זכי חורי, שנפצע מבקבוק תבערה יחד עם רעייתו נעמה ביום שישי האחרון, שיחזר היום (ראשון) בראיון לגלי צה"ל את שאירע.
בני הזוג חורי נסעו לכיוון ירושלים לאחר ששמו את ילדיהם במעון. במהלך הנסיעה, סמוך ליישוב אפרת, השליכו מחבלים בקבוק תבערה לעבר הרכב בו נסעו.
"היה פיצוץ אדיר ולא הבנו מה קורה, התחלתי לראות את אשתי בוערת", סיפר חורי, "אני רואה אותה עולה באש, אני רואה את כל הכיסא והאזור בו היא ישבה מתחיל לבעור. בקבוק התבערה משאיר אחריו שובלים של אש ובמהלך הניסיון למשוך אותה לכיווני גם אני נכוויתי מהבקבוק שנפל בין הכיסאות שלנו".
חורי תיאר כי תוך כדי ניסיונות החילוץ ניסה להתקשר לכוחות ההצלה, אך החוסר בקליטה סלולארית גרם לעיכוב של דקות ארוכות. "לדעתי זה מחדל שאין קליטה באזור הזה", אמר.
לדבריו, שחרורי המחבלים הובילו להתגברות אירועי הטרור. "מהמחוות האחרונות החלו פה אירועים של זריקת בקבוקי תבערה וכדומה. עד לשחרור האחרון של המחבלים לא היו דברים כאלה בתדירות כזו. אתה כל הזמן חושב שזה רחוק ממך ופתאום אתה מגיע לזה".
חורי המשיך וסיפר כיצד נחלצו מהרכב הבוער. "משכתי אותה לכיווני והיתה השתהות כלשהי עד שהצלחנו לחלץ את חגורת הבטיחות... כשחילצתי את נעמה מהרכב התחלנו אני והיא לכבות אותה. נעמה התעשתה וגילתה תושייה רבה. תוך כדי נעמה צורחת 'הבטן שלי בוערת' והיא מרגישה שהיא בוערת גם אחרי שכבתה האש. אני הרגשתי את הכוויות בקטן והיא הרגישה את זה ברוב הגוף".
הוא הדגיש כי הבין מיד שמדובר בבקבוק תבערה שנזרק עליהם אך לא הספיק לראות כמה מחבלים עמדו מאחורי המעשה. "עשרים דקות לקח עד שהגיע רכב ראשון, של משטרה כמדומני", העיד חורי והוסיף "אשתי מתאוששת בעיקר מבחינה נפשית. מבחינה פיזית אנחנו מעריכים שזה יקח חודש-חודשיים עד שהמצב יחזור לקדמותו".