פרס לארגון שחשף את שקרי המתקפות נגד ישראל

פרס בגין יוענק למכון NGO החושף את שקרי המתקפות ההומניטאריות והאחרות על ישראל בארץ ובעולם. פרופ' שטיינברג, מקים המכון, מספר.

שמעון כהן - ערוץ 7 , ח' בכסלו תשע"ד

פרס לארגון שחשף את שקרי המתקפות נגד ישראל-ערוץ 7
האיחוד האירופי מחליט. היוונים מבצעים
פלאש 90

פרס בגין לשנת 2013 יוענק בין השאר למכון המחקר למכון המחקר הירושלמי NGO Monitor כהוקרה ל"על פועלם והעמידה שלהם בחזית ההתקפות וההשמצות כנגד ישראל ולהמשך הפעילות החשובה של ניפוץ השקרים והפצת האמת על ישראל בעולם, על עמידתם החזקה וההגנה על ישראל והעם היהודי".

מאז היווסדו בשנת 2002 על ידי פרופסור ג'ראלד שטיינברג וקרן משפחת ווקסלר, NGO Monitor הוא מכון מחקר עצמאי המהווה את מקור המומחיות המוביל לגבי הפעילות והמימון של ארגונים לא-ממשלתיים (NGOs) המעורבים בסכסוך הערבי-ישראלי. המועמדות לפרס הומלצה בין השאר על ידי פרופסור אלן דרשוביץ (זוכה פרס בגין ב-2010) ויו"ר הסוכנות היהודית נתן שרנסקי.

בראיון ליומן ערוץ 7 מספר פרופ' שטיינברג על פעילותו של המכון וכבר בפתח הדברים אינו מקבל את הטענה לפיה המכון מבצע את מה שמדינת ישראל או ממשלת ישראל הייתה צריכה לעשות בעצמה. "אין צורך להאשים את ממשלת ישראל שלא תמיד מתגוננת מול מתקפה חסרת תקדים של ניצול ערכים הומניטאריים. כל אזרח ישראלי צריך לקחת חלק במאבק הזה", הוא אומר ומסביר את המניע שהוביל אותו לפעול במישור האקדמי הסברתי.

בפעילותו חשף המכון כיצד באופן שיטתי עושים ארגונים המבקשים לקעקע את זכויותיה ומדיניותה של ממשלת ישראל שימוש בערכים הומניטאריים. בין השאר הוא מזכיר ארגונים בינלאומיים כמו 'אמנסטי' ומנגד ארגונים ישראליים כמו 'בצלם', 'שוברים שתיקה', 'יש דין' ואחרים. "פירקנו את ההצהרות והטענות של הארגונים הללו מבחינת העובדות ומבחינת המשפט הבינלאומי, נכנסנו עמוק וראינו שלא מדובר רק בטעויות אלא שבאופן שיטתי הם אינם אמינים. הם מפרסמים דו"ח שמגיע לתקשורת בלי לבדוק אם הוא אמין, מבלי לבדוק אם הוא מופעל על ידי אידיאולוגיה מסוימת".

פרופ' שטיינברג מלין על המציאות בה כל דו"ח שמנפיקה תנועת 'בצלם' הופך לכותרת ראשית ברשת ב' מבלי לבדוק את הנתונים ואת אמינותם של העומדים מאחורי הטענות. זאת בעוד כאשר מנגד עומד קצין צה"ל ומציג את עמדתו הוא מוצג כבלתי אמין. שטיינברג מציג דוגמא מהטענות נגד צה"ל ככזה העושה שימוש בנשק בלתי חוקי במלחמתו בטרור העזתי. זאת מבלי לבדוק אם אכן נעשה שימוש בנשק זה, האם הוא באמת בלתי חוקי והאם הייתה באמת אפשרות להשתמש בנשק אחר בסיטואציה המדוברת.

כשהוא מתבקש להצביע על דוגמא לדו"ח כזה, דו"ח שלא נבחן באמות מידה אובייקטיביות וזכה ליחס של 'פרה קדושה' מציג פרופ' שטיינברג כדוגמא קלאסית את דו"ח גולדסטון שבו איש לא בדק את הטענות המובאות ב-500 עמודיו בעוד מדובר בטענותיהם של ארגונים שונים על אותם אירועים שהעובדות שבהם לא נבדקו כראוי על ידי התקשורת שמיהרה לעשות בהם שימוש לניגוח מדיניותה של ישראל. שטיינברג מזכיר כי גם השופט גולדסטון עצמו חזר בו מהאמור בדו"ח אך לא היה בכך כדי למחוק את הדו"ח המכפיש מעל דפי ההיסטוריה.

כשהוא נשאל אודות ארגונים ישראליים הנוהגים בדרך זו מציג שטיינברג את 'שלום עכשיו', 'גישה', 'בצלם', 'יש דין' ואחרים המקבלים כספים מהאיחוד האירופי בכל פעם תחת שם אחר כאשר מדובר לא פעם באותם אנשים.

"עיקר הנזק הוא בחו"ל", אומר שטיינברג המזכיר את פעילותו של ארגון 'שוברים שתיקה' העובר מקמפוס לקמפוס בכדי להבאיש את ריחה של ישראל בעולם במימון אירופי. להערכתו מאחורי המימון האירופי והאחר לפעילות זו עומדת השאיפה הקמאית הזהה לזו של מדינות ערב בכ"ט בנובמבר והיא מחיקתה של ישראל מהמפה מתוך גישה לפיה אין לישראל זכות קיום. מתוך ראיה זו מוצגת ישראל כמדינת אפרטהייד מבלי קשר לכיבוש או ליהודה ושומרון. דוגמא לכך הוא מציג בדיון שהתקיים באחרונה בבריסל אודות הבדואים בישראל וגם שם הציגו אותם ארגונים את ישראל כמדינת אפרטהייד.

בהמשך הדברים נשאל פרופ' שטיינברג על הצלחותיו של המכון בראשו הוא עומד ולדבריו קיימות לא מעט הצלחות שכאלה. בהקשר זה הוא מזכיר את קרן פורד שהיוותה מקור מימון משמעותי מאוד עבור  ארגונים שכאלה אך משהובררה להם מגמתם של הארגונים הללו משכו ידיהם מהמשך הפעילות והמימון, כך גם מגינות כמו ספרד, קנדה ואחרות שביקשו לתרום לעשיית שלום וגילו שהכספים מגיעים למטרות הפוכות וגם הן חדלו מלתרום. "כל זה קרה לא רק בהשפעתנו, אבל חלק ניכר בהשפעתנו", הוא מספר.