמנו הצלחנו להביא לתוצאות בכך שהשיח בעניין הזה התעורר מתוך הצבא עצמו ועל ידי המפקדים שעזרו לנו, ולכן כל העשייה חייבת לחזור לאותו כיוון. הרמטכ"ל קרוב אלינו ואני בטוח שהוא מבין את גודל הבעיה. חשוב שאת הנושא הזה לא ישאירו בידי הפוליטיקאים. אם זה ייהפך לפוליטי וכל מיני גורמים ינסו לייצר פה הון פוליטי, הבעיה רק תתעצם וזו בעיה אמיתית".
הרב הצבאי הראשי, הרב רפי פרץ, זוכה בינתיים לגיבוי של רבנים בציונות הדתית, למרות הטלטלה הנוכחית והמידור של גורמי הציונות הדתית, כולל הרבנות הצבאית. "הרב הצבאי הראשי בוודאי משתדל לעשות ככל יכולתו שהכול יהיה כשורה. השאלה אם מאפשרים לו זאת", אומר הרב דרוקמן.
במגזר החרדי גם שומעים על הפקודות החדשות, אולם מכיוונם הביקורת מופנית כלפי הרבצ"ר. הרב רם משה ראב"ד, מי שהיה הרב הראשי של חיל האוויר וממייסדי שח"ר כחול, שהסתכסך בעבר עם הרב פרץ, טוען כי האחרון מתקשה לעמוד על הרגליים האחוריות ברגעי מבחן, ויש גורמים שיודעים לזהות את החולשה, כלשונו. "בכל מה שקשור להתעקשות על עקרונות ביחסי דת ומדינה בצבא, הרבצ"ר הוא אדם חלש, וכשמזהים את זה - אז עושים מה שרוצים. אי אפשר להתעלם מכך שבמשך השנים היו ניסיונות כאלו ואחרים, אבל הרבנים הראשיים נלחמו בכל כוחם כך שהדברים לא עלו על הפרק. דברים כאלו לא היו מתחילים בתקופת הרב וייס, ודאי שלא בתקופת הרב רונצקי, כי הם היו קשים מאוד. צריך לזכור, צה"ל הוא גוף שיודע להתאים את עצמו לקהלים שונים. כשרצו להכניס בנות לקורס טיס בהוראת בג"ץ, שינו את סולם המאמצים כדי שגם בנות יוכלו לסיים את הקורס המפרך. גם בשביל החרדים הצבא יודע להתגמש. העובדה שכל המשחקים האלה שאנחנו שומעים עליהם לאחרונה באים על חשבון בני הציונות הדתית, היא גם בגלל שהרב הצבאי הנוכחי מיישר קו עם עמדות הצבא, וגם בגלל שבכירי המפקדים נוטים לחשוב שבני הישיבות מההסדר והמכינות יגיעו לצבא בכל מקרה".
לאחרונה שלחו רבני הישיבות והמכינות מכתב חריף לרמטכ"ל, רב אלוף בני גנץ, עם העתק לשר הביטחון בוגי יעלון. במכתב עלו דברי הביקורת סביב ההתנהלות החד צדדית של הצבא ושינוי פקודת השילוב הראוי. כמו כן, הפרשה עלתה לדיון בישיבת סיעה של הבית היהודי. "אנחנו בקשר רציף עם גורמי הצבא", אומר איתן עוזרי, "אנחנו מחכים להזמנה לדיון משותף".
מדובר צה"ל נמסר: "בנושא מתנהלת עבודת מטה אשר בסיומה תוצג לאישור הרמטכ"ל".